מן הטענות המרכזיות והידועות של כל מלעיזי ישראל בכלל ובהקשר האירוויזיוני בפרט היא, שישראל בכלל לא נמצאת באירופה, אז למה בכלל היא לוקחת חלק ומשתתפת בתחרות השירים הגדולה בעולם?

ובכן יש לכך סיבה מאוד פשוטה - ישראל חברה באיגוד השידור האירופאי, ה-EBU, וככזאת, נתונה לה הזכות כמו כל מדינה החברה באיגוד, להשתתף בתוכניות, הפקות ותחרויות המאורגנות על ידם.

ישראל מנצלת זכות זאת מאז שנת 1973, אז השתתפה לראשונה עם השיר "אי שם" בבצועה של אילנית אשר הגיע למקום הרביעי והמאוד מכובד.

מאז 1973, השתתפה ישראל בתחרות 42 פעמים, בהם זכתה להישגים די מרשימים, במיוחד בשני העשורים הראשונים להשתתפותה ובסך הכל יש באמתחתנו 4 זכיות במקום הראשון ("אבניבי" ב-1978, "הללויה" ב-1979, "דיווה" ב-1998 וכמובן "טוי" ב-2018). ישראל סיימה פעמיים במקום השני, ב-1982 "הורה" של אבי טולדנו וב-1983 עם "חי" של עופרה חזה, ופעם אחת במקום השלישי עם כאן של אורנה ומשה דץ.

ואם לישראל ישנה הזכות להשתתף באירוויזיון, מה לגבי מדינות ערב? ובכן גם הן חברות איגוד השידור האירופאי ויש להן הזכות להשתתף בתחרות, אך הן נמנעות בגלל ישראל, למרות שיש כאלה שנותנות הסברים אחרים, לא באמת מספקים.

מרוקו:

בשנת 1980 מרוקו ניצלה את ההזדמנות שישראל לא יכלה להשתתף בשל יום הזיכרון, והצטרפה לתחרות. הזמרת שנשלחה לייצג את המדינה היתה אחת הזמרות המפורסמות במרוקו, סמירה בן סעיד ולראשונה בתחרות השתתף שיר בשפה הערבית. השפה הזו כנראה לא עברה לאירופאים חלק באוזן, שכן מרוקו קיבלה 7 נקודות בלבד, כולן מאיטליה וסיימה במקום הלפני אחרון. מלך מרוקו כנראה מאוד נעלב והוציא הצהרה מלכותית לפיה מרוקו לא תשתתף יותר בתחרות, אבל ככל הנראה הסיבה האמיתית היא חזרתה של ישראל לתחרות בשנה שלאחר מכן.

ירדן:


ירדן מעולם לא השתתפה בתחרות עצמה אך כן שידרה את התחרות בשידור ישיר בקביעות מדי שנה. בכל שנה, השידור היה נקטע טרם שידור השיר הישראלי ושב רק לאחריו. ב-1978, כאשר הסתבר כי ישראל עומדת לנצח בתחרות עם השיר "אבניבי", השידור הירדני נקטע בטענה של תקלה טכנית ובמקום הציגו על המרקע תמונות של פרחים. בסיום המשדר הודיעה ירדן כי המנצחת היא בלגיה, שבמציאות הגיעה למקום השני. בעקבות הסכם השלום בין שתי המדינות התחייבה ירדן להפסיק את החרם הערבי על ישראל והטלוויזיה הירדנית שידרה לראשונה ב-1998 את השיר הישראלי ואת הניצחון של ישראל, אולם היא נמנעה משידור התחרות שהתקיימה בירושלים ב-1999.




טורקיה: 

בשנת 1979 אירחה ישראל את האירוויזיון, התחרות התקיימה בירושלים ולא שודרה בארצות ערב שאף הפעילו לחץ על טורקיה, שאינה מדינת ערב, אך היא מדינת אסלאם, שפרשה באותה שנה מהתחרות. עשרים שנה מאוחר יותר, ב-1999, טורקיה כן השתתפה בתחרות שהתקיימה בישראל וב-2004 ישראל השתתפה בתחרות שהתקיימה בטורקיה. טורקיה העניקה פעמיים בתולדותיה שתים עשרה נקודות לישראל: ב-1978 לשיר "אבניבי" וב-1991 לשיר "כאן", אולם ישראל מעולם לא העניקה לטורקיה שתיים עשרה נקודות.




לבנון:

בשנת 2005 לבנון החליטה להצטרף לתחרות, בחרה שיר, Quand Tout S'enfuit בביצוע אלין לוהנד ואף הקימה אתר רשמי המוקדש לאירוויזיון. בעמוד הבית הופיעה רשימה של המדינות המשתתפות, כאשר שמה של ישראל הושמט. לאחר שאיגוד השידור האירופי דרש להוסיף את שמה של ישראל לרשימה, הוסרה הרשימה כולה מהאתר והוחלפה בתמונה. בעקבות זאת, דרש איגוד השידור האירופי ערובה לכך השיר הישראלי ישודר בשידור חי וכי ניתן יהיה להצביע עבורו בהצבעה הטלפונית.

בתגובה הודיעה לבנון כי היא נאלצת לפרוש מהתחרות, בטענה כי על פי החוק הלבנוני אסור להציג את ישראל בטלוויזיה בהקשר תרבותי חיובי. כיוון שלבנון פרשה מהתחרות לאחר המועד בו ניתן לפרוש ללא סנקציות, הטיל עליה איגוד השידור האירופי קנס כספי, ובהתאם לחוקי התחרות, היא הורחקה לשלוש שנים מהשתתפות בתחרות. בכל מקרה גם לאחר שהורשתה ליטול חלק בתחרות, היא לא רצתה לקחת בה חלק.