השיר נכתב בהשראת סיפורה של רחל, סבתא רבתא של הבנות, שהגיעה לארץ על מרבד הקסמים ישר למעברות, והוא תופס את האוזן משמיעה ראשונה ונשמע כמשהו שונה ובלתי שגרתי בנוף המוזיקלי המקומי העכשווי, ולכן כל כך מסקרן ומיוחד להאזין לו שוב ושוב בכל פעם לגלות ניואנסים חדשים. גם הפעם הן עושות זאת כמו שצריך.
משפטים כמו: "ממשלת סתום ת'פה, ממשלת שתוק, ממשלת להראות לכולם ת'שמוק, דואגת רק לעדר, גונבת לעצמה, מפטמים אותנו בטונות חרדה", "תבליטו ת'שדיים עצבו את הזיפים, תביאו כמה לייקים, צלמו ת'ילדים", יכולים להתפרש כפרובוקטיביים ואולי זה מה שיקנה לשיר את הד תשומת הלב התקשורתית, כי ספק אם הקהל שעליו השיר מעביר ביקורת (3/4 מהציבור) יטרח להאזין לו.
זה לא מסוג השירים שהם בעלי פוטנציאל להפוך ללהיט רדיו או שטח, אבל זו דרך להביע דרך המוזיקה והכתיבה את חופש הדעה ושילוב כוחות מעניין ומסקרן בין שתי אושיות רוק ישראלי מקומיות שרוקחות בשיא המקוריות והייחודיות שיר מחאתי אותנטי וקולע.
פייר? לא עפתי על הגרסה הזו. אמנם הנרי ואהרוני מוכשרים מאד בשל עצמם, אבל הפעם החיבור פשוט לא עבד לי. הם ניסו להביא ווייב חדש ולשבור את הפורמולה של השיר המקורי אבל זה נשמע כאילו הלכו לאיבוד והתפזרו יותר מדי, הביצוע היה טכני ופחות נוגע (יחסית לבלדה מרגשת כמו השיר הזה) ודי התפספס.
התרעות פיקוד העורף