1) לא משנה לאן יגיעו בסוף קובי מרימי והשיר שלו, כחובב אנדרדוגים מושבע אני לא יכול שלא לאהוב אותו. האיש נקלע לסיטואציה, מה שנקרא, שבה הוא לא מסוגל לספק לעם הפסיכי היושב בציון את הניצחון שהוא מייחל לו, ועוד לפני שעלה לבמה כבר זכה לשלל פארודיות, הספדים וירידות. אני מאחל לו רק טובות.

2) "Dead to me" (נטפליקס) היא סדרה חדשה ומענגת, העוסקת באלמנה טרייה המחפשת באובססיביות את מי שדרס את בעלה, ובבחורה מסתורית הנכנסת לחייה ומטלטלת אותם. כריסטינה אפלגייט ולינדה קרדליני נותנות תצוגת משחק נהדרת ומלאת כימיה. והכל כתוב ומבוים ברגישות מלאת הומור שחור ועם טוויסטים מפתיעים.

3) אלונה טוראל, זכרה לברכה, הייתה ההגדרה המדויקת ל"נחבאת אל הכלים". פסנתר, במקרה שלה. מלחינה, מעבדת ונגנית מחוננת, שלא הייתה מוכרת לציבור הרחב אבל השפיעה באופן משמעותי על הצליל הישראלי, בייחוד בשנות ה־70. הקלידים שלה צרובים לנצח בשירים של שלום חנוך, נורית גלרון, דני ליטני, חוה אלברשטיין ורבים אחרים.