מה שתמיד מסקרן אותי בעומר אדם, מעבר לשירים שלו, זו שיטת השיווק והמיתוג המיוחדת, שלא לומר מבריקה, שבה משווקים את המוצר שהוא.

לאחר שסירב להתראיין לכל כלי תקשורת אפשרי בשנים האחרונות ובעשותו כן הגדיל את הסקרנות סביבו, באה תופעת הפצת השירים ברשתות בצורה פיראטית עוד בטרם יצאו (בין אם זה בידי אנשיו ובין אם זה בגדר עבירה על החוק) ולאחר מכן היסטריית מכירות הכרטיסים והפרסומות ל"בזק" עם גידי גוב ("בוקר טוב").

עכשיו, לקראת פתיחת הקופות להופעתו בפארק הירקון בקרוב, אדם וצוותו ממשיכים לפתוח את הראש ולחשוב מחוץ לקופסה ומשחררים חמישה שירים בבת אחת.

בעבר חמישה שירים הרכיבו מיני אלבום (EP) אבל בימינו, עידן שבו אלבומים זה "פאסה", שחרור חמישה שירים לרשת זו זריקה חיובית ומתן גושפנקא לקדמה וסימן לכיוון אליו מועדות פניה של תעשיית המוזיקה.

שני שיריו הקודמים של אדם - "יעשו לנו כבוד" ו"חברות שלך 2" היו גרועים לטעמי, הביעו את עייפות החומר ומכרו טראש לא מוצלח להמונים, ולא משנה שקצרו מיליוני צפיות. לכן, כששמעתי את חמשת השירים ששחרר היום אדם שוב נשביתי בקסמו והבנתי את הורסטיליות של השירים אותם הוא מבצע.

הוא מביא את הוייב הלטיני והרגאטוני ב"טמפרטורה", שאמנם כולל טקסט לא מעניין במיוחד וחריזה מאולצת, אבל קצב משכר וסוחף שמתעלה על הטקסט הבנאלי.

במחרוזת "תגידו לה" ו"אהבה מטורפת" חזר אדם למקורותיו מתחילת הקריירה ולשירי הנשמה והדיכאון ה"כבד" של פעם, כשהחליט לחדש את "תגידו לה" של ערן סופר ו"אהבה מטורפת" של מושיק עפיה (מימי הדיכי שלו) ולבצע אותם בצורה עכשווית, מעניינת ומלאת נשמה ורגש עד שאי אפשר להישאר אדיש אליהם.




ב"שיר הרווק" מנסה אדם ליצור דאנס פופ ים תיכוני שכולל לחן ממכר וקליט מאד בייחוד בבתים (אך ללא פזמון שממנף את השיר מספיק) וטקסט שהוא בגדר "חצי קלאץ'": מצד אחד הומוריסטי ומצד שני די סתמי בחלקו. שיר עם פוטנציאל שדי מתפספס לי באוזן.




ב"יום השישי" שאדם יצר והלחין בעצמו יחד עם אבי אוחיון, הוא נושא אותנו למחוזות הפיוט והתפילה של בית הכנסת עם קדושתו של יום השישי, שיר שיכול בקלות להפוך להמנון כ"מודה אני" הידוע שלו. יציאה מבריקה, בייחוד לאור השילוב בין קודש לחול: בין ים עם חברים לתפילת שישי בבית הכנסת.




ב"תיתן לה פרחים" אדם נושא אותנו למחוזות המוזיקה האתנית עם השובבות הטקסטואלית והרומנטית שלו, שיר "מיינסטרים" אולטימטיבי שמעורר חשק לקום ולרקוד.



חמשת השירים של אדם מציגים אותו כאמן רבגוני והוא מוכיח כי הוא מושפע ויכול לחלוש על שלל סגנונות מוזיקליים ועל כך כל הכבוד, אם כי חלק מהשירים היו יכולים לזכות ליותר תנופה עם עוד קצת יותר עבודה ומחשבה. לכן, רק חצי מהם ילוו אותו בהמשך וחצי, לצערי, גורלם היישר בתהום הנשייה.