לאחר שסירב להתראיין לכל כלי תקשורת אפשרי בשנים האחרונות ובעשותו כן הגדיל את הסקרנות סביבו, באה תופעת הפצת השירים ברשתות בצורה פיראטית עוד בטרם יצאו (בין אם זה בידי אנשיו ובין אם זה בגדר עבירה על החוק) ולאחר מכן היסטריית מכירות הכרטיסים והפרסומות ל"בזק" עם גידי גוב ("בוקר טוב").
עכשיו, לקראת פתיחת הקופות להופעתו בפארק הירקון בקרוב, אדם וצוותו ממשיכים לפתוח את הראש ולחשוב מחוץ לקופסה ומשחררים חמישה שירים בבת אחת.
בעבר חמישה שירים הרכיבו מיני אלבום (EP) אבל בימינו, עידן שבו אלבומים זה "פאסה", שחרור חמישה שירים לרשת זו זריקה חיובית ומתן גושפנקא לקדמה וסימן לכיוון אליו מועדות פניה של תעשיית המוזיקה.
שני שיריו הקודמים של אדם - "יעשו לנו כבוד" ו"חברות שלך 2" היו גרועים לטעמי, הביעו את עייפות החומר ומכרו טראש לא מוצלח להמונים, ולא משנה שקצרו מיליוני צפיות. לכן, כששמעתי את חמשת השירים ששחרר היום אדם שוב נשביתי בקסמו והבנתי את הורסטיליות של השירים אותם הוא מבצע.
הוא מביא את הוייב הלטיני והרגאטוני ב"טמפרטורה", שאמנם כולל טקסט לא מעניין במיוחד וחריזה מאולצת, אבל קצב משכר וסוחף שמתעלה על הטקסט הבנאלי.
במחרוזת "תגידו לה" ו"אהבה מטורפת" חזר אדם למקורותיו מתחילת הקריירה ולשירי הנשמה והדיכאון ה"כבד" של פעם, כשהחליט לחדש את "תגידו לה" של ערן סופר ו"אהבה מטורפת" של מושיק עפיה (מימי הדיכי שלו) ולבצע אותם בצורה עכשווית, מעניינת ומלאת נשמה ורגש עד שאי אפשר להישאר אדיש אליהם.