“יש גרעין של אמת. הייתי מגיע לתל אביב מקיבוץ רמת השופט, שבו גדלתי כילד חוץ. בדרך מהתחנה המרכזית הישנה לסבתא שלי בשכונת התקווה, הייתי נתקל בגילויים של אלימות ובכל מיני טיפוסים מוזרים. כנער זה הצית את הדמיון שלי וכתבתי מתוך מחאה גם על דברים שבכלל לא היו במציאות. כל זה היה בסתירה לשלטי רחובות בשכונה, שנשאו שמות של רבנים וצדיקים”.
השיר עבר גלגולים עד שהתפרסם. “כחבר צוות ההווי של הצנחנים, הכי טבעי היה לי למסור אותו להלחנה ליאיר רוזנבלום, המלחין של הלהקות הצבאיות”, משחזר ספיר, “אבל ידעתי שהוא עסוק וחיכיתי. כמה פעמים התקשרתי אליו ועדיין לא היה לחן. בסוף הוא אמר לי בקול הצרוד שלו: ‘עם המילים שכתבת השיר לא יוכל להיות שלגר’. אז העברתי את המילים לדודו זכאי, שעם השחרור שלו עמד לצאת בשלישיית ‘דרך הגב’ עם אמיר גינת ממשמר העמק ומיכה אדיר מרמות מנשה, כדי שיעביר אותן למלחין צבי שרף מקיבוץ דליה, שהיה המנהל המוזיקלי של ההרכב”.
בקיצור, השיר הולחן והוקלט, אך דבר לא קרה איתו. “הלחן של צביקה לא תפס”, נזכר ספיר, שכבר היה על המזוודות בדרך ללימודים גבוהים בסיאטל. “השארתי מחברת עם שירים אצל מיכה, שיראה מה יוכל לעשות איתם, וטסתי לאמריקה. כשבאתי הנה לחופשת מולדת, אמרה לי אחותי אביבה: ‘אתה לא יודע מה נהיה עם השיר שלך’. רק אז שמעתי לראשונה איזה להיט עשה נתן כהן מהשיר שקיבל ממיכה”.
כהן הלחין את השיר במנותק מכותב המילים שלו. הוא סבר, כמו אי אלה אחרים, שאת ההשראה לכתיבה על הדמויות קיבל מרחוב הירקון. כשאני מציג לו את גרסתו של ספיר על שכונת התקווה, מגיב כהן: “הלחנתי את השיר כשגרתי בשכונה, לאחר שקיבלתי את המילים ממיכה. אגב, הלחנתי שיר נוסף של ספיר, ‘שניים’, שאותו ביצענו, שלישיית הנשמות הטהורות, בפסטיבל הזמר והפזמון 74’”.
כהן זוכר במדויק את תחושתו כשב־72’ קיבל לידיו את המילים של “ברחוב הנשמות הטהורות”. “זה היה טקסט שונה מכל השירים האחרים בתקופה ההיא”, הוא סבור. “מבחינתי זה היה השיר הראשון שהתיישבתי להלחין אותו ברצינות. לפני כן לא הלחנתי שום דבר. האווירה שבמילים של השיר הכתיבה את המוזיקה, עם משהו פטליסטי וקודר שנתן הרגשה של סוף העולם. לא הייתי אז מלחין מיומן שפעל לפי כל מיני שטנצים. הלכתי על משהו שהיה לי חדש לגמרי - וזה פשוט עבד”.
“הלחן מתבסס על אקורדים מוקטנים, דבר די נדיר כשלעצמו, היוצרים את האווירה. לא התכוונתי ליצור משהו מיוחד, אבל זה מה שיצא. כשאני שומע ביצועים אחרים של השיר, שלא לפי האקורדים המקוריים, לדעתי כל הקסם מתפוגג. זה כולל את הביצוע של קרן אן, שהקליטה את השיר בפריז ל’עבודה עברית’, וגם את הביצועים של עמיר בניון, אדם ועופר לוי. זאת עובדה שעד היום ממשיכים לשדר את הגרסה המקורית”.
ועוד גילוי: “כשיורם ואני הקמנו את שלישיית ‘הנשמות הטהורות’ עם נאוה ברוכין ורצינו לכלול את השיר בתקליט, בחברת ‘הד ארצי’ לא היו מוכנים שנקליט אותו עם נגנים. נאלצנו לשיר על ההקלטה של צוות הווי הנדסה קרבית”.
לגבי הנצחת השיר בשם ההרכב, מעיר כהן: “לא כל כך אהבתי את הרעיון, כי ראיתי בהתבססות על שם של שיר משהו מגביל. אבל כולם מסביב אמרו שזה יפה וכדאי. בדיעבד אני שמח שלא התעקשתי”.
התרעות פיקוד העורף