מאז הקרנת הסרט בפסטיבל, נדמה שהזעקה הציבורית בעניינו של מלך הפופ הבלתי מעורער בהיסטוריה מסרבת לדעוך, אך היא נחלקת לשניים: לאלה המגנים את מעשיו של ג'קסון ומתנערים ממורשתו, ולמעריצים ולמספר עיתונאים אמריקאים בכירים שלא מאמינים לעדויות, וממשיכים לטעון כי ג'קסון היה מאז ומעולם מטרה קלה וסחיטה עבור התקשורת ואנשים המנסים לעשות הון על חשבונו. היום, עשור למותו של הזמר, לא רק שמייקל ג'קסון לא יורד מהכותרות, אלא שמעל אחד מהאייקונים הגדולים ביותר שידע העולם בעשורים האחרונים מרחפת לראשונה סכנת צלילה לתהומות.
מבחינת עובדות, סרטו של ריד לא חידש אלא הציג טענות שהועלו לפני שנים רבות. כידוע, זו לא פעם ראשונה שתלונות על תקיפה מינית של נערים על ידי הזמר נשמעו בתקשורת. חמש מהן פורסמו ושתיים הגיעו לבית משפט. ב־1993 העיד נער בשם ג'ורדי צ'נדלר כי ג'קסון התעלל בו מינית בזמן שהתארח באחוזת נוורלנד. חקירה נפתחה, ההאשמות לא הוכחו, אך הזמר שילם לצ'נדלר כ־22 מיליון דולר בהסדר שנערך מחוץ לכותלי בית המשפט. ב־2005 נפתח משפט נוסף. אחיו של נער בן 13 בשם גאווין ארוויזו העיד בסרט “לגור עם מייקל ג'קסון" כי היה עד ליחסי מין בין גאווין הצעיר לבין הזמר, מה שגרר פתיחת חקירה ומשפט. אלא שאמו של ארוויזו מעדה ונתפסה בעדות שקר, מה שערער את אמינות התיק ובסופו של דבר הוביל לזיכוי מוחלט על ידי חבר המושבעים.
אבל אחרי הקרנת הבכורה של הסרט "לעזוב את נוורלנד" משהו קרה, מה שלא קרה גם אחרי המשפטים המתוקשרים. מדד הפופולריות של ג'קסון ומספר ההשמעות הכולל גם את עבודתו עם הג'קסונים, צנחו בכמעט 39% בחודשים האחרונים, כך על פי נתוני מדד הבילבורד. תחנות רדיו בניו זילנד ובקנדה הודיעו כי יפסיקו להשמיע את ג'קסון, כמו גם תקליטנים ברחבי העולם. חברות אופנה גדולות, כגון לואי ויטון, הסירו מהקולקציות פריטים שעוצבו בהשראת ג'קסון. מפיקי “משפחת סימפסון" הסירו מהארכיון את הפרק שבו התארח הזמר בקולו בשנת 1991, וגם כוכב הילדים לשעבר קורי פלדמן, שהיה אחד ממגיניו הנחרצים של ג'קסון במשך השנים, אמר אחרי הקרנת הסרט: “אני כבר לא יכול להגן עליו".
הביוגרף של ג'קסון, ג'וזף ווגל, שהתעתד לכתוב מהדורה מעודכנת לקראת ציון עשור למותו של האומן, נאלץ להתמודד עם המציאות החדשה בעקבות שידור הסרט. במאמר שכתב ווגל ל"פורבס" טען שהוא לא יודע כיצד מתמודדים עם הדברים הללו ברמה האישית ובוודאי שלא ברמה המקצועית. עוד ציין, שלמרות הכל ישנן שאלות רבות שלא נשאלו בסרט ועדיין מרחפות מבחינתו באוויר.
הירידה במספר השמעות שיריו של ג'קסון בחודשים האחרונים בתחנות הרדיו הבינלאומיות הגיעה גם לישראל. בגלגלצ הודיעו לאחר שידור הסרט כי הם יפחיתו עד יעבור זעם את השמעת שיריו. הגדיל לעשות שדרן הרדיו יובל גנור מכאן 88, שהחליט לא להשמיעו בכלל. “אני מודה שכשראיתי את הדברים חטפתי סוג של בוקס בבטן, והחלטתי לא להשמיע אותו בתוכניתי", מסביר גנור. “גדלתי עליו עוד כילד בארצות הברית, והשמעתי אותו הרבה בתוכניות האייטיז שלי. הוא עשה פופ נצחי, מה שמכאיב עוד יותר. ברור שיש לי הערכה אומנותית רבה אליו, ולכן זה הופך את הסיפור הזה ליותר קשה. ועד כמה שתמיד ניסיתי לא להכניס שיקולים אישיים לפן המקצועי, במקרה הזה, זה כמעט בלתי אפשרי, לפחות כרגע".
אלא שמבדיקת נתונים בהשמעות הסטרימינג - ספוטיפיי, אפל מיוזיק וכדומה, דווקא לא נרשמה ירידה, אולי אפילו עלייה קלה בהשוואה לשנים קודמות. אם משווים לכך לצורך העניין את מקרה היוצר אר. קלי (סרט בשם “לשרוד את אר. קלי" חושף שורה של מעשי אונס ופגיעה מינית בנשים שביצע לכאורה הזמר), שעלה לכותרות פחות או יותר בתקופה שבה נחשפה פרשת ג'קסון, רואים כי קלי נפגע הרבה יותר מג'קסון בכל הנוגע לאחוזי השמעות וסטרימינג.
התרעות פיקוד העורף