הרבה לפני עומר אדם, אייל גולן וזוהר ארגוב, המוזיקאי ג'ו עמר היה מהיוצרים המשפיעים ופורצי הדרך במוזיקה הישראלית בכלל והמוזיקה המזרחית-ישראלית בפרט. סגנון שירתו המושפע מהמוזיקה והאלמנטים האנדלוסים, הלחנים הקסומים שמיזגו בין מזרח למערב בצורה אידיאלית, והעובדה שהשמיע את קולם הלא-תמיד-מושמע של בני עדות המזרח, הם שהפכו אותו לאייקון תרבות.

עמר, שנחשב לכוכב הים תיכוני הראשון בארץ עם שירים כמו "ברצלונה", "שיר השיכור", "שלום לבן דודי", "לשכת עבודה", "הריני שר", "כוכבי שקע" (פרח הלימון), "פעם, פעם", "זה לא נורא| ו"שלגיה", הניח את אבן היסוד עליה אמנים כמו זהר ארגוב, אייל גולן, משה פרץ, שרית חדד, זהבה בן ועוד רבים וטובים גדלו ובסגנון שירתם משמרים את מורשתו ומנחילים אותה לדורות הבאים.

בפרק החדש של "מילים ולחן" ב-103FM חזר דודי פטימר אל סיפורו המרתק אך גם הטרגי של עמר, החל מהיותו זמר מפורסם במרוקו דרך העלייה לארץ, הניסיון להשתלב בתעשיית המוזיקה המקומית, וההצלחה לצד ההרגשה שהוא לא מצליח להיטמע בישראליות עד הסוף כרצונו - מה שהוביל בסופו של דבר לעזיבתו לארה"ב, שם פיתח קריירה מוצלחת בקרב הקהילות היהודיות.

בתכנית סיפר פטימר את הסיפורים מאחורי 'שיר השיכור', אשר נכתב בעקבות סיפורו של עקיבא יעקב אלקריף שנורה במאורעות ואדי סאליב בשנת 1959. השיר נחשב עד היום לאחד משירי המחאה הבולטים שעסקו באפליה העדתית בישראל: "לשכת עבודה". חלקו במרוקאית (עם קטעים אותנטיים ממאורעות "ואדי סאליב") וחלקו בעברית, ובו בולטות השורות: "הלכתי לשכת עבודה, אמר לי: מאיפה אתה? אמרתי לו ממרוקו, אמר לי: תצא מפה, אמר לי תצא מפה. הלכתי לשכת עבודה, אמר לי: מאיפה אתה? אמרתי לו: מפולניה, תיכנס בבקשה, תיכנס בבקשה".

עוד גיבור מזרחי שימש השראה לעמר: אלי כהן, המרגל הישראלי שפעל בסוריה. ב־1965, לאחר הוצאתו להורג, הקליט עמר שיר לזכרו ושר אותו בטקס חנוכת גן ציבורי על שמו ברמת גן. השיר הזה היה החותמת לכך שעמר הוא הזמר של בני עדות המזרח, מי שנותן מענה לכאבם, כאב שלא זכה אז לתגובה הולמת מצד הממסד.

לאחר הניצחון ההרואי של צה"ל במלחמת ששת הימים יצאו אלבומים ובהם שירים שהקליטו מיטב אומני ישראל, המהללים את ההישג הצבאי האדיר. משום שאף אחד לא הזמין את עמר להשתתף בחגיגה, הוא הוציא בעצמו את האלבום "שירי הניצחון של ישראל", שכלל ביצועים מסולסלים ל"ירושלים של זהב" ו"שארם א־שייח'" וגם את "מקונייטרה לקנטרה" (שיר השלום) עם השורות, "מקונייטרה לקנטרה תישמע רק הגיטרה. הלוואי ויבוא מזור לפצועים, נחמה לכל האבלים, ותקוות חיים ליתומים ושובע לכל הרעבים".

כמו כן, כהרגלו בפודקאסט, הפתיע בגרסה נדירה מאוד של עמר ביידיש לאחת הקלאסיקות שלו, זאת מתוך ניסיון להראות ורסטיליות מוזיקלית ואולי גם להיטמע בחברה שסלדה מזמרים בני עדות המזרח.