כבר בדרך למופע שמעתי לא מעט הערות וקיטורים על בחירת מופע הפתיחה אותו נבחר לבצע הזמר רותם כהן, שדווקא בעיני, לגמרי התאים לסגנון ולערב. כהן עלה לבמה בשעה 20:50 ונתן הופעה מכובדת של כ- 45 דקות, כשבחלק משיריו לווה ברקדניות בלבוש קרנבל ברזילאי, מה שהוסיף המון צבע ואנרגיות לבמה, הוא הצליח להרקיד את הקהל ולהפוך את האווירה לכיפית ומצוינת כבר מתחילת הערב. למרות כוח הרצון ולהיטות של הזמר, הסאונד שחרק אף באוזני פגע באיכות המופע ולי באופן אישי קלקל את המופע החימום.
יאנקי סיפר שעוד בהתבגרותו, תמיד חלם להיות כוכב בינלאומי. עוד סיפר, שכשהיה נער נתקל בדי ג'יי אותו מאוד רצה להרשים ולכן פצח מולו בקטע ראפ מיוחד, את קטע הראפ הציג יאנקי לקהל שנשאר המום ואני משוכנעת שבזמנו גם את אותו הדי ג'יי. אחרי זה פנה שוב לקהל: "בואו נעשה את הקריוקי הגדול בעולם - תשירו!", אחרי ש"Despacito" שבר את השיא, והפך לשיר המושמע ביותר ביוטיוב, יאנקי הפך את הביצוע ל"קריוקי" של אלפי אנשים שצווחים למולו את מילות השיר המצליח. מרגש.
"כל פעם שאני פה אני מרגיש בבית" אמר, וגרם לי לגמרי להאמין בכך שישראל היא לא פחות מבית עבורו. אחרי שהתאמץ כל כך, הצליח להרים מופע שגרם לכל העומדים בקהל בלי יוצא מין הכלל לרקוד ולקפוץ במשך 80 דקות שלמות, להרגיש את הטיול לדרום אמריקה קרוב מתמיד, וללא ספק לנצור בתוך ליבינו תקווה שהקיץ הולך להיות טוב, לפחות כמו הערב הזה, אז תודה לך דדי על ערב מדהים. שאפו ענק.
התרעות פיקוד העורף