"אני מאוד מתרגשת, לא נושמת. הרבה פעמים נראה לי שאנשים יגיעו לתערוכה, יצחקו ויגידו: 'מה היא מרשה לעצמה'. מצד שני, אני אומרת: 'וואלה, זה יפה'", כך מתארת עינת שרוף את תחושותיה עם פתיחת תערוכת הביכורים שלה, "להיות שמחה".

התערוכה, שנפתחה שלשום בבנק דיסקונט סניף אפקה בתל אביב, ותינעל ב־25 ביולי, מתקיימת במסגרת פרויקט "במה לאמן". זהו מיזם של הבנק שמאפשר לאמנים מתחילים ולכאלה שאינם מפורסמים להציג את עבודותיהם ולקבל חשיפה. "שמעתי את עינת מתראיינת כשהתגלה אצלה גוש בשד", מספרת שולמית נוס, אוצרת האמנות של בנק דיסקונט. "עינת סיפרה אז שיש לה חלום להציג תערוכת ציורים. סימסתי לה שאני מוכנה לאצור לה תערוכה, והסברתי שזה תהליך שלוקח כשנה וחצי וכרוך גם בביקורת עבודות. היא אמרה לי 'אני לא ציירת, אלא מציירת, ועושה זאת בהנאה רבה. אני משמחת אנשים בשירה שלי ומקווה לשמח גם ביצירה'. במהלך השנה האחרונה נפגשנו, ראיתי הרבה עבודות שלה, חלק היא שיפרה. עינת היא אוטודידקטית. לא למדה ציור בצורה מסודרת, אבל יש לה חוש לאסתטיקה. היא החלה לעשות המון קולאז'ים עם רעיונות מאוד יפים. את כל חדר הארונות שלה היא הקדישה לציור".

בתערוכה יוצגו 14 עבודות של שרוף, בהן ציורים וקולאז'ים. "רוב הציורים שלי מסתובבים בכלל ברחבי הארץ ובעולם אצל חברים, אצל אנשים שהיו אצלי בבית ואהבו", היא מספרת. "אני מציירת חמש שנים. עד לפני שנה רק נתתי ציורים. מי שרצה, קיבל".

עינת שרוף. צילום: אביטל הירש עינת שרוף. צילום: אביטל הירש


בכזאת קלות חילקת?
"זה היה כיף. מישהו רואה עבודה שלך, אומר: 'איזה יופי', ואני ישר עונה: 'ברור, אתה יכול לקחת'. עכשיו, בפעם הראשונה אני מציגה את הציורים שלי למכירה. אני אוהבת את העבודות. מקווה שגם אחרים יאהבו".

הציור נדבק בה בלי שהתכוונה לכך בכלל. "זה היה יותר חזק ממני", היא מודה. "אפילו לא שמתי לב ופתאום נהיה לי ארון עם כלי ציור, מברשות, שמן, כל מיני הסברים טכניים איך עושים דברים. נהייתי סוג של אמנית, עבדתי בניסוי וטעייה. התחלתי לצייר בצבעי שמן. זה הכי קשה, כי אם את עושה טעות, אין כמעט אפשרות לתקן. היום אני מציירת בשמן, באקריליק, בגואש וגם בפסטל. כל היום אני קונה צבעים. יום אחד, כשרק התחלתי, נכנסתי לחנות Kanvas ביפו. הבעלים אמר: 'את לא הולכת מפה עד שאת מציירת משהו'. ציירתי והוא אמר: 'עכשיו את יכולה לקנות צבעים'. התיישבתי והתחלתי לצייר. יצא לי ציור ממש יפה, שמישהו פשוט לקח לי אותו. כל פעם כשאני באה אליו הביתה, אני לא מאמינה שציירתי את זה. אני לא ציירת, אני מציירת. כשאתה צייר, כל ההוויה שלך היא סביב זה ואתה גם מתייסר. אני לא מתייסרת, אני נורא נהנית. כשאני חוזרת הביתה אחרי הופעות וצריכה להתפרק, אז פתאום יש קנבסים. אני מציירת גם על קרמיקה ואריחים. זה סוג של רגיעה עבורי, התנתקות מכל מה שאני מכירה מסביבי, ואני נורא מעריכה את זה. לא מצטערת שלא גיליתי את הציור קודם. כל דבר בעתו".

ציוריה של שרוף מגוונים: "כל פעם זה משהו אחר. למשל ראיתי השבוע איזו אישה, צילמתי אותה בראש שלי ואז ציירתי. בקופקבנה בריו דה ז'ניירו ראיתי מדרכה שהטריפה אותי וציירתי. אני גם עושה קולאז'ים. זו יכולה להיות חולצה שאני גוזרת, מדביקה לקנבס וסביב זה מפתחת סיפור שלם. הרגעים האלה שאני נכנסת ומציירת בסטודיו שלי הם בלתי צפויים. אני יכולה לחזור הביתה אחרי שתי הופעות רחוקות ברחבי הארץ כשאני גמורה, עם נעלי עקב ובגדי הופעה, ולא יהיה אכפת לי שזה יתלכלך - אני אשב ואצייר. מצד שני, יכול להיות שאהיה שבוע בבית בלי מעש ולא אגע בזה. אלה רגעים של מוזה. רגעים שבהם בא לי להתיישב והראש בדיוק פנוי לדברים האלה".

"אוהבת להרים קהל"

שרוף, 56, אמא לתאומות, שיר וירדן (בנות 36), סבתא לארבעה נכדים (יובלי, אדם, יעלי ונועה) מתגוררת בצפון תל אביב עם בן זוגה, המוזיקאי תמיר הרפז. על הבמות היא נמצאת כבר 25 שנה. נראה כי היא לא נחה לרגע, אלא רק מוסיפה לעצמה עוד ועוד פרויקטים. "בספטמבר אנחנו מתחילים צילומים של 'ישמח חתני'. הסרט הופך להיות סדרה ב'קשת'", היא מספרת. "באוגוסט יוצא סרט ששיחקתי בו בשם 'אל תחכי לי' של דני רייספלד. זה סרט שידובר עליו רבות. בקרוב אני גם חוברת למופע משותף עם המוזיקאי גיא מזיג. מועדון הגנקי נמצא עכשיו בשיפוצים, ובספטמבר אני חוזרת לשם".

את ממש עובדת סביב השעון.
"אני גם מופיעה הרבה בכל מועדוני זאפה. עכשיו חזרתי מסיבוב הופעות בארצות הברית. אני עושה המון דברים ובמקביל גם נמצאת בפאנל של התוכנית 'שישי בבוקר עם גלית ויואב'. אני עסוקה פול טיים ג'וב, חמסה, חמסה".


עינת שרוף. צלם : אביטל הירש עינת שרוף. צלם : אביטל הירש


איך נשארים רלוונטיים כל כך הרבה שנים?
"אני באמת ממוקדת מטרה בדבר הזה של לעשות שמח, אם זה במעלית או בתחנת דלק. מעבר לעובדה שזו פרנסה, אני אוהבת לעשות שמח לאנשים. אני גם חושבת שבן אדם שעושה משהו שהוא אוהב, מצליח. להופעות שלי באים גם הרבה צעירים. לפני שלושה שבועות הגעתי לזאפה חיפה והיה מפוצץ בצעירים. יש כבר את הדור הבא. אני באמת מרגישה סוג של ייעוד. אני אוהבת את זה, אוהבת להרים קהל, כיף לי לעשות את זה".

איך את ממלאה מצברים?
"דרך התובנה הזאת שאני יודעת שאנחנו פה כדי לעשות כמה שאפשר וזהו. אז את הולכת וזה נגמר. יכול להיות שגם הציור הגיע כדי להוסיף לי אנרגיה. את יודעת איזה כיף זה כשאני מציירת ציור ואז הולכת לעשות הופעה?".

הרבה יותר מכסף

שרוף דוגלת במוטו "החיים קצרים". היא מודה שזה קשור גם לעובדה שאביה, בן ציון חלפון ז"ל, לשעבר חבר כנסת וסגן שר החקלאות, נהרג בתאונת דרכים בגיל 47. גם היא עצמה קיבלה גושפנקה לכך שהחיים אכן קצרים, כשלפני כשנתיים וחצי התגלה אצלה גוש בשד, שאובחן כגידול סרטני ממאיר. היא עברה ניתוח להוצאת הגוש והקרנה אחת. "תחשבי מה מישהי כמוני, שמאמינה שהחיים הם קצרים, מרגישה עם קבלת כזאת בשורה", היא אומרת. "תחשבי מה אני מרגישה אחרי שמגלים אצלי גוש בשד. את יודעת מה עשיתי כשבישרו לי זאת? שמתי בפול ווליום את השיר 'כלניות' של שושנה דמארי ולא יצאתי מהחדר כמה שעות. הייתי בטוחה שזה הסוף. מאז אני עושה מעקבים, לוקחת כדורים. זה לא מעסיק אותי יום־יום, אבל אני חיה עם זה. בכל דקה מאז הסרת הגוש אני מאושרת. יש שמש, שמיים, יש לי עשייה. עשייה זה הדבר הכי חשוב מבחינתי. הרבה יותר מכסף, הרבה יותר מהכל. צריך בחיים למצות את כל היכולות שלך, ליהנות, כי בסוף זה נגמר. אולי זה יישמע קלישאה, אבל מה שאני מאחלת לעצמי זה בריאות ועשייה. אני אומרת את זה ומתכוונת לכל מילה".

עינת שרוף בקמפיין להעלאת המודעות לסרטן השד. צילום: שי יחזקאלעינת שרוף בקמפיין להעלאת המודעות לסרטן השד. צילום: שי יחזקאל


בין הופעה להופעה היא גם מוצאת זמן להיות סבתא פעילה. "את לא מבינה אפילו כמה", היא אומרת. "אתמול, למשל, לפני הופעה נסעתי להוציא את יעלי ונועה מהגן, לקחתי אותן לגינת משחקים, ישבנו יחד לאכול גלידה. סבתאות זה חלק מהחיים שלי. אני אוהבת את זה, זה עושה לי טוב על הנשמה. הבנות שלי גרות בתל אביב. פעם ביומיים אני רואה את הנכדים, ובסופי שבוע לוקחת אותם להצגות, סרטים, טיולים. גם לנכדים שלי יש את הקטע המוזיקלי. הם כולם שרים ורוקדים כל הזמן".

היא לא אובססיבית לגבי המראה שלה, "אבל פעם בשנה אני מזריקה בוטוקס. עכשיו הרבה זמן לא עשיתי בגלל הצילומים ל'ישמח חתני'. רצו שאיראה כמה שיותר טבעית, אפילו עם כמה קמטים. אז אני מחכה לקמטים. בואו, חזרו אלי. יש לי גם תקופות שאני עולה במשקל. יש לי נטייה לאכול שטויות. אני אוהבת כל מה שהנכדים שלי אוהבים. נותנת להם גלידה עם קצפת ומצטרפת אליהם לחגיגה".

כאמור, שרוף משתתפת בפאנל של התוכנית "שישי בבוקר עם גלית ויואב". "אנחנו מדברים על כל מה שהיה באותו שבוע", היא מספרת. "התחלתי להשתתף בפאנל לקראת הבחירות, ומאז המשכתי. אני מאוד בקיאה ומאוד מתעניינת בתחום הפוליטי".

ואם פוליטיקה, אי אפשר שלא לשאול אותה על חברה הטוב, יאיר לפיד, ועל תוצאות הבחירות. "הוא חבר טוב, אני מאמינה בו, הוא באמת ראוי בעיניי", היא אומרת. "אבל העם החליט. אני הזמרת של העם, שרה לכולם. העובדה שיש פה דמוקרטיה זה הדבר הכי חשוב במדינה. מה שהעם החליט, מקובל עלי".

תמיר הרפז, עינת שרוף ויאיר וליהיא לפיד. ללא קרדיטתמיר הרפז, עינת שרוף ויאיר וליהיא לפיד. ללא קרדיט