החודש ציינו 40 שנה לסרט הפולחן הישראלי "דיזנגוף 99", שנחשב לאבן דרך בקולנוע המקומי הן מבחינת הנועזות, הן מבחינת העלילה הרעיונית שנועדה לצייר את תל אביב המשוחררת של הסבנטיז והן מבחינת המוזיקה שהנפיקה להיטי ענק, יותר מכל סרט ישראלי אחר.

הסרט גולל סיפורם של חבורת צעירים בתל אביב של סוף שנות ה-70 בימי הדיסקוטקים, הבילויים והמרדנות שייצגה את המעבר בין העולם הישן לעולם החדש בארץ ישראל. כיכבו בו גידי גוב, ענת עצמון, מאיר סוויסה, גלי עטרי, חלי גולדנברג, גילת אנקורי, אייל גפן ועוד.

לרגל החגיגות ובהמשך לתחקיר המיוחד שפרסם לאחרונה ב"מעריב סופהשבוע" אודות הסרט, אירח דודי פטימר בפודקאסט "מילים ולחן" ברדיו 103FM את במאי ויוצר הסרט, אבי נשר, לשיחה ארוכה על הגורמים שהובילו ליצירת הסרט, הסיפורים מאחורי הקלעים והסצנות הגדולות והפסקול שכלל קלאסיקות כמו "דרך ארוכה" (גלי עטרי), "צליל מכוון" (יצחק קלפטר), "לגור איתו" (ריקי גל), "מסיבת יום שישי" (צביקה פיק), "דיזנגוף 99" (יגאל בשן), "עוברים דירה" (דורי בן זאב), "אין לי זמן להיות עצוב" (רמי פורטיס), "לילה לי" (יוריק בן דוד) ועוד רבים וטובים.

"אני תמיד עושה סרטים על חבורות אבל אני עצמי תוצר של חבורה. האנשים שגרו איתי בדירה המקורית בז'בוטינסקי 15 שבעצם הפכה להיות הדירה של 'דיזנגוף 99', איציק צחייק ודיתה אביוב, עד היום חברים שלי כמו משפחה. כל הדמויות ב'דיזנגוף 99' היו אנשים שהיו חלק מהחיים שלי בזמן עשיית הלהקה ועוד לפני זה", אמר נשר.




אבי נשר. צלם : אריק סולטן אבי נשר. צלם : אריק סולטן


פטימר הפתיע את נשר והשמיע בפודקאסט ראיון נדיר עם צחייק, עליו מבוססת דמותו של מושון (מאיר סוויסה) ואביוב שעליה מבוססת דמותה של אוסי (ענת עצמון). השניים תארו בשידור את הדירה המקורית שחלקו עם נשר.

בשיחה סיפר נשר גם על השיר "אין לי זמן להיות עצוב" שהפך מוטו עבורו: "השיר מאד משמעותי עבורי כי איבדתי כמה מחבריי הטובים במלחמת יום הכיפורים, והבנתי שלהיכנס לאבל עמוק ולהיתקע בחיים זו לא הדרך, אלא צריך לתעל זאת לעשייה, זה מוטו שמנחה אותי עד היום".

אחד הרגעים הבלתי נשכחים מהסרט ואולי המזוהים איתו ביותר זו סצנת הסקס בין גידי גוב, ענת עצמון וגלי עטרי, עליה אמר נשר: "הסצנה הייתה מהפכנית. היא נורא הפחידה אותנו כי האנשים האלה היו חברים שלנו. גידי, ענת, גלי ואני נורא פחדנו מהסצנה וכל הזמן חיפשנו סיבות למה לא לצלם אותה. אז דחינו פעם אחת ופעם שנייה. זה נורא בעייתי ולא פשוט לצלם סצנה כזאת אבל בסופו של דבר, הסצנה הגדירה את הדנ"א של הסרט כעוסק בחציית גבולות".



אחד היתרונות בלהיות במאי צעיר זה שאתה לא יודע לפחד, אני ממליץ לסטודנטים לא לפחד לעשות סרט ראשון. לנעורים יש בורות גמורה אבל גם אומץ גדול ואומץ תמיד מנצח בורות.

בשנות ה-70 הייתה התעסקות אדירה במיניות ומיניות באמנות. ההתעסקות במיניות הייתה מעין הנפת דגל. היה בזה משהו שקשור ללהשתחרר מכבלים של מוסכמות ומשמרנות, היה בזה משהו שקשור בשחרור מהמגבלות שהחברה שמה עליך. הגענו למסקנה שצריך לצלם את הסצנה הזאת ושהיא חשובה.
לא ידעתי איך מצלמים סצנה כזאת, צילמנו אותה בשתי מצלמות. בבניין שצילמנו היה שקט מוות. אני צילמתי במצלמה אחת וצלם במצלמה שנייה. היה בזה משהו מפחיד ומרומם בו זמנית".



נשר דיבר גם על סרטו החדש "סיפור אחר" בכיכובו של נתן גושן שקוצר שבחים בחו"ל וגילה כי דרך עשיית סרטו החדש, די דומה לעשייה של "דיזנגוף 99" כשהוא מציג לקהל בחו"ל את ההווי והחיים בחברה חרדית. "הייתי בהופעה של גושן וראיתי שאנשים צועקים יחד איתו את השירים מהסרט, זו תחושה עצומה".