בשנות ה־70 נחשבה רבקה זהר לאחת הכוכבות הגדולות בארץ. להיטיה "על כפיו יביא", "מה אברך", "זמר שלוש התשובות", "רבי עקיבא", "גדליה רבע איש", "אוריאנה" ועוד, נחרכו ברדיו מבוקר עד ערב. היא כיכבה במופעים מצליחים כמו "צץ וצצה" ו"אירמה לה דוס מיפו" וכל הדלתות היו פתוחות בפניה לרווחה.



בשלב מסוים, כשהיא בשיא תהילתה, היגרה באמצע הסבנטיז לארצות הברית יחד עם בעלה דאז, ביל קרינסקי, שם הופיעה במועדונים ישראליים מקומיים בניו יורק. המעבר לארצות הברית היה גם בעוכריה, שכן שם נחשפה להרואין, קוקאין וסמים קשים אחרים, הפכה למכורה, ובתוך הבלגן התגרשה מביל, והפכה אם לבתם המשותפת, תמה.



ב־1985, כשהיא במצב קשה, פיזית ונפשית, תוך שהיא מבלה במאורות סמים, קיבלה זהר הזדמנות פז: לחזור לישראל ולהופיע בפסטיגל עם "בדרך אל הכפר", שסימן את הדרך בחזרה לכפר הישראלי. זהר קלטה באינסטינקט שמדובר בגלגל הצלה שיכול להציל את חייה, וקפצה על ההזדמנות, מותירה מאחוריה את בתה בת ה־10 ואביה, בעלה לשעבר.





"אחד הדברים הקשים שליוו אותי כשעברתי לישראל, היה איך לחיות כשאני כאן, והיא שם", מגוללת זהר. "לא משנה אם הצלחתי והקריירה פרחה. זה משהו שלא עזב אותי. אבל לפעמים יש נתון ואתה חייב לחיות איתו, כשאתה יוצא מכל הקודים שלא מאפשרים לך לחיות נכון. זה לקח לי 20 שנה לחיות לצדו של שלמה קאלו, כדי ללמוד איך לחיות את הדבר הזה".



איך מתמודדים עם הכאב והגעגוע?
"יש משפט: משוחרר מחרדה, עז בתקווה, בלתי תלוי בתוצאה. כל רגע אתה ער לעצמך ומרפה מהאגואיזם שלך. זה מה שמאפשר לך לחיות במצב כזה. אני בטוחה שהמון אנשים נמצאים במצבי חוסר אונים דומים, כשעומדים ליד שוקת שבורה, ואפשר לבכות. אבל אפשר ללמוד לשון חדשה שאינה הקלה ביותר, אך הנכונה ביותר. מבחינתי, הייתי זקוקה לעזרה משמים, ותמיד היד מושטת. אמונה זה הכוח החזק. הנוכחות של קאלו עדיין קיימת בי, ותמיד אני שומעת את קולו אומר לי: 'לא להתלונן!'".



המרחק מבתה, תמה, הרחיק גם את תמה ממנה. תמה, כיום בת 45, מתגוררת בניו יורק ועובדת כמאפרת בקולנוע ובטלוויזיה. ולא, היא לא מעוניינת בקשר עם אמה. השתיים נפגשו מול המצלמה ב"לשוב בחזרה" (2012), סרט דוקו מרתק שביים אבידע לבני.





מתי פגשת אותה פעם אחרונה?
"ב־2010 פגשתי אותה פעמיים למשך 45 דקות. בפגישה הראשונה למשך 15 דקות. בפגישה השנייה למשך 30 דקות. אחרי זה היינו בקשר טלפוני וקשר דרך מייל, אבל בשלב מסוים היא החליטה שהיא שוב לא מעוניינת לדבר, ולא רוצה לשמוע ממני. עכשיו הכדור בידיה. אפשר לעשות פסיכולוגיה של שעות על מה ולמה. אני מצדי מוכנה לקבל אותה תמיד בידיים פתוחות ובאהבה. אבל עכשיו זה תלוי בה בלבד".



בימים אלה שחררה זהר שיר חדש, "שרה לך", שכתב והלחין עבורה לירון לב, יד ימינה בשנים האחרונות, בהשראת סיפור יחסיה המורכבים עם בתה. מעין אוטוביוגרפיה מוזיקלית על חייה. "עזרתי ללירון עם המילים, והוא הלחין שיר שהוא פשוט קסם", משתפת זהר. "ואז אורי זך עשה עבודה נהדרת של עיבוד מוזיקלי, וחיבר את כל החלקים".



מה גרם לך להקליט אותו דווקא עכשיו?
"הייתי צריכה להגיע למקום שאני נמצאת בו היום. מקום שבו אני יותר ערה לעצמי, ומסוגלת לבטא את עצמי בצורה מזוקקת".




מסתכלת לפעמים לאחור?
"אני אף פעם לא מסתכלת על מה עשיתי, איך היה? מה היה? זה לא מעניין אותי. אני גם לא אוהבת לשמוע את עצמי ולקרוא עלי. יש לי בעיה עם זה. אני מסתכלת תמיד על הדבר הבא".

בתקופה זו רצה זהר עם מופע הסולו "איזה אושר", הכולל את מיטב להיטיה וסיפור חייה המרתק ומצהירה: "אם לא היה לי הריגוש והניצוץ הזה על הבמה, לא הייתי שרה. זה משהו שילווה אותי עד יומי האחרון".

רבקה זהר - "איזה אושר", 5 ביולי, שישי, 22:00, זאפה הרצליה; 27 ביולי, מועדון הגריי, יהוד