לאחר מספר שירים שפחות התחברתי אליהם מבית היוצר שלו שיצאו לאחרונה (למעט "ממה את מפחדת" עם בניה ברבי), משום שנשמעו ממוסחרים מדי ונוסחתיים, מצאתי עצמי נשבה שוב בקסמו הקולי והאיכותי של גולן שנשמע בשיר החדש במיטבו, שר מדם לבו ומגרונו החם את נשמתו.
השיר, שכתב והלחין דוד ברין, שם שלא נתקלתי בו עד כה מבין הכותבים הבולטים, מביא משהו מרענן עבור גולן שחוזר למקורות הבלדות עם הטאץ' המסולסל ובניחוח היווני ומגיש שיר געגוע ושיברון לב בצורה שהיא לא פחות ממושלמת. כן, מושלמת.
הבתים המלודיים עשויים היטב ומרימים לפזמון שמביא את גולן ובעיקר את המאזין לרגע שיא משכר חושים ושומר את הסקרנות לכל אורך 3:43 דקות השיר. ככה יוצרים להיט!