יש איזשהו פרדוקס מובנה כשנגן בלהקה יוצא לקריירת סולו. הרי נגנים באופן טבעי נמצאים מאחור, משאירים את הפרונט לזמרים. זו גם הייתה התחושה שליוותה את הופעתו של רינגו סטאר, שהגיע לפה לפני כשנה, נישא על כנפי ההילה האייקונית שלו כמתופף הביטלס, ואיך נאמר, קצת אכזב את הקהל כשעבר לפרונט ובחר לבצע בעיקר קאברים לאמנים אחרים ופחות שירים של להקת האם המיתולוגית.
בעצם לא מדויק. מיילס קנדי, מי שסוחב את ההופעה לצדו של סלאש, התגלה, איך נאמר, כדומה בלא מעט מובנים ובצורה מעט מחשידה לאקסל רוז הצעיר. זה לא רק המראה שלו – גם הקול מזכיר את סולן גאנס בצעירותו ואפילו אופן השירה. לפרויד בטח היה מה להגיד על זה.
בניגוד לרינגו, שהוזכר בהתחלה, סלאש לא עבר לפרונט והתחיל לשיר. הוא נשאר סלאש, עם הכובע המוכר והתלתלים הנצחיים והגיטרה, שאותה הוא לא עוזב לשנייה במהלך כמעט שעתיים וחצי (!) של הופעה. ועם זאת, ברור לאלפי האנשים שגדשו אמש את ביתן 1 בגני התערוכה, שסלאש הוא הסיפור פה, ולכן גם הספוטים של התאורה היו רוב הזמן עליו. נכון, יש זמר, יש להקה, אבל הם רק רקע שמאפשר לסלאש להפגין את יכולותיו על הגיטרה.
התרעות פיקוד העורף