עם גירוש יהודי ספרד בשנת 1492, שפת הלאדינו, השפה בה דיברו יהודי ספרד, הפכה לאחד מסמלי התרבות הבולטים שנמצאו במצב חירום והיה לשמרם ולהעבירם מדור לדור בשלל דרכים: ספרים, דיבור וכמובן שירים.
פילוג יהודי ספרד ברחבי תבל לא גרם לאיבוד כוחה וזוהרה של שפת הלאדינו שנשתמרה בפיהם במשך מאות השנים ועם קום מדינת ישראל בשנת 1948 ועלייתם של יהודי ספרד לארץ, תרבות הלאדינו הפכה לחלק בלתי נפרד מהישראליות ההולכת ומתגבשת, ממש כמו התרבות היוונית, התרבות היידית, התרבות הטורקית, התרבות העיראקית, התרבות הערבית, התרבות הרומנית, התרבות הרוסית ועוד.
במחוזותינו, הדרך העיקרית בה זהרה תרבות הלדינו והפכה למנת חלקו של כל ישראלי, הייתה דרך המוזיקה, הטקסטים והצלילים שהשפיעו רבות על עיצוב הפסקול המקומי.
בפרק הקרוב של "מילים ולחן" חזרו הזמר וחוקר תרבות הלדינו, לוליק לוי (81) ודודי פטימר אל הסיפורים מאחורי הקלאסיקות הגדולות של הלדינו שאין כמעט ישראלי שלא מכיר.
"שחרחורת", "אתן חיי על בקבוקי", "אדיו קרידה", "המלך נמרוד" ("אברם אבינו"), "לוס בילביליקוס", "המבדיל בין קודש לחול", "עצי שקדים", "הקטנטנה הסמיקה", "לשכנה שלי רג'ינה" ועוד רבים וטובים שבוצעו ע"י מיטב אמני ישראל בהם יהורם גאון, אברהם פררה, יצחק לוי, שלמה ארצי, אסתר עופרים, לוליק, דורית ראובני, שלישית "שוקולד מנטה מסטיק", צמד "הפרברים" וכו'.
השניים דיברו גם על מצבם של האמנים הותיקים ולוליק אמר: "זו פעם ראשונה שלא הופעתי השנה ביום העצמאות והזיכרון, פעם ראשונה בקריירה של 60 שנה. יש ירידה בפרנסה ממוזיקה וזה לא רק אצלי אלא אצל שאר האמנים הותיקים. יש גם ירידה ברמת השפה העברית בשירים ואני מקווה שיבוא יום וזה ישתנה לטובה".