"בריכה בלי מים", כך קרא רועי לבס בהומור שלו לאלבומו השני שהופיע בימים אלה, אך אם תקפצו קפיצת ראש לבריכה הדמיונית שלו, לא רק שלא תינזקו, אלא תתענגו על כל צליל שבו. ואם תטענו שהבחור איננו מפורסם דיו, לעזאזל הפרסום, תחי המוזיקה!



"אני נשאר אני", כך נקרא אחד השירים המקסימים באלבום החדש. בעקבותיו אני שואל אותו "מי אתה?" כדי לקרוע מעליו את מסכת האלמוניות. הוא צוחק קלות ומשיב: "אני רועי, בן 26, כיום בתל-אביב, אבל במקור מושבניק ממושב בית חרות, בעמק חפר, שם אני תמיד מרגיש בבית. כלומר, אני חי בגם וגם כזה, שדי מאפיין את הדור שלי. במילים אחרות - לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו על המקפצה בלי לבדוק אם יש בבריכה מים. כך ניסיתי להעביר בחיוך את חוסר האונים שישנו לפעמים".



התחושה הזאת באה לביטוי בניגודיות, העולה בשורות - "בשישי מדליק נרות/בלומפילד בשבת".
"אכן, אני בא מבית מסורתי, דבר שטבוע בי עד היום, אבל מצד שני אני אוהד שרוף של הפועל תל-אביב. גם וגם, כפי שאמרנו".





ציפור קטנה לחשה לנו שאינך חי רק על מוזיקה.
"ביום-יום אני עובד כמתכנת. הרי כאמן צעיר קשה להתפרנס בעיר הזאת. העיסוק בתכנות מאפשר לי לעסוק במוזיקה איך שאני רוצה ולא מתוך אילוץ כלכלי".



איך שאתה רוצה שומעים בערוץ הספורט.
"זה משהו שצץ בקיץ עם בוא המונדיאל. כאחד שמאוד אוהב מוזיקה, מאוד אוהב ספורט וגם מאוד אוהב לצחוק, החלטתי לשלב בין האהבות שלי ולפרסם בעמוד הפייסבוק מעין סיכום יומי למה שקרה במונדיאל. העוקבים שלי ראו את זה ודרכם הגעתי לשיר יומי בערוץ הספורט, שם נהייתה לי פינה מושרת, שבה סיכמתי באופן מוזיקלי כל מחזור של ליגת העל".



איזו נבחרת אהדת במונדיאל?
"כמובן שאהדתי את נבחרת אנגליה מתוך נטייה שיש לי ל...לוזריות, מה מחבר אותי כל כך גם להפועל תל-אביב".





מה אתה מאחל לקבוצה "שלך"?
"שתחזור סוף סוף לבלומפילד. הרי מאז שהקבוצה יצאה ממנו לטובת בניית האצטדיון מחדש קרו לה רק דברים רעים".



ועוד מההומור של לבס, המגדיר משום מה את המוזיקה שלו כ...פופ אשכנזי. מדוע? - "משמיעים כיום המון מה שנקרא פופ ים תיכוני עם השפעות מוזיקליות שלצערי לא קיבלתי בבית הורי. כשגדלתי, האלבום הראשון שקניתי היה 'סיפורי פוגי' של 'כוורת' והראשון שהורדתי - היה של בריטני ספירס. אני והמפיק שלי, רומן גרינבלט, רצינו להביא משהו שיהווה משקל-נגד לפופ הים תיכוני הזה".



רק את זה רציתם?
"רצינו לעשות מעין תיקון למיני-אלבום, 'למסגר את החיים' שהוצאנו לפני כשלוש שנים. אם לרגע חשבתי אז שזה הולך להתפוצץ ואני עומד לכבוש את העולם, התאכזבתי. לכתיבתיבת שירי האלבום הנוכחי התלוו מחשבות האם זה יעבוד הפעם".



מה מסתתר מאחורי שיר הנעילה של האלבום, "שיר ערש", שאותו אתה פותח בשורה "הו, ילד שלי, כשתגדל"?
"אמנם אני רווק וכמובן שאין לי ילד, אבל את השיר כתבתי כמניפסט ל...עצמי".



הילד הוא אתה?
"הילד זה אני. כתבתי את השיר בתקופה שבה נפטר ממחלה בן של חברים של המשפחה שלי והיה בכך משהו שטלטל אותי איך שדברים נגמרים נורא מהר, נורא בהפתעה".





מה אומר לך השם יוסף כנען?
"לא שמעתי עליו".



ישראל יצחקי?
"גם כן לא".



אם כך, איך זמר צעיר כמוך מגיע ללהיט העבר "אולי אולי אולי", שישראל יצחקי, אליל הזמר של שנות ה-50, שבימים אלה הלך מאיתנו, ביצע אותו אחרת לגמרי במילותיו של יוסף כנען?
"מדובר בשיר קובני בן 70 שנה, שאותו אני מביא בתרגום מהגרסה האנגלית. מכאן שלא רק שהביצוע שלי שונה, אלא גם המילים. איך הגעתי, אתה שואל. אמנם אני זמר צעיר, שבעיקר שר את החומר של עצמו, אבל אוהב לגוון לפעמים עם שירים ישנים יותר".



עוד כמה פרטים על לבס: מנעוריו לצד הופעות בלהקות-נוער הוא התפרנס כשמרטף של ...כלבי הכפר, אבל באלבומו אין אפילו "האו האו" אחד, או אזכור כלשהו לעיסוקו בעבר. בצבא שירת ביחידת המחשבים 8200 ומכאן עיסוקו הנוכחי כמתכנת. הופעת הסולו הראשונה שלו הייתה כשקפץ ספונטנית לבמה בפסטיבל יערות מנשה.



והחלום?
"להופיע בשנית ב'בארבי'. זה יהיה ה...אברסט שלי".