עצמו את העיניים וחזרו רגע אל 1977. בעוד המהפך הפוליטי כובש את מהדורות החדשות ומכבי תל אביב בכדורסל כובשת את אירופה - מגיע שיגעון חדש שכובש את העולם כולו: הדיסקו. הסגנון המוזיקלי, שהתחיל שנתיים קודם לכן כוורסיה עדכנית של הפאנק (FUNK) השחור, קיבל לגיטימציה בסרט אחד ששינה את הכל: "שיגעון המוזיקה". ג'ון טרבולטה מנענע את האגן בקולנוע ונכנס בסערה ללבבות של בני הנוער. באותן שנים הדיסקו, כמו הרוק'נרול בראשית דרכו, נחשב לתופעה ולא רק לסוגה מוזיקלית: מכנסי הפדלפון הארוכים, החליפות הצבעוניות והתסרוקת היו רק חלק מהמהפכה שהתחוללה בעולם.
בעוד הבי ג'יז ואבבא סיפקו להיטים בזה אחר זה, ישראל הנפיקה כוכבי דיסקו–פופ משלה: צביקה פיק, שרי, חדוה עמרני, אילנה אביטל ואחרים, שעיצבו מחדש את הסאונד של התקופה. אחרי ימי הזוהר הגיעה הדעיכה, ובתחילת שנות ה–80 הדיסקו יצא לפנסיה ואת מקומו תפסו הרוק'נרול והסינת'פופ. אבל הדיסקו לא מת.
התרעות פיקוד העורף