"לכי תספרי לכל החברות/ שאני זה הדבר האחרון שאת רוצה לראות/ ושאת לא חוזרת בחיים לאן שרע לך/ ואת רווקה ותל אביב כבר מחכה לך/ שאני עוד זמר שאין לו כסף לאכול/ והתנהגתי כמו בן זונה גדול".

במילים אלה נפתח "ערב רומנטי", הסינגל החדש של טליסמאן (בשיתוף פעולה עם הזמר אור בר) שנשמע רחוק מאוד מלהיות "רומנטי". "אני מודע לזה שזה שם של שיר מזרחי מאמצע שנות ה־80 (צוחק), אבל זה בא ממקום הכרחי לפזמון, ולא היה לי איך לברוח מזה כל כך", הוא אומר. "אבל יש פה גם עניין יפה בשם, כי לפני שאתה מאזין לו, אתה בטוח שמדובר בעוד שיר בנאלי ורגיל. כשאתה נכנס לשיר, אתה קולט שמדובר במשהו שונה לגמרי, עם עומק. היה חשוב לי מאוד לעלות כיתה בשיר הזה. אני לא מנסה לדבר בשפה שהיא לא שלי. גדלתי בחדרה בשכונות. להורים שלי לא היה כסף. לא באתי מהאליטה. אם תבקר אצלי בבית, תבין לבד. אני מאמין שלכל אמן בעולם יש שפה משלו, וברגע שהוא מצליח להביא את השפה שלו, אתה תאמין לו".

אתה שר על מוזיקאי תפרן. עד כמה זה משקף את מצבך ואת מצבם של הקולגות שלך כיום?
"אפשר לעשות כסף ממוזיקה. זה תחום ענקי. אם אתה לא מפיק - אתה מלחין. אם אתה לא מלחין - אתה כותב. אם אתה לא כותב - אתה זמר. ואם לא זמר - אז סאונדמן. ולשאלתך, קשה במדינה שלנו להתפרנס ממוזיקה, כי יש לך שני שותפים - מס הכנסה ומע"מ, ואני לא העלמתי אגורה בחיים שלי. היום לאנשים יש גם קושי להתרכז. הם משקיעים בדיוק שתי דקות בהקשבה לשיר, ואז עוברים הלאה. אני צריך להילחם על שתי הדקות האלה".

אז מדוע לקחת פסק זמן שנמשך שנה?
"אני כבר בן 28 וחצי. עוד מעט אני נושק ל־30. החלטתי ליצור חומרים יותר בוגרים שמתאימים לגיל שלי, ולהתמקד בעליית רמה, בעשייה ובהפקה המוזיקלית. כתבתי בזמן הזה המון שירים לאחרים, ובקרוב יצאו שירים לאמנים מאוד גדולים מהשורה הראשונה. אמנים שאני עדיין לא יכול לחשוף את שמם. מה שיפה בכל העבודה הזו זה לקום בבוקר באולפן שלי בחדרה, עם הקפה והסיגריה שלי, לשבת לבד באולפן ולעבוד על מוזיקה. אני לא אוהב הרבה אנשים. אני חרדתי כשיש יותר מדי אנשים".




ובכל זאת, אתה מופיע מול קהל.
"כן, כי אין אמן שלא מקבל את הכאפה הזו לפני עלייה לבמה. אבל מתרגלים לזה ונהנים מזה. זה חלק מהמקצוע".

טליסמאן (טל בן נון) נולד בלוס אנג'לס. בגיל ארבע עלה עם משפחתו לישראל וגדל במושב בית חנניה. בצבא שירת כנהג ובמקביל החל להקליט שירים באופן חובבני, והופיע כזמר הליווי של הראפר איזי. בשלוש השנים האחרונות הפך לשם מוכר בסצינת ההיפ הופ והפופ המקומית, כשהוא חתום על להיטי ענק כמו "עד המדבר", "לאן שהרוח תיקח", "זנזיבר", "טלוויזיה" ו"שלוק מקצב" (עם מאור אדרי), שגרפו מיליוני צפיות ברשתות החברתיות.

עד כמה ההצלחה שינתה אותך?
"ההצלחה אולי שינתה את אורח חיי, אבל לא אותי. הפסקתי לעבוד בסחיבת מכלי מי עדן בחמש בבוקר, או בטיב טעם. היום אני יכול לעסוק מבוקר עד ערב אך ורק במוזיקה שלי, שזו אהבתי הגדולה".

בימים אלה מתגורר טליסמאן עם אמו בחדרה ומבלה מדי יום באולפנו, שם הוא רוקח שירים שיהפכו בעתיד לאלבום בכורה. "היום לא באמת צורכים אלבום, אבל כאמן חשוב לי משהו פיזי", הוא מסביר. "אני אולד־סקול ומתרגש להחזיק דיסק ביד".

עד כמה אתה שם דגש על הטקסטים שאתה כותב?
"מאוד. אני איש של מילים. אני לא ווקאליסט גדול, והנשק שלי זה המילים. לכן זה סופר חשוב לי לשים משקל כבד על כל מילה ומילה שאני כותב. קח למשל את בוב דילן. הוא לא זמר גדול, אבל הוא משורר ענק, והטקסטים שלו פשוט מעיפים אותי. מילים זה הנשק והמומחיות שלי".