צום תשעה באב יצר בצורת מוזיקלית בתחילת השבוע, שנשברה עם סיום הצום ועם ההכנות לט"ו באב, הוצפה הרשת בשירים רומנטיים וקיציים שמתחרים על תואר שיר האהבה של החג הקיטשי ביותר בשנה.
ההפקה המוזיקלית המשלבת בין מזרח למערב, בין רוקנרול ובלוז לצלילי הקאנון מרימה היטב לקולו של אפללו שנשמע מרגש ומצמרר כתמיד. הסקרנות המוזיקלית של בוטנר ואפללו מגיעה לשיאה בשיר הזה והלחן הקליט לצד הטקסט המרגש - משלימים את התוצר הסופי לכדי עונג צרוף.
מבחינת הטקסט, "בונסוואר" לא מביא שום מקוריות או עניין מלבד קיטשיות רוויית מטאפורות שטותיות ("מסתובב לי בלב כמו תייר כמו רולטה", "קוקטייל רגשות די מוזר", "מסתבר שגם לו יש חולשה לנוטלה") שמציבים סטנדרטים נמוכים חדשים עבור בן זקן.
עם זאת, אני חייב להודות שלמרות החריזה המאולצת בטקסט, הלחן די קליט וכיפי שמתאים לקיץ הקרוב והמבנה הבטוח של בית ופזמון חוזר הולם את קולה של בן זקן. זה לא יהיה אחד מלהיטיה הגדולים וסביר להניח שיישכח כמו שבא, אבל הוא חמוד ונוסחתי בצורה שעוברת באוזן. חמוד. לא מעבר לכך.
מה שמלווה את השיר לכל אורכו ודי משך אותו היה צליל היוקללה של גבעתי כשהוא טובע בתוך העיבוד הפופי של מתן דרור אך עם זאת לא אובד בו אלא מתמזג עימו והשילוב בין האינדי-פולק לפופ המיינסטרימי יחד עם הכנות והצ'ארם בשירתה של גבעתי פשוט מעולה.
הפעם השיר זוכה לעיבוד עכשווי ויותר עשיר כשהוא משלב את גרסת שושנה דמארי ז"ל מהסיקסטיז יחד עם שירתו מלאת הנשמה והרגש של שי צברי ואלמנטים קצת יותר אלקטרוניים כשהאותנטיות החפלתית והמזרחית האסלית לא נפגמת ולו ברבב אחד בסימפול המצוין הזה.
אברהם מסלסלת בשיר במקומות הנכונים, משרתת את המילים היטב לתוך הפופ טבול הנגיעות הים תיכוניות ומציגה מלנכוליה כואבת אך מתוקה.
התרעות פיקוד העורף