כוכבת הפופ טיילור סוויפט שוב בתקופה טובה. היא בת 29. היא מאוהבת. אחרי תקופה מלאת פרנויה, היא חזרה להיות פעילה במדיה החברתית, והיא אפילו שבה להתראיין. וזה לא הכל: בעוד שבוע היא תשחרר לתוך עננת האופטימיות הוורודה־עם־נצנצים הזו את אלבומה השביעי, “Lover" (הליקון).

עוד לפני שהאלבום יצא, שברה סוויפט שיא חדש, כשהפכה לאומנית האישה עם הכי הרבה "הוספות מראש" של האלבום בפלטפורמת אפל מיוזיק, ביום הראשון שבו הודיעו על יציאתו.

האלבום החדש של סוויפט, שהאסתטיקה שלו מאופיינת בגוני פסטל מתקתקים הבאים לשדר רומנטיקה קיצית, מגיע אחרי תקופה קשה. החודשים האחרונים בחייה של סוויפט הועכרו על ידי סכסוך מתוקשר עם סקוטר בראון, האמרגן של ג'סטין ביבר ואחרים, שקנה את חברת התקליטים הישנה שלה ביג מאשין. בכך קנה בראון גם את כל הזכויות על האלבומים שהוציאה הזמרת תחת החברה מנאשוויל, שהחתימה אותה כשהייתה עוד אלמונית שאפתנית בת 15 שעברה לבירת הקאנטרי מפנסילבניה כדי להפוך לכוכבת.

סוויפט הוציאה שישה אלבומים תחת קורת הגג של ביג מאשין (הארבעה הראשונים היו אלבומי קאנטרי, האחרון שבהם כבר פלרטט עם פופ, לאחריו עשתה את הקרוסאובר השלם לעולם המיינסטרים פופ). היא מכרה יותר מ־50 מיליון עותקים של אלבומיה ברחבי העולם והייתה הכוכבת הגדולה והרווחית ביותר של ביג מאשין. לטענתה, לא ניתנה לה הזדמנות לקנות בחזרה את המוזיקה שלה, והחברה הועברה לידיו של בראון מאחורי גבה וללא ידיעתה.

מה שהכי נורא בזה הוא העובדה שסוויפט מסוכסכת כבר שנים עם בראון הנ"ל. לאחר שפורסמה הידיעה כי בראון רכש את ביג מאשין, יצאה סוויפט למלחמה עקובה מדם נגד מי שלטענתה גזל את מפעל חייה, והזכירה לעולם כיצד הוא התעלל בה ברשת בתקופת הסכסוך המתוקשר שלה עם קניה ווסט (שאותו בראון ייצג בזמנו) וגם בתקופה שבה ניהלה משפט הטרדה מינית נגד שדרן רדיו שחפן את אחוריה (וניצחה בו).

עולם הפופ נחלק בעקבות המריבה לשניים - היו שתמכו בבראון, אחרים תמכו בסוויפט. תמיכה בסוויפט נחשבה על ידי רבים לאקט פמיניסטי ולמעשה נכון מוסרית, בין היתר כי סוויפט הביעה רצון לשנות את המודל העסקי של תעשיית המוזיקה על מנת להגן על מוזיקאים צעירים בתחילת דרכם, שלא יקרה להם מה שקרה לה. אחרים האמינו לצד של בראון בסיפור, שעל פיו ניתנה לסוויפט הזדמנות לרכוש את הזכויות על שיריה ושום דבר לא נעשה מאחורי גבה. מן הסתם היו גם כאלה שבחרו צד זה או אחר בשל פוליטיקה פנימית ושיקול קר עם מי הם לא יכולים להרשות לעצמם להסתכסך.

הסיפור הזה, יש לקוות, מאחורי סוויפט ומאחורינו. האלבום החדש הוא הראשון שאותו היא מוציאה בחברת התקליטים החדשה שלה ריפבליק רקורדס, השייכת ליוניברסל מיוזיק גרופ. על החוזה איתה היא חתמה בנובמבר האחרון, כשהסתיים החוזה שלה עם ביג מאשין. החוזה החדש, שעליו חתמה מפוזיציה של כוכבת ענק ולא של זמרת חדשה ולא מוכרת, מגן על זכויותיה. הפעם הזכויות על הקלטות המאסטר שייכות לה, שזה הבדל עצום גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת השליטה שלה במה שנעשה בשיריה.

במסגרת החוזה החדש סוויפט גם הצליחה להשיג מספוטיפיי תנאים טובים יותר להפצת שיריה, לאחר סכסוך ארוך איתם. עבור הכוכבת, החוזה הזה הוא מכרה זהב לא רק כלכלית אלא גם תדמיתית. הידיעות על פרטיו ביססו את סוויפט כאישה חזקה, משפיעה ויוצרת תקדימים עסקיים בתעשיית המוזיקה, שכידוע נמצאת במקום לא יציב ולא ברור בשנים האחרונות. בסיפור הזה הפכה סוויפט כמעט לרובין הוד נשית, הנלחמת למען זכויותיהם של אומנים צעירים.

על הספקטרום הרגשי
תשעה חודשים לאחר שחתמה על חוזה עם ריפבליק רקורדס, מגיע האלבום הראשון שלה עבור החברה. באתר באזפיד כתבו שהוא עומד להיות האלבום החשוב ביותר של סוויפט עד כה. ריפבליק אמורים להעניק לה יותר חופש אומנותי ממה שהיה לה אי־פעם, מה שנתפס על ידי אוהדיה כסימן טוב לבאות. הם טענו שהוא הולך להיות אלבום האהבה של סוויפט, שבו היא תשיר בשבחי האהבה מפוזיציה של אישה צעירה שמנהלת כבר שלוש שנים מערכת יחסים טובה ויציבה.

מאז 2016 היא יוצאת עם השחקן האנגלי הבלונדיני בן ה־28 ג'ו אלווין (ידוע שסוויפט חולה על גברים בריטים), כוכב דרמת המלחמה של הבמאי אנג לי "מצדיעים לך, בילי לין!", ששיחק גם בחביב האוסקרים "המועדפת" של גיורגוס לנתימוס.

מלבד אהבה, בבאזפיד מאמינים שסוויפט תנצל את האלבום גם על מנת לדון בנושאים פוליטיים. סוויפט נהייתה פוליטית ממש לאחרונה. באוקטובר האחרון היא עודדה את מעריציה הצעירים להצביע ואף תמכה בשני מועמדים דמוקרטים בטנסי, המדינה המאמצת שלה. זה זמן מה היא מנצלת את מעמדה לתמיכה בקהילת הלהט"ב.

העובדה שזה הולך להיות האלבום הראשון שהיא משחררת בקיץ ולא בחורף, גם הוא אמור להשפיע על התוכן, האווירה והצבעים שלו - לטענת המעריצים, לטובה. אחד הדברים שהכי גרם לאוהדיה להתלהבות הוא "הספקטרום הרגשי" שהאלבום מתכוון לכסות. "באלבום הזה יש הרבה מהכל", ציטטו בבאזפיד את מה שסוויפט אמרה בראיון חדש ל"אנטרטיינמנט וויקלי" (שעוד ידובר בו). "אני מנסה להעביר ספקטרום רגשי. אני ממש לא רוצה שיהיה יותר מדי מדבר אחד. יש שירים ממש שמחים, ויש להיטים ויש שירים ממש ממש ממש ממש עצובים, אבל לא עד כדי כך שצריך לדאוג לי".




הספקולציות והתחזיות של באזפיד ויתר האתרים מבוססות בחלקן על שלושת השירים שכבר שוחררו מהאלבום שבדרך. בסוף אפריל הוציאה סוויפט את הסינגל הראשון מהאלבום, שבו היא מארחת את ברנדון יורי, סולן להקת האימו־פופ, החביבה על הנוער של דיזנגוף סנטר, פאניק! אט דה דיסקו. האמת, מדובר בזוועה. יורי נטש מזמן את החן האפלולי שאולי היה לאימו והצטרף בשמחה לחגיגת הבאבלגם שאיתה החליטה סוויפט לקדם את אלבומה החדש.

“Me!" הוא שיר אהבה/העצמה (בימינו כבר אין הבדל) פופי שמח ועולץ במובן המעצבן של המילה. הוא נשמע כמו שיר פיל־גוד בסדרה מוזיקלית לגיל חטיבת הביניים או שיר אהבה בסרט אנימציה ממוחשבת לחופש הגדול. למרות זאת, או בגלל זה, הקליפ הפנטסטי, הצבעוני והמרי פופינסי שלו שבר את שיא הצפייה ל־24 השעות הראשונות עבור קליפ של אישה גם ביו־טיוב וגם ב־Vevo. הוא גם הפך לסרטון השלישי הנצפה ביותר של יו־טיוב ביממה הראשונה, עם 65.2 מיליון צפיות. מאז ועד ירידת שורות אלה לדפוס צבר הקליפ יותר מ־249 מיליון צפיות ביו־טיוב.

במדד המכירות הוא הגיע רק למקום השני במצעד הסינגלים האמריקאי ולמקום השלישי באנגליה, אבל זה לא מה שהולך למנוע מהאלבום השלם להגיע לפסגת מצעדי האלבומים בשני צדי האוקיינוס, בדיוק כפי שקרה לשלושת אלבומיה האחרונים של סוויפט. אגב, באמריקה כל אלבומיה של סוויפט, מלבד הראשון, העפילו לראש המצעד. אז אין מה לחשוש.

חיבוק מהמבורגר
הסינגל השני מהאלבום החדש, "You Need to Calm Down", יצא באמצע יוני - חודש הגאווה - והגיע למקום השני באמריקה והחמישי באנגליה. מבחינה איכותית מדובר בשיפור גדול: שיר סינתפופ חמוד, שיותר מקצת מזכיר את להיטה הענק של מ.י.ה מהעשור הקודם, “Paper Planes". בטקסט צוחקת סוויפט על כל שונאיה שיורדים לחייה בטוויטר, ואומרת להם שהם צריכים להירגע. בהמשך מכניסה סוויפט גם פוליטיקה. ראשית, היא מוסיפה אמירה נגד הומופוביה, כשהיא משווה בין ההייטרים שמוציאים אנרגיה על לשנוא אותה לבין ההומופובים שמוציאים אנרגיה כדי לרמוס את קהילת הלהט"ב. אחר כך היא לוקחת את הטקסט לכיוון של העצמה נשית.

הקליפ המלווה את השיר מתרחש בטריילר פארק צבעוני ונראה כמו מצעד גאווה קאמפי. בסופו מופיעה שקופית ורודה שבה מעודדת סוויפט את מעריציה לחתום על עצומה התומכת בהצעת חוק לשוויון לקהילת הלהט"ב. צופי הקליפ יכולים להתענג על שלל הופעות אורח של גיי אייקונס כמו אלן דג'נרס, אדם למברט, רופול ושלל משתתפי סדרות הריאליטי הפופולריות "המרוץ לדראג של רופול" ו"טאץ' עליז לסטרייט שיעז". הקליפ מכיל שורה ארוכה של רפרנסים, חלקם לטיילור עצמה וחלקם בעלי משמעות בקהילת הלהט"ב.

קחו לדוגמה את רייאן ריינולדס - אחד מהכוכבים היותר סטרייטים, שמגלם בקליפ צייר שמצייר את הגיי בר ההיסטורי המפורסם "סטונוול אין" בניו יורק ומוסיף עליו את דגל הגאווה. ב־1969 פרצו מהומות ב"סטונוול אין" במחאה על אלימות משטרתית נגד הומואים וטראנסים. הקיץ יציינו 50 שנה למהומות סטונוול, אירוע מכונן במאבק של קהילת הלהט"ב לשוויון זכויות.

עוד רפרנס בקליפ של סוויפט לקהילה הוא תמונה על הקיר עם הציטוט המפורסם של הזמרת שר, שבתגובה על כך שאמה אמרה לה שהיא צריכה להתחתן עם גבר עשיר, ענתה: "אמא, אני גבר עשיר". 




סוויפט כבר דיברה בעבר על כך שתעשיית הפופ, והחברה בכללותה, מעודדת סכסוכים בין נשים. את זה היא ממחישה בקליפ בסצינה בכיכובן של דראג קווינס המחופשות אליה ולכוכבות פופ אחרות שהתקשורת הציבה בתחרות או במאבק נגדה: ליידי גאגא, אריאנה גרנדה, קארדי בי, ביונסה, ניקי מינאז', אדל וקייטי פרי. בקליפ הן מראות סולידריות זו לזו ומפסיקות את המאבק על הכתר.

קייטי פרי מתארחת בקליפ לא רק כדראג קווין אלא גם בגופה. הצ'ילבה של סוויפט משכבר הימים מגיחה בו לקראת הסיום המרגש שלו. בסצינה המדוברת סוויפט מחופשת לצ'יפס, מביטה מסביב ומחפשת מישהו או משהו. בניגוד לפעם, היא לא מחפשת גבר (זה היה עלול להיות לא פמיניסטי מצדה). הו לא! לפתע לוכד מבטה את קייטי פרי המחופשת להמבורגר (ככל הנראה מדובר באותה שמלת המבורגר שהיא לבשה למט גאלה השנה). השתיים מתרגשות ומתחבקות.

אין ספור מילים נשפכו לאורך השנים על הריב המתוקשר בין שתי הזמרות. ביוני הודיעו ערוצי ואתרי החדשות האמריקאיים באופן רשמי על סיום הברוגז בן חמש השנים, בזכות אותו פריים מהקליפ שבו סוויפט הצ'יפס מחבקת את פרי ההמבורגר חיבוק מתוק ומניחה עליה את ראשה באהבה בעוד פרי ההמבורגר מחייכת בסיפוק. 120 מיליון העוקבים של סוויפט באינסטגרם הרעיפו על התמונה קרוב ל־3 מיליון לייקים. הקליפ צבר עד כה קרוב ל־108 מיליון צפיות ביו־טיוב - פחות ממספר הצפיות בקליפ הראשון, אך עדיין לא רע בכלל.

בנוסף לשני הסינגלים הקופצניים האלה שחררה סוויפט עד כה עוד שיר אחד מהאלבום: הבלדה האייטיזית המלנכולית, הדרמטית והיפה “The Archer". "ספקטרום רגשי", כבר אמרנו.

רמזים סודיים למעריצים
אלבומה הקודם של סוויפט, “Reputation", שיצא בנובמבר 2017, עסק בבעיות הרומנטיות ובבעיות התדמית שלה וחפר על השמועות והשקרים שלטענתה הפכו באותה תקופה לחלק בלתי נפרד מחיי האהבה, החברה והקריירה האומללים שלה.

המסר של האלבום - שנאמר בעת ובעונה אחת בציניות ובקריצה וגם לגמרי ברצינות - היה שסוויפט היא ביץ' קשוחה ונקמנית, שלא כדאי להתעסק איתה, ומי שחושב שהיא עדיין זמרת הקאנטרי המתקתקה והתמימה טועה טעות מרה. בשירי האלבום היא סגרה חשבונות עם אקסים מפורסמים כמו הדי־ג'יי הסקוטי קלווין האריס והשחקן האנגלי טום הידלסטון, ועם יריבים מרים כמו קניה ווסט ואותה קייטי פרי שבמסגרת קידום האלבום החדש והאופטימי היא טרחה לסיים את המלחמה איתה.

אחרי צאת “Reputation", שהגיע למקום הראשון ב־13 מדינות שונות, פרץ סיבוב ההופעות שלו, שהפך לרווחי ביותר בהיסטוריה, ולקינוח הגיע גם אירוע טלוויזיוני מדובר: סרט ההופעה שעלה בנטפליקס בסילבסטר האחרון. ההופעה, שצולמה באצטדיון פוטבול בטקסס, לעיני 60 אלף מעריצים, כללה את שירי האלבום, להיטים ישנים, בגדי גוף מנצנצים ונאומי העצמה של הכוכבת.


את כל זה עשתה סוויפט בלי להתראיין. אפילו ראיון פרומו אחד לתקשורת היא לא נתנה בתקופת “Reputation". לטענתה, היא הרגישה שכל מילה שהיא אומרת בתקשורת זוכה לעיוות אז היא העדיפה ש"המוזיקה תדבר בעד עצמה". אם סוויפט של “Reputation" נלחמה על שמה הטוב והציבה את עצמה במלחמה עם כל העולם (חוץ מהמעריצים), סוויפט של “Lover" היא הרבה יותר רגועה, נינוחה ומפויסת. אי לכך - היא חזרה להתראיין.

הראיון המרכזי לקראת צאת האלבום החדש ניתן ל"אנטרטיינמנט וויקלי". היא הצטלמה על שערו כשהיא לובשת ג'ינס קצרצרים וז'קט ג'ינס מלא בסיכות, שמהוות רמזים למה שיהיה באלבום ולחייה של סוויפט באופן כללי (אחת הסיכות היא של המחזמר "קאטס" של אנדרו לויד וובר, שמצביע על כך שסוויפט תשתתף בגרסה הקולנועית שלו שיוצאת בסוף השנה). בראיון עצמו, וגם בראיון שנתנה לאחרונה לאלן דג'נרס, סוויפט מדברת על הרמזים הסודיים שהיא שותלת עבור מעריציה בכל הזדמנות.

היא קוראת לזה "תקשורת עם המעריצים", אנחנו קוראים לזה "יצירת התמכרות אצל המעריצים". כך או כך, זה עובד נהדר. הקליפים, הפוסטים שלה במדיה החברתית, התמונות שלה וכל מה שהיא עושה מלא ברמזים לדברים אחרים: כל גון לק, סוג נעליים או חפץ מטושטש ברקע של תמונה שלה, נושא עמו מסר, שאותו מעריציה מנסים לפענח בכוחות עצמם. וכשהם לא מצליחים, הם מקבלים את כל התשובות באינטרנט.

בלי האינטרנט, למשל, לא היינו יודעים שעגילי הלב של סוויפט על עטיפת הסינגל "You Need to Calm Down" זהים לעגילים שקייטי פרי ענדה בהזדמנות אחרת, מה שאמור היה לרמוז על הסולחה בין השתיים עוד לפני שהקליפ יצא. שתבינו על איזה סוג של רמזים מדובר פה.

למרות כל ההתלהבות מראיון הקאמבק הגדול של סוויפט, בפועל היא לא באמת חושפת בו דבר: לא על בן זוגה, לא על חייה האישיים ולא על אלבומה החדש. מה שהיא כן מדברת עליו בהרחבה בראיון הוא מערכת יחסים אינטימית וסימביוטית שהיא כבר שנים אומרת שהיא מנהלת עם מעריציה. לטענתה, בניגוד למתנגדיה, מעריציה יודעים שהיא כנה ואמיתית, וזה כל מה שחשוב.

"בתרבות שלנו, לטנף על סלבריטי זה כמו לטנף על האייפון החדש", היא אומרת. "אז כשאני יוצאת ופוגשת את המעריצים, אני רואה שהם באמת רואים אותי כאדם בשר ודם. מאולץ ככל שזה יישמע, זה שינה אותי לגמרי, זה העניק לחיים שלי אנושיות".

כדי לחזק את הפוזיציה האנושית צירפה סוויפט לארבעה ממארזי הדה לוקס של אלבומה החדש 110 עמודים מתוך יומניה האישיים, שלטענתה היא כותבת כבר 13 שנה. "עברתי עליהם וסימנתי עמודים שיעניין אתכם לראות", היא הסבירה בטוויטר. סריקת עמודי היומן שלה עשויה להזכיר את היומנים של קורט קוביין שנסרקו ופורסמו לאחר התאבדותו - השוואה מחרידה אולי, אך אחת שסוויפט בטח הייתה שמחה עליה.

תזרקו לעברה ולו קמצוץ אחד של אמינות - מה שנקרא "קרדביליטי" בשפה המקצועית - והיא תתפוס אותו בשתי ידיים. ולרגע, רק לרגע אחד כמעט ונתפתה להאמין לה, ולו רק משום שהיא נראית כל כך אמינה שאי אפשר לא להאמין לה, הרי לא יכול להיות שהיא מוכרת לכל העולם שקר כל כך גדול. או שכן.