מירי אלוני לא חולמת על קיסריה. זה לא בראש שלה. תנו לה הופעה במקום אינטימי, שבו תרגיש את הקהל כמה שיותר קרוב, וזה עושה לה את היום. בזכות זה אין לה בעיה לעשות ביום קיץ חם את הדרך הארוכה מתל אביב עד ערד, כדי להופיע בפסטיבל בעיר, בצהרי 22 בחודש (מחרתיים, 12:00) באולם הספרייה העירונית, בהופעה פתוחה לקהל ללא תשלום.

"המופע שלי בערד נקרא 'לשיר עד כלות', כשם שיר שכתבתי לזכרה של אמי, שנפטרה ב־2006, והלחינה נורית הירש. אגב, השיר הפך כבר לריקוד עם, וממנו אפשר ללמוד שאף פעם אסור לאבד את התקווה ואת החלום", מעודדת אלוני.

בהופעתה בערד תשיר אלוני ממיטב הרפרטואר האלמותי שלה. "לפני הכל, במלאת 15 שנה למותה של נעמי שמר, אשתף את הקהל בשלוש המתנות הגדולות שקיבלתי ממנה", היא מבטיחה, ומתייחסת לשירים "בהיאחזות הנח"ל בסיני", "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"בארץ להד"ם".

"להקלטה שלי עם להקת הנח"ל ל'היאחזות הנח"ל בסיני', קדמה הקלטה של נעמי שמר, אבל איכשהו הביצוע שלה לא פרץ. אני מודה ומתוודה שבשביל ההקלטה שלנו מאוד עזר לי לשמוע אותה שרה את השיר".

מדוע?
"טבעי שזמר בראשית דרכו ירצה להפגין את קולו, עם כל העוצמה שבו. אבל את השיר המסוים הזה צריך לשיר מאוד בעדינות. את זה למדתי מהביצוע של נעמי".

שתי ה"מתנות" האחרות היו שירי הסולו של אלוני בערב שירי נעמי שמר של חבורת "בימות" משנת 72', שבה היא הייתה הכוכבת הגדולה, ובין המזמרים לצדה היו עוזי מאירי, רותי בן אברהם, דני גרנות ואלינוער מואב. אף אחד לא שרד כמו אלוני.

אם אני לא טועה, הייתה גם "מתנה" רביעית.
"צודק. לתקליט הראשון שלי, 'מונה ליזה של המאה ה־20', שהופיע מיד אחרי חבורת בימות, נעמי שמר הלחינה לי את 'טנא מלא כוכבים' של לאה גולדברג, ומרטין מוסקוביץ' חיבר לו עיבוד ג'אזי יפהפה. משום מה כמעט לא משמיעים אותו".

מה תשירי חוץ משירי נעמי שמר?
"'הבן יקיר לי אפרים' ו'שיר לשלום' ששרתי בלהקת הנח"ל, שירים אחרים של הלהקות הצבאיות ושירים ישראליים שאני אוהבת לא מהרפרטואר שלי, בהם משירי התרנגולים, כוורת ומה לא".

זה מה שאת מביאה לקהל בעידן הטודו בום?
(צוחקת) "אני לא מתחברת לדברים האלה, שמתבססים על המוזיקה, בעוד שלי חשובות המילים של השירים והמסר שיש בהן".

להזכיר לך שב־25 בדצמבר תחליפי קידומת ל־70? מאמינה?
"רק 70? מי שעובר את ה־50 ואומר שהוא לא מרגיש את החלודה, הוא שקרן. כשאני אוטוטו 70, אני מרגישה טוב מאוד את החלודה. אבל כל זמן שמיתרי הסטרדיוואריוס בגרון שלי ימשיכו לתפקד כפי שהם מתפקדים, אני אומרת תודה לאל, ומה שאני מבקשת זה רק תנו לי לשיר עד כלות".

כשאת שרה היום זה כמו ששרת בימי להקת הנח"ל?
"לא. הבגרות עושה את שלה, ונראה לי שהיא ניכרת בשירה שלי כעת. כמו כן, גם צבע הקול הנוכחי שלי הוא לא צבע הקול התמים והקצת ילדותי שהיה לי אז. אני מקווה להמשיך איתו ככל שאוכל".


בד בבד עם הופעותיה המזומרות, נותנת אלוני בשנים האחרונות ביטוי רב יותר לשחקנית שבה. הקיץ השתתפה בצילומי עונה נוספת של "צומת מילר" בתפקיד אמו של אדיר מילר. "את האישה אפשר להחליף, אבל אמא יש רק אחת", מעירה אלוני, שבמקביל החלה להצטלם לסדרה החדשה "הקיבוצניקים" (HOT), וכמו כן ממשיכה להופיע בהצגה "אהבה וכאב" בתיאטרון העברי.

וזה לא הכל. "אני ממשיכה להופיע בהפקה 'צעירים לנצח', המביאה לבמה אחת את טוביה צפיר, דליה מזור, גדעון רייכר ואותי", היא מספרת. "בימים שאני פנויה אני באה בשקיקה לקהל שלי בנחלה, כמו שאני קוראת למדרחוב נחלת בנימין. אין כמו הקשר הבלתי אמצעי עם הקהל שניגש אלי ומנשק אותי, חוויה לא הכי מרעננת בקיץ, אם כי בימים חמים במיוחד, אני משתדלת לא לצאת מהבית. לא בכל מחיר"