מירי אלוני לא חולמת על קיסריה. זה לא בראש שלה. תנו לה הופעה במקום אינטימי, שבו תרגיש את הקהל כמה שיותר קרוב, וזה עושה לה את היום. בזכות זה אין לה בעיה לעשות ביום קיץ חם את הדרך הארוכה מתל אביב עד ערד, כדי להופיע בפסטיבל בעיר, בצהרי 22 בחודש (מחרתיים, 12:00) באולם הספרייה העירונית, בהופעה פתוחה לקהל ללא תשלום.
"המופע שלי בערד נקרא 'לשיר עד כלות', כשם שיר שכתבתי לזכרה של אמי, שנפטרה ב־2006, והלחינה נורית הירש. אגב, השיר הפך כבר לריקוד עם, וממנו אפשר ללמוד שאף פעם אסור לאבד את התקווה ואת החלום", מעודדת אלוני.
בהופעתה בערד תשיר אלוני ממיטב הרפרטואר האלמותי שלה. "לפני הכל, במלאת 15 שנה למותה של נעמי שמר, אשתף את הקהל בשלוש המתנות הגדולות שקיבלתי ממנה", היא מבטיחה, ומתייחסת לשירים "בהיאחזות הנח"ל בסיני", "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"בארץ להד"ם".
"להקלטה שלי עם להקת הנח"ל ל'היאחזות הנח"ל בסיני', קדמה הקלטה של נעמי שמר, אבל איכשהו הביצוע שלה לא פרץ. אני מודה ומתוודה שבשביל ההקלטה שלנו מאוד עזר לי לשמוע אותה שרה את השיר".
שתי ה"מתנות" האחרות היו שירי הסולו של אלוני בערב שירי נעמי שמר של חבורת "בימות" משנת 72', שבה היא הייתה הכוכבת הגדולה, ובין המזמרים לצדה היו עוזי מאירי, רותי בן אברהם, דני גרנות ואלינוער מואב. אף אחד לא שרד כמו אלוני.
התרעות פיקוד העורף