הקיץ הנוכחי מביא איתו את האמנים הבולטים כמו עדן בן זקן (בשבוע שעבר), משה פרץ ודודו אהרון (באלבומיהם) והשבוע דיקלה ליפול לטרנדיות נוסחתית ומשעממת שלא מוציאה מהם את המיטב (נהפוך הוא) ודי מעלה בי את התהייה: מתי יהיה סוף להתמסחרות הלא מקורית?



עם זאת, ישנן כמה הפתעות בדמות שיתופי פעולה מעניינים, כמו שבשבוע שעבר קובי אפללו שיתף פעולה עם עילי בוטנר, השבוע טיפקס לקחו את הישראלי המצליח בהודו ויצרו איתו שיר שקשור במישרין או בעקיפין ללא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. אז מה בעצם היה לנו השבוע?



לואי עלי, הזמר הצעיר שמנסה לפלס דרכו בתעשיית המוזיקה הים תיכונית חבק השבוע שיר חדש – "צביטה בלב" שהוא הכל חוץ ממעניין: יש בו טקסט בנאלי, לחן רגאטוני משעמם וחרוש, קול לא משופשף ובעיקר תוצר גנרי, מיותר ודי משעמם.



לשיר שירים רומנטיים זה בסדר, אבל כשהקצב לא מקורי ודי נשמע מונוטוני, כשהשירה טכנית ונטולת כל רגש וכשהעייפות מתגברת ככל שמתקרבים לסוף השיר בלי נקודת שיא או התפתחות – צריך לגנוז ומיד.





ברגע שאמן זוכה להצלחה עצומה ומשפיעה עם שירים מקוריים, נוצרת הדילמה והשאלה: האם הוא ימשיך להמציא עצמו מחדש ולא יאבד תוך כדי המרוץ להצלחה את ה"אני מאמין" היצירתי שלו. מעטים הם האמנים שלא נופלים לטרנדיות ולטראשיות, אך לצערי לסוג האמנים השני, אלו שכן מוכרים נשמתם בשביל מסחרה מיותרת, הצטרפה דיקלה.



בשיר החדש שלה – "שבועיים" בו מארחת את מרק קקון, הזמרת מתחקה אחר הסגנון הלטיני בלי שום מודעות עצמית לכך שהשיר לא מתאים לה, בלי שום קסם וכריזמה ובלי שום מקוריות, והתוצאה לא פחות מפתטית.



הייתי מצפה מיוצרת מוכשרת כדיקלה (ועל כישרונה אין שום עוררין) לא ליפול לשירים מהסוג המביך שרק מציירים אותה באור לא רציני ודי אובד דרך, אלא להמשיך בקו האמיתי שלה בו היא הכי טבעית. להתנסות בסגנונות מוזיקליים זה מעולה והכרחי, אבל לא כשמדובר בלאבד עצמך לדעת.





הבחירות בפתח ולהקת טיפקס יחד עם BEMET (הוד מושונוב), מהמוזיקאים המצליחים ביותר בהודו כיום, הפתיעו השבוע עם שיר קיץ כיפי בשם: BBBBBB שהוא ממתק פופ מגניב וקליט שכולל את הפזמון: "ביבי ביבי ביבי, ביבי יא חביבי" ורומז גם לנתניהו עם המשפט "אין כלום כי לא היה כלום".



הווייב הים תיכוני עם הנגיעות הפופיות שזה חלק אינטגרלי מהדנ"א של טיפקס משתלב היטב עם ההשפעות האלקטרוניות והמזרחיות של BEMET והתוצאה מגניבה לגמרי. שיר שאפשר לשמוע שוב ושוב ולהתמכר לפזמון שנדבק בראש.






מי ששיחקה אותה השבוע הייתה רוני דלומי שבשירה החדש – "רוץ איתי" מגישה דאנס פופ כיפי ורומנטי עם פזמון תופס שתפור היטב למידותיה הקוליות הצלולות וממשיך את הקו המתקתק שמאפיין את שיריה של דלומי שבוחרת ללכת "על בטוח" והמקום הנוח הזה הולם אותה מאוד.






מצדה איש ימיני, שזכתה בריאליטי החד פעמי – "אביב או אייל" לקחה את סיפור חתונתם מעורר ההשראה של טל ואושרי, נשואים טריים שהביאו השבוע ילד לעולם ומתמודדים עם מגבלה פיזית קשה כששניהם מרותקים לכסא גלגלים והפכה אותו לקליפ שמלווה את שיר החופות החדש שלה – "נסיך שלי", בלדה רומנטית שאלמלא הסיפור המרגש, הייתה נופלת לעוד רומנטיקה קיטשית סטנדרטית ולא מיוחדת בביצוע טוב, אך הסיפור בשילוב השיר – הופך לרגע מרגש.






דניאל וינריב, זמרת צעירה וטינאייג'רית שעקבתי אחר הקריירה שלה מגיל קטן מאד, הוציאה השבוע את השיר "כלום לא השתנה", פופ רומנטי עם קול מעולה ומדויק, וייב צעיר, עכשווי ומרענן ופרפורמנס נוטף כריזמה.





נוי מאירסון, הישראלית שעושה חיל בקונגו, פתחה את הקיץ האישי שלה עם השיר החדש והמקורי שלה – Nionso שהקליפ שלו צולם בישראל, יוון ואפריקה ולמעשה מביא שיר לטיני פופי מלא צ'ארם מוזיקלי וכיפי מבית היוצר של מאירסון ששרה בצרפתית ונשמעת כל כך טבעית בה.