הקיץ הנוכחי מביא איתו את האמנים הבולטים כמו עדן בן זקן (בשבוע שעבר), משה פרץ ודודו אהרון (באלבומיהם) והשבוע דיקלה ליפול לטרנדיות נוסחתית ומשעממת שלא מוציאה מהם את המיטב (נהפוך הוא) ודי מעלה בי את התהייה: מתי יהיה סוף להתמסחרות הלא מקורית?
עם זאת, ישנן כמה הפתעות בדמות שיתופי פעולה מעניינים, כמו שבשבוע שעבר קובי אפללו שיתף פעולה עם עילי בוטנר, השבוע טיפקס לקחו את הישראלי המצליח בהודו ויצרו איתו שיר שקשור במישרין או בעקיפין ללא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. אז מה בעצם היה לנו השבוע?
לשיר שירים רומנטיים זה בסדר, אבל כשהקצב לא מקורי ודי נשמע מונוטוני, כשהשירה טכנית ונטולת כל רגש וכשהעייפות מתגברת ככל שמתקרבים לסוף השיר בלי נקודת שיא או התפתחות – צריך לגנוז ומיד.
בשיר החדש שלה – "שבועיים" בו מארחת את מרק קקון, הזמרת מתחקה אחר הסגנון הלטיני בלי שום מודעות עצמית לכך שהשיר לא מתאים לה, בלי שום קסם וכריזמה ובלי שום מקוריות, והתוצאה לא פחות מפתטית.
הייתי מצפה מיוצרת מוכשרת כדיקלה (ועל כישרונה אין שום עוררין) לא ליפול לשירים מהסוג המביך שרק מציירים אותה באור לא רציני ודי אובד דרך, אלא להמשיך בקו האמיתי שלה בו היא הכי טבעית. להתנסות בסגנונות מוזיקליים זה מעולה והכרחי, אבל לא כשמדובר בלאבד עצמך לדעת.
הווייב הים תיכוני עם הנגיעות הפופיות שזה חלק אינטגרלי מהדנ"א של טיפקס משתלב היטב עם ההשפעות האלקטרוניות והמזרחיות של BEMET והתוצאה מגניבה לגמרי. שיר שאפשר לשמוע שוב ושוב ולהתמכר לפזמון שנדבק בראש.
נוי מאירסון, הישראלית שעושה חיל בקונגו, פתחה את הקיץ האישי שלה עם השיר החדש והמקורי שלה – Nionso שהקליפ שלו צולם בישראל, יוון ואפריקה ולמעשה מביא שיר לטיני פופי מלא צ'ארם מוזיקלי וכיפי מבית היוצר של מאירסון ששרה בצרפתית ונשמעת כל כך טבעית בה.
התרעות פיקוד העורף