בעוד הפוליטיקה גועשת, המוזיקאים המקומיים לא נשארים אדישים ולאחר ששמענו כי טיפקס ו-BEMET רומזים לנאומיו של ביבי נתניהו עם BBBBB, שיתוף הפעולה המוזיקלי החדש ביניהם, ולאחר שאלי זולטא, סולנה של להקת "אלמנה שחורה" העביר אף הוא ביקורת עצמית על חייו שאפשר לפרשה גם לריאליזם המקומי בשירו "עולם מפלסטיק", חזרנו לרצף שירים טרנדיים שמנסים להתחקות אחר סגנונות שכבר לא באופנה מזמן.
כשנפתח שירה החדש של שרית חדד – "לא אומרת לו כלום" שזוכה לקליפ שיקי בניחוח הסיקסטיז, חשבתי שמדובר בשיר פופ שובב וחצוף מוזיקלית שיביא וייב חדש ומרענן מפיה של חדד, שזה לא סוד שבשנים האחרונות די מקרטעת מבחינת השירים.
השיר נפתח בקצב קליט ואפילו סוחף לרגעים, אך עם התקדמות השיר, במקום להתרומם – יש נסיגה מלודית שהופכת את השיר בטוויסט בלתי צפוי לסלסול מיותר, מוגזם, רעשני ולא נעים באוזן שהורס את ה"קליטות" שבשיר ומזכיר לי שוב למה חדד כבר מזמן לא בטופ ודי איבדה את זה.
למעשה, הסיבה שטרחתי להאזין לשיר זה נטו בגלל תהילת העבר שלה והתקווה הקטנה שאולי היא תפתיע ולא תיפול לבנאליות הטרנדית שמאפיינת אותה לאחרונה. לצערי התקווה הזו התנפצה עם בוא הפזמון. חבל.
המצב של חדד הוא לא היחיד שבקנטים, מי שעוד נדמה כי גמרו את סוס ההצלחה הם לא אחרים מאשר צחי ואלירון בוזגלו, הלא הם "איב אנד ליר" שבשיר החדש – "יאמי" הגדירו מחדש את המונח נוראי.
נוסחתיות משוועת, טקסט מטופש וניסיון לרכב על גל הרגאטון שכבר מזמן לא באופנה הישראלית ודי נחרש פה, הם שמלווים את הצמד בעוד טראש פופי מיותר שבקולם הזייפני והצווחני למכביר מגיע להרס טוטאלי.
בהתחלה, כשהצמד שר שירי שכונה קליטים, עוד אפשר היה למצוא בהם איזה זיק של פוטנציאל, אבל זה מהר מאוד נמוג עם השירים הממוחזרים שמנסים ללא לאות לשחזר יצירתיות שכנראה פג תוקפה (בהנחה שהייתה בתוקף מתישהוא).
פאר טסי (זה ששר "דרך השלום", זוכרים?) דוגל אף הוא בטראש פופ עם פזמון קליט (זה ייאמר לזכותו) וטקסט מלא ערגה נוסטלגית על ימיו בשכונה עם חבריו בשירו החדש "מוזיקה טובה". מלבד הפזמון, השיר נשמע כמו שאר שיריו של טסי בלי מקוריות מסוימת, בלי ניסיון לחשוב "מחוץ לקופסא" והתוצאה לא יותר מסבילה.
אם טסי מעוניין להישאר בתודעה ולא להמשיך להישאר כזמר של להיט אחד עליו לקחת עצמו בידיים (כמו שעשה בפרויקט הכן נהדר שלו "הפוך לשנינו" שכלל שירים מעולים ואף איכותיים בחלקם) ולהתחבר לנפש היוצרת שלו תוך שימת דגש נרחב על איך הוא שוחה יפה כשהוא במוזיקה איכותי ולא בינונית ומטה.
עברי לידר ותומר מייזנר מלמדים היטב איך יוצרים פופ אמיתי ומקורי, כל זה קורה בשירם החדש "לרקוד עם דמעות בעיניים" כשהזמרת האורחת בשיר היא לא אחרת מאשר נועה קירל בשיתוף פעולה ראשון עם לידר.
לידר שר בלשון נקבה (טרנד שהנחיל לאחרונה בניה ברבי לא מזמן עם "תפסת לי מקום") עם ליריקה עכשווית ונורמטיבית, לחן קליט עטוף בהפקה מוזיקלית עכשווית ואוריגינלית ובעיקר שיר מקפיץ עם פזמון קליט שקשה להישאר אדישים לצליליו, כולל הניגודיות שבין שם השיר ("לרקוד עם דמעות בעיניים") לבין הביטים המקפיצים. סצנת הבילויים גרסת 2019.
עומר מושקוביץ היא יוצרת אינדי נהדרת שפעילה כבר כמה שנים בסצנה המקומית אך רק לפני כשנתיים הוציאה שיר ביכורים ("קל להתאהב בי") ומאז ממשיכה בקצב שלה לספק ממתקים רומנטיים מלאי תבונה וכנות לאוזניים.
ב"נצטרף לעדר", שירה החדש, מושקוביץ סוחפת את המאזין ללחנה למן השנייה הראשונה של השיר עם נקודת אור אופטימית במציאות הלא תמיד קלה, כל זאת תחת מעטפת פופ מתוקה ונטולת מניירות ופלספנות מיותרת, אלא הטחת האמת בפרצוף. שיר רווי מוסר השכל ובעיקר חושף יוצרת בחסד.