בעוד הפוליטיקה גועשת, המוזיקאים המקומיים לא נשארים אדישים ולאחר ששמענו כי טיפקס ו-BEMET רומזים לנאומיו של ביבי נתניהו עם BBBBB, שיתוף הפעולה המוזיקלי החדש ביניהם, ולאחר שאלי זולטא, סולנה של להקת "אלמנה שחורה" העביר אף הוא ביקורת עצמית על חייו שאפשר לפרשה גם לריאליזם המקומי בשירו "עולם מפלסטיק", חזרנו לרצף שירים טרנדיים שמנסים להתחקות אחר סגנונות שכבר לא באופנה מזמן.
השיר נפתח בקצב קליט ואפילו סוחף לרגעים, אך עם התקדמות השיר, במקום להתרומם – יש נסיגה מלודית שהופכת את השיר בטוויסט בלתי צפוי לסלסול מיותר, מוגזם, רעשני ולא נעים באוזן שהורס את ה"קליטות" שבשיר ומזכיר לי שוב למה חדד כבר מזמן לא בטופ ודי איבדה את זה.
למעשה, הסיבה שטרחתי להאזין לשיר זה נטו בגלל תהילת העבר שלה והתקווה הקטנה שאולי היא תפתיע ולא תיפול לבנאליות הטרנדית שמאפיינת אותה לאחרונה. לצערי התקווה הזו התנפצה עם בוא הפזמון. חבל.
נוסחתיות משוועת, טקסט מטופש וניסיון לרכב על גל הרגאטון שכבר מזמן לא באופנה הישראלית ודי נחרש פה, הם שמלווים את הצמד בעוד טראש פופי מיותר שבקולם הזייפני והצווחני למכביר מגיע להרס טוטאלי.
בהתחלה, כשהצמד שר שירי שכונה קליטים, עוד אפשר היה למצוא בהם איזה זיק של פוטנציאל, אבל זה מהר מאוד נמוג עם השירים הממוחזרים שמנסים ללא לאות לשחזר יצירתיות שכנראה פג תוקפה (בהנחה שהייתה בתוקף מתישהוא).
אם טסי מעוניין להישאר בתודעה ולא להמשיך להישאר כזמר של להיט אחד עליו לקחת עצמו בידיים (כמו שעשה בפרויקט הכן נהדר שלו "הפוך לשנינו" שכלל שירים מעולים ואף איכותיים בחלקם) ולהתחבר לנפש היוצרת שלו תוך שימת דגש נרחב על איך הוא שוחה יפה כשהוא במוזיקה איכותי ולא בינונית ומטה.
לידר שר בלשון נקבה (טרנד שהנחיל לאחרונה בניה ברבי לא מזמן עם "תפסת לי מקום") עם ליריקה עכשווית ונורמטיבית, לחן קליט עטוף בהפקה מוזיקלית עכשווית ואוריגינלית ובעיקר שיר מקפיץ עם פזמון קליט שקשה להישאר אדישים לצליליו, כולל הניגודיות שבין שם השיר ("לרקוד עם דמעות בעיניים") לבין הביטים המקפיצים. סצנת הבילויים גרסת 2019.
ב"נצטרף לעדר", שירה החדש, מושקוביץ סוחפת את המאזין ללחנה למן השנייה הראשונה של השיר עם נקודת אור אופטימית במציאות הלא תמיד קלה, כל זאת תחת מעטפת פופ מתוקה ונטולת מניירות ופלספנות מיותרת, אלא הטחת האמת בפרצוף. שיר רווי מוסר השכל ובעיקר חושף יוצרת בחסד.
התרעות פיקוד העורף