שבוע לפני ראש השנה ובעוד האמנים קוצצים ציפורניים מי יזכה בתארי אנשי השנה במוזיקה במצעד של "מעריב" (מוזמנים להצביע ולהשפיע), השבוע התאפיין בעיקר בשירי פופ, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות ולמעשה מבטאים את השתלטותו של הפופ השנה על כל שוק המוזיקה בצורה טוטאלית.

SLT (ראשי תיבות של Sounds Like That) הוא שיר נוסף ושני במספר בלועזית עבור נועה קירל שיצא השבוע (הראשון היה Drum) ושוב היא מוכיחה כי הפופ שהיא מביאה הוא אמנם צמוד לתו השעה של חו"ל אך בישראל הוא די חדשני ומרענן.

 


גם בשיר הנוכחי קירל מציגה פרפורמנס מעולה, שיק אמריקאי והמון תשוקה ווקאלית שמתאימה היטב לאוסף שירי הטיזינג הרומנטיים שלה. השיר הקצבי שומר על הטמפו שלו לכל אורכו ומצליח לסקרן את האוזניים כשהיא מוכיחה שגם בלועזית היא שוחה בטבעיות נונשלנטית. כל זאת תוך שימוש באלמנטים מוזיקליים מקומיים "ים תיכוניים".

תומר יוסף, מסנדקי הגרוב במוזיקה הישראלית, שחרר השבוע שיר שכולו נשמה: "אף אחד", שמציג את האמת הפנימית של יוצר שהולך בדרך שלו ועם האמת שלו, גם אם אינה "מסחרית" או נורמטיבית להלך הרוח העכשווי ("אין זמן, אל תבזבז הכל, אף אחד כבר לא שומע רוקנרול, אבל השיר הזה בך בוער, שישרפו כולם, אתה ילד מתבגר").

הוא מטיף מוסר השכל אבל עם השירה הכנה והביט הקצבי והסוחף אי אפשר שלא להקשיב לו או לפחות לקום ולרקוד. שיר שנושא את המאזין למסע בין הסיקסטיז והסבנטיז לבין 2019.

סתמיות. זו המילה הראשונה שעלתה לי בראש כששמעתי את שירו החדש של איתי לוי- ניו יורק סיטי , שכולל חריזה מאולצת ("מה כבר לא ניסיתי, אפילו ניו יורק סיטי") ללא הקשר רציונלי, לחן לא מעניין במיוחד ופזמון לא קליט יתר על המידה.

אין ספק שלוי זמר מעולה, אבל שיר פופ בנאלי ומיותר לא מוסיף לו נקודות זכות, בייחוד בזמנים בהם תעשיית הפופ כבר הפכה לחרושה ובכדי להמשיך להצדיק את מעמדו – עליו להביא משהו חדש ומקורי ולא למכור את אותה הגברת בשינוי אדרת.

אנה זק, מתגליות הפופ המקומיות הבולטות בתקופה האחרונה, חולשת על השפות הספרדית, האנגלית והעברית והוציאה השבוע את "הולה מאמאסיטה" - שיר חדש הכולל שלוש שפות, פזמון קליט מאד ואמנם השיר די נוסחתי ולא מפתיע, הוא קצבי ומספק את הסחורה כשהוא מותאם היטב לקולה וקהלה של זק שנדמה כי בידה להיט תורן חדש.

עמיר בניון הפתיע השבוע עם שיר חדש – "לכל אדם יש חלום" שמביא לחן הנע בין רגאיי לבין אלמנטים ערביים מזרחים עם טקסט אופטימי ונוגע שעם קולו של בניון – הוא שילוב מנצח וכל מילה נוספת שאכתוב- מיותרת.

בתקופת החגים אין שיר יותר מתאים מהדואט החדש והמפתיע של שולי רנד ואמיר דדון – "בין קודש לחול" שכתבה שחר הדר והלחין דדון. החיבור הווקאלי והרעיוני בין השניים הוא טבעי והטקסט האיכותי זוכה לשירות מלודי מצוין שמשלב, לא רק טקסטואלית אלא גם מוזיקלית- בין קודש לחול, בין ניגוני תפילה לרוקנרול.