זמרת יוצרת? שחקנית? פעילה חברתית? קשה להגדיר את SABINA. לאלה שטרם שמעו, SABINA היא זמרת ויוצרת ישראלית בועטת הפועלת בזירה הבינלאומית. בימים אלו חזרה מוועידת המוזיקה והחדשנות הבינלאומית MIDEM בקאן, צרפת, כשותפה בביתן הישראלי הראשון של ועידת עסקי המוזיקה הגדולה בעולם. בקרוב גם תופיע עם להקתה בפסטיבל WAVES, המתרחש אחת לשנה בווינה, בירת אוסטריה. מדובר בפסטיבל שמשמש כבמה למוזיקה נועזת, פורצת דרך וחתרנית.

SABINA תופיע בשניים מתוך שלושת ימי הפסטיבל: ב-26 בספטמבר תופיע בקוקטייל הפתיחה של הפסטיבל, שם תשמיע סט אינטימי של החומרים שלה; וב-27 בספטמבר תעלה את המופע המלא והחשמלי, מלווה בלהקתה.

איך נוצר החיבור בינך ובין פסטיבל WAVES?
"מתברר שעולם המוזיקה הוא מעגל די קטן. אני שרה גם בגרמנית וגם בעברית, ובפסטיבל חשבו שזה יכול להיות שילוב די מעניין. שמחתי מאוד שהם היו פתוחים לשמוע ממני גם על אמנים ישראלים נוספים. השנה הישראלים לא מופיעים רק בערב ייעודי לאמנים ישראלים. אנחנו משתלבים עם יתר האמנים הבינלאומיים".

איך את מגדירה את הסגנון שלך?
"אלקטו-פופ אלטרנטיבי, עם פוקוס יותר אינטימי. אני משתמשת באמצעים אלקטרונים בשביל להעביר רגש וליצור קשר עם הקהל, עם קצת פחות דגש על קצב וריקודים".

מה את מכינה להופעה בפסטיבל?
"זו הפעם השנייה ש-SABINA מופיעה בפסטיבל. לפני שלוש שנים הופיעה בערב חשיפה למוזיקת אינדי ישראלית עכשווית, שנערך באולם הופעות הממוקם בתוך בניין מרשים מהמאה ה-19. ההופעה שבתה את לבבות הקהל שפקד את המקום.

"פעם קודמת היה די מדהים", מספרת SABINA. "זו הייתה הפעם הראשונה שמשלחת מישראל הופיעה בפסטיבל. אני הופעתי עם המופע שלי. כמו כן הופיעו עדי אולמנסקי, סאן טיילור ואמנים מוכשרים נוספים. התגובות היו חמות ומרגשות, מה ששוב מוכיח עד כמה המוזיקה מהווה את הגשר הטוב ביותר בין אנשים ובין תרבויות".

SABINA נולדה בגרמניה כדור שני ושלישי להורים ניצולי שואה. בגיל 15 נאלצה לעלות לבדה לישראל, להתגורר בפנימייה דתית, ולאחר מכן עברה בין כמה משפחות אומנות. מאז ועד היום היא תורמת רבות להנצחת השואה כפעילה חברתית. היא תרמה וניהלה לאורך שבע שנים את פרס המחקר לחקר השואה ביד ושם, במקביל לפעילות ענפה למען הקהילה, ויצירת שיתופי פעולה עם ארגונים חברתיים; ביניהם: עמותות "צעד קדימה", "עמותת לילך" ו-America's Voices. כמו כן, SABINA היא פרזנטורית של עמותת "הופכות את היוצרות", המסייעת לנשים לצאת ממעגל הזנות.

"אני מודה ל'הופכות את היוצרות' על הזכות שנפלה בחלקי לשמש כפרזנטורית", היא אומרת. "תמיד זעזע אותי לראות נשים מוחלשות שמנצלים את חוסר מזלן בחיים. בשנה האחרונה הייתי מעורבת בכמה וכמה אירועים של העמותה, ויצא לי להכיר את היטב את הפעילות ופעילים. מדובר בקבוצת אנשים פשוט מדהימה שעושה עבודת קודש, כחלק מהמעורבות שלי איתם יצא לי להכיר באופן אישי לא מעט נשים שהשתחררו מ"מעגל הקסמים" הנוראי הזה. נוצר בינינו קשר הדוק, וזה דרבן אותי לחזק את הקשר עם העמותה וללכת צעד קדימה. כך נוצרה בעצם ההחלטה שאני אהפוך להיות הפרזנטורית".

גם לך היו לא מעט אתגרים בחיים. מדוע עלית לישראל לבדך, בגיל כה מוקדם?
"הורי ניצולי שואה והם פחדו שאכיר בנים גרמניים, אז בגיל 15 הם שלחו אותי לארץ לבדי, לפנימייה דתית".

איך היה לך בפנימייה?
"היה לי קשה. בגרמניה, החגים הם יותר עניין חברתי. לא באתי מבית דתי ולכן לא חוויתי את המסורת היהודית באופן יסודי. בפנימייה ישנתי עם 4 בנות בחדר, קמתי בשש בבוקר לתפילת שחרית ולמדתי לימודי קודש. השילוב הזה בין הדת, השוני של התרבות הישראלית והמחסור בהורים היה לי קשה מאוד".

וגם נדדת בין משפחות אומנה

"גם חוויה לא נעימה. הרגשתי שם זרה, לא מצאתי את עצמי".

אם לא יתמזל מזלכם להגיע לווינה בסוף החודש, תוכלו לראות את SABINA גם בישראל. "אני ממשיכה במסע ההופעות עם האלבום Purple Ribbone, שהופק בישראל על ידי יוסי מזרחי ובאל.איי על ידי המפיקים וורן הוארטה וג'ון הו. האלבום היה הצלחה גדולה, והקליפים שודרו בערוץ OUTtv באירופה, וזכו לאלפי צפיות. זה אלבום מאוד אישי שעוסק בחיים שלי. מהילדות בגרמניה לעלייה לארץ, הקריירה בהוליווד ועד ליוצרת, הפעילה החברתית והאימא שאני כיום. אלבום שהוא מסע החיים שלי בין חושך לאור".