הזמר החרדי זיו יחזקאל מצליח לרגש כל פעם מחדש כשהוא שר משיריהם של הקלאסיקנים הערבים, בראשם פריד אל־אטרש, עבד אל־חלים חאפז, מוחמד עבד אל־והאב ועוד. בהופעותיו עובר בקהל זרם של געגוע ותחושת שחרור. רבים מהצופים נעמדים על רגליהם, מריעים ליחזקאל ושרים איתו את השירים שעליהם גדלו במדינות ערב שמהן עלו לארץ, כמו גם בני הדור השני והשלישי, שנלווים להורים ולסבים ומתלהבים בדיוק כמותם.
בשנתיים האחרונות מככב יחזקאל בקברט המוזיקלי "פריד אל־אטרש", שכתב וביים יגאל עזרתי. המחזה, שהוצג עשרות פעמים בתיאטרון הערבי־עברי ביפו וברחבי הארץ, מגולל את סיפור חייו הנפתל של הזמר, המלחין, שחקן הקולנוע ונגן העוד האגדי פריד אל־אטרש (1910־1974): ראשית דרכו כנגן בקברט של מדאם בדיעה בסיאני בקהיר; הקשר המיוחד שהיה לו עם אחותו, הזמרת איסמהאן, שנהרגה באורח מסתורי בצעירותה; הרומנים הרבים שניהל; וחיזוריו אחרי אום כולת'ום, כדי לשכנעה שתבצע משיריו.
בעקבות ההצלחה הענקית בארץ, הוזמן תיאטרון יפו לצרפת עם שתי הפקות התיאטרון - "פריד אל־אטרש" בכיכובו של יחזקאל, ו"אום כולת'ום" בכיכובה של גלית גיאת - שיעלו בפריז ב־28 באוקטובר ובמרסיי ב־30 בנובמבר. "אין לי מושג מי יהיה בקהל בצרפת. אבל אחרי הופעות מוצלחות של התיאטרון באמסטרדם, שם פגשנו מרקם אנושי יוצא דופן שפרגן להפקה הישראלית, אני משער שבמדינה מעורבת כמו צרפת, הקהל יהיה מגוון ואוהד לא פחות".
לפני שלוהק לתפקיד פריד, הקשר שלו עם הדרוזי שהפך לנסיך הזמר הערבי הסתכם בביצוע כמה מיצירותיו כמו Farid Medley עם תזמורת ירושלים מזרח־מערב בניצוחו של תום כהן.
"לא הערכתי יותר מדי את יצירתו של פריד. בוודאי ביחס לענקי הזמר בני תקופתו. הוא נראה כמי שעשה מוזיקה קצת בנאלית ומלנכולית. אבל החזרות למחזה, ביחד עם עבודת מחקר שערכתי, חשפו בפניי איש נעים הליכות, צנוע, בעל חוש הומור ושמחת חיים שופעת, שמשרתיו היו סמוכים על שולחנו. כל זה השתנה מקצה לקצה כשאחותו איסמהאן, שהייתה הקשר שלו לעולם, נהרגה וביחד איתה מת משהו בתוכו ודיכא את החשק שלו ליצור. בהמשך הוא נכנס לתקופה, שהמורה שלי, פרדי צדוק ע"ה, הגדיר כ'פריד ב''. זה הפריד שהכרתי".
התרעות פיקוד העורף