ב־6 באוקטובר 1973, יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים, נפל סגן ליאור יונתן, בנו של המשורר נתן יונתן, בקרב עקוב מדם בתעלת סואץ. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה כתב אביו את השיר "כמו בלדה" (שבשמו העממי נקרא "אם זר קוצים כואב") על אהבתו של ליאור בנו לארץ ישראל.
בנובמבר 1973 זימן הגורל את הרופא והמוזיקאי פרופ' גידי קורן אל לבו של יונתן. "שלמה ארצי, שותפי ליצירה, הזמין אותי אליו הביתה זמן קצר אחרי שהמלחמה פרצה כדי לפגוש את נתן", מספר קורן. "ידעתי מיהו כמובן ושרתי בנעוריי שירים שכתב במסגרת תנועות נוער שבהן הייתי חבר, אבל עד אותו רגע לא הכרתי את האדם אישית".
הפגישה הייתה מרגשת. "ראיתי לפניי איש יפה תואר ומאוד עצוב על נפילת בנו", אומר קורן. "ואז, בדמעות הוא הגיש לי בכתב ידו את המילים של 'כמו בלדה' ושאל אם אוכל להלחין את השיר. התרגשתי מהמעמד, והלחן פשוט יצא מעצמו. משום מה חשבתי שהשיר הזה שקט מדי, אבל שלמה (ארצי - ד"פ) אמר לי שאת השיר הזה עוד יזכרו אחרי שישכחו מי כתב אותו. הוא יהיה יותר גדול מיוצריו. לא הבנתי על מה הוא מדבר או למה הוא מתכוון - אבל הוא צדק. השיר נכנס עמוק להוויה הישראלית ויש לו למעלה מ־50 ביצועים שונים".
זכות הראשונים על ההקלטה שמורה ללהקה שייסד קורן באותה תקופה, האחים והאחיות. הסולנית של "כמו בלדה", סוזי מילר, אז עולה חדשה מארצות הברית, נזכרת בעבודה עליו: "ישבתי שעות על הדיקציה ושמתי דגש על כל אות ומילה בשיר - התייחסתי אליו ביראת כבוד. בגלל שהיה לי מבטא כבד, חברי הלהקה עבדו איתי עליו והתאמצתי להישמע כמה שיותר ישראלית. הייתי בלחץ שהכל יישמע מושלם ושלא אעשה בושות. למזלי, השיר הפך ללהיט ענק מהרגע הראשון ובכל הופעה מבקשים אותו, עד היום. השיר הוא מתנה לכל החיים".
"כמו בלדה" הוא רק אחד מהלהיטים של האחים והאחיות. הלהקה, שהייתה אחת הראשונות שהחדירו את הקאנטרי ומוזיקת הפולק האמריקאית למחוזותינו, חתומה בין השאר על נכסי צאן ברזל כ"עיר שלום", "אהבה ראשונה", "אם העולם", "הרכבת", "שובי דובי", "פתאום נפל עליי אביב", "פזמון חוזר" ועוד.
סיפורה של הלהקה מחזיר אותנו לשנת 1970. כשקורן, אז סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מקים במעונות האוניברסיטה להקת זמר סטודנטיאלית בשם "סטודניק", שמונה עשרה חברים. הלהקה הקליטה שישה שירים, בהם "בלדה ל־LSD", שיר מחאה נגד השפעות הסם. "השיר תיאר מה קורה לאדם תחת השפעת LSD מתוך הפרספקטיבה שלי כסטודנט לרפואה", מסביר קורן, "סטודניק הייתה להקה של מוזיקת רוק פסיכדלית - סגנון מוזיקלי שהיה גלגול קודם לסאונד של האחים והאחיות. היא הורכבה מזמרים טובים יותר וטובים פחות, ובשלב מסוים החלטתי שאני רוצה להתקדם מוזיקלית לפן יותר מקצועי".
אחרי סטודניק הופיע קורן לזמן קצר יחד עם הזמרת שפי (שפירית) אברך, יוצאת להקת חיל הים שגם הייתה חברה בלהקה הסטודנטיאלית. הצמד שנקרא "צמד ההבדל הקטן" הקליט שיר בשם "להרגיז את השטן" אך לא החזיק מעמד.
ב־1971 החליט קורן לגבש הרכב מצומצם שיכלול חמישה זמרים וזמרות ויתבסס על הרמוניות קוליות, בסגנון להקת האבות והאמהות האמריקאית (The Mamas And The Papas). להקה שתנסה להתחקות אחר המבנה ההיררכי של להקות צבאיות, רק בטעם של חו"ל. "לא היה דבר דומה בארץ אז", הוא אומר. "זה היה חדשני לאותה תקופה".
קורן צירף להרכב ההולך ומתגבש את חברתו לצמד ההבדל הקטן שפירית אברך ואת הזמרת שולי ארז, גם היא יוצאת להקת חיל הים וחברה לשעבר בסטודניק. החבר השלישי בהרכב היה הזמר שבי קציר.