"הסדרה 'הכלה מאיסטנבול' כמו נכתבה עליי ועל סיפור חיי", חושף הזמר והפייטן הישראלי-טורקי ז'קו חזן" מושבניק מבית חנן. "באתי מאיזמיר ממשפחה אמידה. הייתי מאוד מפונק, וכמו פארוק בוראן (הדמות הראשית ב'כלה מאיסטנבול') גם אני הייתי רומנטיקן ואחד שמתאהב בקלות. אנשים אומרים שלא רק הסיפור והרקע שלנו דומים, אלא גם המראה שלנו".
"ואני גם מכיר את סורייה הישראלית: רנין מסרי", מוסיף חזן. "היא מופיעה איתי כעשור בכמה פרויקטים מוזיקליים, וכמו סורייה, גם היא באה ממשפחה לא אמידה וחלמה להיות זמרת, למורת רוחם של הוריה, שטענו שזה מקצוע לא מכובד. אבל היא בכל זאת הפכה לזמרת, והמשפחה של בעלה לא קיבלה אותה ולא מדברת איתה עד היום. ממש כמו הוריו של פארוק ב'הכלה מאיסטנבול'".
בשנה וחצי האחרונות אין ישראלי שלא שמע על "הכלה מאיסטנבול", ובשיחה עם חזן, נראה שגם סיפור חייו יכול להפוך לאופרת סבון כשרה למהדרין.
מפגש עם ברקאי הרדל כוכב "הכלה מאיסטנבול" בקניון TLV
"נולדתי וגדלתי באיזמיר. החיים שם היו כמו סרט", מספר חזן. "דגתי דגים ושרתי להנאתי. גדלתי בשכונת יהודים, ולמדתי בבית הכנסת המקומי באיזמיר את כל הפיוטים. שם למדתי למעשה מקאמים שמלווים אותי עד היום. בגיל 13 המשפחה עשתה לי חגיגת בר מצווה מפוארת מאוד. ב־1969, זמן קצר אחרי זה, עליתי לבד דרך תנועה ציונית - היישר לפנימיית ניצנים, שם חטפתי את שוק חיי".
למה?
"כי הגעתי לארץ מעושר רב בטורקיה, ובפנימייה ישנתי על שקי שינה בחולות. כל החיים היפים בטורקיה התחלפו בחיים לא קלים בארץ. הייתי מלא געגועים ובכי. זאת לא חוויה נעימה לילד. למרות זאת, בסופו של דבר התרגלתי ועברתי לפנימיית 'עיינות' ליד מושב בית חנן, שם למדתי את רזי החקלאות, ובסופו של דבר הפכתי לאגרונום מומחה. עד היום יש לי משק בבית חנן, ואני מייצר צמחים לגינות. אני חקלאי אמיתי".
לאחרונה סגר חזן (63) מעגל כשחזר לאיזמיר, ערש ילדותו, והפך לפייטן בית הכנסת המקומי שם. "הקהילה היהודית באיזמיר הולכת ומתמעטת ומונה כיום כאלף בני אדם. רוב הצעירים מתבוללים, עוזבים לחו"ל או מגיעים לישראל. בית הכנסת באיזמיר עיצב את האישיות המוזיקלית שלי. בזכות זה אני מגיע לשם ועוזר להם בתפילות כהלכה, וזה מאוד מרגש".
לפני עשור, בדרך המקרה, מצא עצמו חזן מעורב בעסקי המוזיקה. הפעם כמקצוע נוסף ולא כתחביב. "ב־2005 שלחתי את הבת שלי ללמוד פיתוח קול באיזה אולפן במושב. במקרה התחברתי שם עם המפיק, והוא דחף אותי להקליט דיסק בטורקית. עד כה הוצאתי שני אלבומים בטורקית ובעברית. בשלב מסוים ראיתי שהמאני־טיים הוא גם בהופעות והתחלתי לגבש תוכנית. דרך מכרה משותפת פגשתי את רנין, שגם עלתה מטורקיה, ומאז אנחנו מופיעים ביחד".
בימים אלה מעלים השניים את "לדינו אלה טורקה": מופע מחווה חגיגי ל"כלה מאיסטנבול", הכולל סיפורים מתרבות טורקיה, שירים מהסדרה המצליחה ושירים בטורקית שעליהם גדלו חזן ומסרי - כולל שירים בלדינו - בניהולו המוזיקלי של ג'קי צדיק.
"בזכות קווי הדמיון שיש לרנין ולי לדמויות מ'הכלה מאיסטנבול', היחצנית שלנו, הילה קומם, חשבה שזה יכול להיות רעיון טוב לשזור את סיפור הסדרה במופע מוזיקלי משותף. אנחנו שרים שירי לדינו מוכרים כמו 'אדיו קרידה', 'אברה טו פוארטה' ו'אוססה', לצד שירים בטורקית כמו 'איסטמן באבא ג'ים'. המטרה היא לגעת גם בדור הצעיר שצופה בסדרה וגם בדור הוותיק שוחר הלדינו".
מה צופן העתיד ללדינו בישראל לדעתך?
"לצערי, בעוד 30 שנה, כך לפחות אני חושב, אף אחד לא ידבר או ידע לדינו, כי זה שייך לדור הוותיק. הדור הצעיר לא מדבר לדינו, ואין מי שישמור על הגחלת אחרי שאנחנו נלך".
מתכננים לצאת עם המופע גם לחו"ל?
"אנחנו מתכוננים להופיע גם בטורקיה, אבל בשאר העולם? הלוואי".
"לדינו אלה טורקה". 29 באוקטובר, שלישי, 20:30. תיאטרון ענבל, מרכז סוזן דלל, נווה צדק