השבוע בו החלה תחרות "הכוכב הבא לאירוויזיון", בסיומה נדע מי ייצג אותנו באירוויזיון 2020, לווה גם בפוריות מוזיקלית בתעשייה המקומית (אחרי לא מעט יובש) כשאמנים נוטים להרחיב את הראש ולנסות ולהביא וייב חדש ומעניין שאולי יכתיב את הטון בחורף הקרוב.
בן טיפוחיו של אייל גולן לואי עלי, שביצע על בימת "הכוכב הבא לאירוויזיון" את השיר "צליל מיתר", חציו בעברית וחציו בערבית, שחרר אותו כסינגל רשמי ואני חייב להודות שדי התאכזבתי.
הביצוע, שמבוצע גם במחזמר "זה אני" בכיכובו של עלי, הוא די אנמי ופחות נוגע ללב. שיר כל כך מרגש צריך להיות מבוצע מהנשמה ומכוונות מלאות.
בביצוע הנוכחי, אני פחות מאמין עלי כשהוא שר ופחות מתרגש שכן הוא נשמע לי טכני מדי ונטול נשמה. אם כבר מחליטים לגעת בקלאסיקה - צריכים להבין קודם כל את הניואנסים שלה ובמקרה זה - זה לא קרה.
מי שכן הפתיעה לטובה אחרי כמה שירים בינוניים ומטה היא שרית חדד שבשירה "שתי דקות" חזרה לשורשים המזרחיים או אם תרצו ה"ים תיכוניים" ולשירת הנשמה שאפיינה את ראשית הקריירה שלה.
ללא דאווינים, ללא התייפיפויות וללא מסחרה מיותרת, חדד מגישה את השיר שיצרו עבורה אבי אוחיון ומשה פרץ בצורה כנה, מלנכולית ונוגעת היישר בתוך הלב.
כששני קולות נוגים ונוגעים חוברים יחד ליצירה מוזיקלית אחת המהללת את כוחו של היושב במרומים, התוצאה חייבת להיות רווית ציפיות.
"נחכה לך", החדש של נתן גושן וישי ריבו, הבלדה הרוקית גדושת מסרי ההשכל והאמירה החברתית ("עם בארץ אבותיו נלחם עוד על חייו") עומד בציפיות ומלבד הלחן הקליט, ההרמוניות המשותפות מתלבשות היטב לטקסט, שמקבל משמעות חזקה ההולמת את הדנ"א של כל אחד מהשניים בנפרד המצליח לחבר ביניהם כפאזל מלא סנטימנטים ותקווה.
להקת הבלוז רוק הישראלית Full Trunk הפגיזה השבוע עם More, שיר חדש בלעז שסוחף בביצועו המחוספס של סולן הלהקה, גל ניסמן.
השיר ממשיך את הקו המוכר והמוצלח של הלהקה שנשמעת בינלאומית יותר מלהקות בינלאומיות "אמיתיות", הן מבחינת הרית'ם והן מבחינת הרעיונות, כשהיא נשמעת ונראית מיוסרת ככל להקת בלוז אסלית.
אני עוקב לא מעט שנים אחרי שי נחייסי, יוצר וזמר שפעיל כבר כמה שנים בסצנה המקומית ואף הוציא שלושה אלבומי EP נהדרים. בימים אלה הוציא נחייסי שיר ראשון מאלבום סולו חדש שבדרך – "בין מגרשים", שיר שממזג בין השפעות אתניות לרוקנרול מקומי.
שי, ספר על השיר החדש.
"'בין מגרשים' עוסק בעצם במורכבות איתה אני חי כל חיי, כילד שגדל לאמא דתייה ואבא חילוני, שלמד בישיבה תכונית ומצד שני שיחק כדורגל עד לגילאי נוער בצורה מקצועית, תמיד רקדתי בין העולמות, אהבתי את שניהם אבל גם היה לי מורכב בעיקר כשהתבגרתי וכביכול הייתי צריך לבחור לאיזה כיוון ללכת, לא הצלחתי לבחור המשכתי לחיות את הבחירה היומיומית הזו.
היום אני גר ביפו לא חובש כיפה אבל מאוד מחובר ליהדות, מצד שני לגמרי חי את העיר , תרבות אומנות, הופעות. בשיר יש שורה שמתארת את זה יפה בעיני :״ בחגיגה של העיר הזאת עוטפות אותי רצועות של עור ומילים קדושות ממלאות את כל מה שחסר בי״.
הנשמה לא תמיד הצליחה להכיל את הקונפליקט, אבל היום אני במקום יותר שלם, מבין שהעולם שלי זה לא הבחירות אלא מי שאני זה השילוב, זה בעצם השלם. הקבלה של הדבר היא בעצם הייחודיות שלי בעולם. המורכבות כדרך חיים".
איך נולד הפרויקט החדש?
"אחרי שהוצאתי את האי פי האחרון הרגשתי שאני רוצה לצאת מאזור הנוחות שלי, לדייק את עצמי. והבנתי שאני חייב להביא משהו חדש למוזיקה הישראלית.
התחלתי לכתוב ובזמן הזה נפגשתי עם עינב ג׳קסון כהן בכלל כדי להשתפשף על פסנתר. אחרי כמה דק בודדות של מפגש בהם השמעתי לה חומרים שכתבתי היא הציעה שנעבוד ביחד על החומרים, אני קפצתי על ההזדמנות זה היה בדיוק מה שחיפשתי, מישהי שהיא לא מהעולם המוזיקאלי שלי שיכולה לעזור לי בהתפתחות כאמן.
כך יצא שעבדנו ונפגשנו פעם ולפעמים פעמיים בשבוע במשך כמה חודשים טובים, כשהרגשנו שיש לנו משהו טוב ביד החלטנו לחפש את הצלע השלישית, אורי וינוקור היה האיש ששמע את אחד השירים, בנינו יחד סקיצה ואיתה התחלנו לחפש מפיק, עינב הכירה לי את עדי רותם נפגשנו שלושתנו והיה קליק מטורף.
ישר נכנסנו לעבוד ובתוך פחות מחודש כבר היה שיר ראשון מוקלט. מאז אנחנו ממשיכים להיפגש וכבר עוד מעט מסיימים להקליט את האלבום".
איפה אפשר לראותך מופיע?
" ב-30 לחודש (מוצ"ש הקרוב) תיערך הופעת בכורה עם הרכב מלא לאלבום החדש בסטודיו מהמם ביפו, סטודיו 207 ברחוב התחייה 14, רצינו לקחת מקום לא שגרתי ולספק לקהל חוויה אחרת".
חם בחו"ל:
כוכב הרגאטון וההיפ הופ ג'יי באלווין הוציא השבוע שיר חדש ומקפיץ – Blanco שמה שיותר בולט מהשיר הוא הקליפ האמנותי והמיוחד מאד פרי שיתוף פעולה שלו עם קולין טילי שמביא בקליפ את העתיד הויזואלי. השיר מכונה, אגב, "מזמור למדילין".
אלישיה קייז חוזרת לעבר עם שיר סול אולטימטיבי – Time Machine שנשמע כמו יצא מתוך מכונת זמן מהניינטיז ותפור היטב למידותיה של קייז שממזגת בין דיסקו לדאנס עכשווי עם קולה האהוב.