תמיד אני לבד/ כל אחד תמיד לבד/ השאלה אם הוא משלים עם זה או לא/ כמה טוב לו עם עצמו/ לבד". כך שרה היוצרת, הזמרת והשחקנית ריף כהן בשיר המלנכולי החדש שלה, "בואי אגלה לך". "זה שיר שנולד מתוך היומן שלי. אני כל הזמן כותבת ליומן שלי מחשבות ושירים, והשיר פשוט התנגן מעצמו ויצא כמו שהוא", מספרת כהן. "אני מקפידה באלבומיי לשלב מעט שירים בעברית, אבל באלבום השלישי החלק העברי יהיה בולט ומאוד אישי. רציתי להתנסות בלחשוף מחשבות אישיות. מזה בעצם יצא השיר".

השיר החדש, פלוס שירים חדשים נוספים שטרם נחשפו, לצד שירים מוכרים מהקריירה הענפה והבינלאומית שלה, ייחשפו במופע החדש שיושק במועדון הבארבי בתל אביב, ובו תארח כהן את הרקדן והכוריאוגרף אוהד נהרין, ואת היוצרת והזמרת ויקטוריה חנה. "לאוהד יש מופע חדש שבו הוא שר שירים שכתב והלחין. עם ויקטוריה אשיר שיר בארמית", חושפת כהן. "אשיר גם שירים במרוקאית־יהודית, לצד שירים מהאלבום השלישי והחדש. יהיו עוד הפתעות שאשמור למופע".


מה צפוי באלבום השלישי?

"אני משלבת בו גרוב של שני קצוות מנוגדים - מזרח ומערב. תהיה באלבום השפעה יותר בולטת של נגיעות אלקטרוניות. השתמשתי בו המון בסינתיסייזר אנלוגי".


במה הוא שונה מקודמו?

"בשני האלבומים הראשונים שלי הייתי המפיקה המוזיקלית היחידה, והקלטתי אותם בדיוק כמו בשנות ה־70, עם טייק אחד ותזמורת שמנגנת ביחד. באלבום הזה, לראשונה, שיתפתי מפיק מוזיקלי נוסף, עטר מיינר, שהפך להיות יד ימיני ושמאלי והוא חבר קרוב כבר 12 שנה, מאז שהיינו נערים. אגב, הוא גם גיס שלי, ומנגן איתי בהרכב כבר שלוש שנים. הוא מבין לעומק את האמנות והיצירה שלי, יוצר אדיר בזכות עצמו, והעבודה איתו מרתקת אותי. באלבום החדש אני גם נוגעת בצורה בולטת במוזיקה האלקטרונית. גיליתי שזה נותן אפשרויות נרחבות יותר בהפקה, לכן ההפקה בו יותר מורכבת ומאתגרת".

מתחילת המילניום השלישי מנהלת כהן (35), נשואה ואם לשניים, המתגוררת כרגע בתל אביב, רומן עם אירופה. בעיקר עם פריז, שבה הוציאה את שני אלבומיה:

A Paris ב־2012 ו־A La Menthe ב־2015. בעיר האורות גם חיה תקופה, אך את הצלחתה הראשונית היא זוקפת דווקא לארץ הולדתה. "זה די מעניין", היא מספרת, "כשפניתי למנהלים שלי לגבי הוצאת המוזיקה שלי בצרפתית בישראל, הם טענו שאין סיכוי שמישהו יתייחס לזה, אז הוצאתי את האלבום הראשון שלי בצרפת. מה שקרה זה שכשיצא הקליפ שלי (A Paris) וזכה למיליוני צפיות ביוטיוב, רוב הצפיות היו מישראל והרדיו הישראלי השמיע לא פחות מצרפת. הציגו אותי כהצלחה ישראלית מצרפת. זה היה מפתיע ומרגש".

איך מקבלים את המוזיקה שלך בחו"ל כיום, לעומת ישראל?

"דווקא בחו"ל אני מרגישה סקרנות מאוד גדולה והבנה מעמיקה של המוזיקה שלי. בארץ היא נתפסת כמוזיקת ביניים בין מיינסטרים לאלטרנטיב. בארץ אני על קו התפר, אבל בחו"ל יוצאים מההגדרות האלה ומסתכלים על המוזיקה כיצירה בינלאומית. בחו"ל מסתכלים על הדברים אחרת. אני מסתכלת על הדברים גם בצורה בינלאומית. אני לא שייכת לאף שוק, ולא הבנתי בדיוק איך השוק עובד בארץ, בצרפת, או בטורקיה. אני פשוט הולכת עם הלב. יש התעניינות מאוד גדולה במוזיקה שלי גם מארצות ערב".

איך את מסבירה את זה כיהודייה וישראלית?

"משום מה יש להם עניין בלהאזין ליהודייה ישראלית, שעוסקת בשירים שלה בשילוב בין מסורת עתיקה למוזיקה מודרנית ומשחקת על הניגודים האלה. ההבדלים והדמיון בין תל אביב לאיסטנבול שנוגעים במזרח־תיכוניות, זה הדיבור שמסקרן היום את ארצות ערב ובכלל את העולם".


איפה את היום יותר, בארץ או בחו"ל?

"כרגע אני בעיקר בארץ. דווקא בעלי רוב הזמן בחו"ל. זה עניין של תקופות. חיינו בצרפת שלוש שנים, אבל נולדתי וגדלתי בארץ, ולמרות שאני מופיעה הרבה בחו"ל, פה זה הבית שלי". 

ריף כהן - מופע חדש לקראת אלבום חדש; 3 בדצמבר, 20:30, בארבי, תל אביב