אחרי שמאיה בוסקילה כמעט הגיעה לטופ ב"הכוכב הבא לאירוויזיון" של קשת 12 (ראשון, רביעי ושבת, 21:15), נדמה כי הסלבס הבינו שתוכנית הריאליטי המוזיקלית הזו יכולה להזניק את הקריירה שלהם, אז אחרי ניקי גולדשטיין ולואי עלי, אמש השתתף בתוכנית מועמד מפתיע במיוחד, ומאוד לא צפוי: ליאון רוזנברג.

אתם מכירים אותו כיום מתוכנית הבוקר "פאולה וליאון", שאותה הוא מנחה עם אשתו פאולה (כל בוקר בׁ־9:00 בקשת 12), אבל רוזנברג עשה דרך ארוכה בעולם התקשורת מתחילת דרכו ככתב הכלכלי של גלי צה"ל ונדמה שנגע בכל - טלוויזיה, משחק והנחיה. עכשיו הוא גם מנסה את כוחו בשירה. ומסתבר שזו לא הפעם הראשונה. "שמונים ומשהו", להקתו של רוזנברג, שאיתה התמודד בתוכנית, פעילה כבר עשר שנים. בשלוש השנים האחרונות הוא שותף בה כמפיק מוזיקלי וכזמר (יחד עם רננה שרייר ומאור ירדני). חשוב לרוזנברג לציין שלא מדובר בעניין חובבני, אלא בלהקה מקצועית שבה חברים נגנים וזמרות שעובדים עם אמנים מהשורה הראשונה בארץ. הלהקה הוקמה על ידי לוי בן ברוך (ג'ירפות) ואושרי קרפל (עילי בוטנר וילדי החוץ), שני חובבי אייטיז מושבעים שהחליטו להחזיר עטרה ליושנה ולבצע קאברים נאמנים למקור. בשנה האחרונה הם היו סולד־אאוט בזאפה – שש פעמים.


דפיקות לב חזקות

"לא הרבה יודעים, אבל החלום הכי גדול שלי מאז ומעולם היה להיות רוק סטאר, ולא כקלישאה", הוא מודה. "עסקתי קצת בעבר במוזיקה, וכשהגיעה ההזדמנות להצטרף ללהקה לקחתי אותה בשתי ידיים".

ההזדמנות הגיעה במקרה: "לפני שלוש שנים הם הגיעו להתארח בתוכנית הבוקר, שמעתי אותם באולפן והתלהבתי כי אני בעצמי ילד אייטיז. אמרתי להם שאני רוצה להופיע איתם, והם התלהבו כששמעו איך שאני שר. בהמשך הופעתי איתם במועדון 'גנקי' כמה פעמים וקלטתי איך האנשים מתלהבים בטירוף. אחר כך נכנסתי כמפיק של הדבר הזה ובנינו את המופע מחדש. יש משהו בשואו הזה שעובד - השירים נשמעים בול כמו המקור".

"החיים לבד יותר מסובכים". פאולה וליאון. צילום: אוהד רומנו

אנשים אוהבים לקטלג וקצת מתקשים לקבל עיתונאי שהוא פתאום שחקן, או מגיש שהוא פתאום זמר. לא חששת שלא ייקחו אותך ברצינות?
"בואי נתחיל ונאמר שזה לגמרי מחוץ לאזור הנוחות שלי. בתקופה האחרונה בחיי אני מוצא את עצמי עושה כל מיני דברים כדי לצאת בכוונה מאזור הנוחות שלי. אני עובד 23 שנה בתקשורת, אני מלמד, אני מעז לעשות דברים חדשים בטלוויזיה, אבל איכשהו אף פעם לא העזתי לשיר. אני מניח שאלמלא הלהקה, לא הייתי מנסה לעשות משהו כזה לבד. עם 'שמונים ומשהו' אני מגשים משהו, חלום כמוס".

ולמה ריאליטי?

"ההשתתפות ב'הכוכב הבא' הייתה נגד כל האינסטינקטים שלי. לעמוד פתאום מול שופטים, שהם גם חברים, מול קהל, מול האפשרות לא לעבור אודישן, מול אנשים שמעריכים אותך ועוד בפריים טיים. זה היה מבחינתי לקפוץ למים עמוקים עם סיכון מאוד גדול שאטבע". "שמונים ומשהו" וליאון רוזנברג לא טבעו. הביצוע שלהם ל־Big in Japan של אלפאוויל היה חביב על רוב השופטים, ומלבד איתי לוי כולם סימנו אותו בכחול. הקהל, שרובו מורכב מצעירים שככל הנראה עבורם שנות השמונים זו רק סדרה, לא ממש התלהבו והלהקה נשארה מאחורי המסך.

התבאסת?

"אחרי הפזמון הראשון פתאום הבנתי שהאחוזים לא מתרוממים. אני מכיר את התוכנית הזאת, עקבתי אחריה שנים ואני יודע מה המכניקה. היה ברור שאם שיש רק 22% אחרי שסיימנו חצי מהשיר הסיכוי יורד. זה רגע מאוד קשה שבו אני קולט את המספר ומרגיש שאנחנו לא עוברים וצריך לגייס את עצמי להמשיך לשיר. לשמחתי אני לא לבד ויש לי להקה, שהם גם חברים שמראש לקחו בחשבון שאנחנו באים בשביל החשיפה והחוויה".


עם יד על הלב, דמיינת את עצמך באירוויזיון?

"אני אשקר אם אומר שלא דמיינתי את זה בכלל. ברגע שהמחשבה עלתה, כבר ראיתי את כל הדרך - עד הסוף. כבר ראיתי אותנו מגיעים לאירוויזיון לבושים בבגדי אייטיז. הייתה ציפייה והייתי כל הזמן צריך למתן אותה. אני מודה שכשהמסך נשאר למטה הייתה לי צביטה מאוד גדולה בבטן".

התוכנית בהשתתפותם צולמה כבר בתחילת אוקטובר, ורוזנברג לא יכול היה לשמור את הופעתם בסוד. "סיפרתי כמעט לכולם", הוא מחייך. את ההזמנה להשתתף בתוכנית קיבל מהבמאי יואב צפיר. "הגעתי למשרדים של 'טדי הפקות' (המפיקה את הכוכב הבא – ט.ל) בכלל בעניין אחר", הוא מספר. "הצעתי ליואב לבוא להופעה שלנו, והוא שאל 'בא לכם לבוא לכוכב הבא?'. האינסטינקט הראשון שלי היה להגיד לו לא, ואז עצרתי ואמרתי לו, 'למה לא'".


מה פאולה אמרה?

"היא אמרה שזה גאוני. היא מאוד מפרגנת ואוהבת שאני שר. במשך שלושת השבועות שקדמו לצילומים הסתובבתי עם דפיקות לב חזקות, עבר לי רעד בגוף. זו הייתה רמה גבוהה של התרגשות. אבל למדתי שהתרגשות היא דבר חיובי כי זה אומר שאני הולך לעשות משהו שאני ממש רוצה, ואני צריך לעשות קודם כל בשביל עצמי".



אתה מוכן להתמודדות עם הביקורות?

"אני אומר לך בכנות שאף פעם לא מגיע שלב שבו מפסיקים לקרוא ביקורות, אבל אני כבר לא ילד ויש לי את הכלים להתמודד עם זה עכשיו. אחד הדברים שלמדתי הוא שאתה צריך לעשות את הכי טוב שאתה יכול, ועשיתי את הטוב ביותר שאפשר ברגע הנתון. זה מה שחשוב, ואת זה אני תמיד אומר לעצמי. תמיד, בנוגע לכל דבר. כשיצאנו משם אמרתי לעצמי שעשיתי את זה, למרות כל החסמים הפנימיים שלי מלעשות דברים שמעמידים אותי בפני ביקורת".


פאולה ואתה מתמודדים עם הרבה ביקורות, לא תמיד חיוביות. איך זה משפיע על הזוגיות ובכלל?

"בעידן הפייסבוק מקבלים הרבה מאוד תגובות. על כל תוכנית שלנו יש מאות תגובות בפייסבוק. יש המון תגובות טובות והרעות - רעות. כל אחד אומר מה שהוא רוצה וזה בסדר ומותר. גם אני אומר מה שאני רוצה. אני יודע שיש מחיר לזה שאני נמצא מול העיניים של הציבור, והמחיר הוא שיגידו עליי דברים. אני שואל את עצמי כל הזמן אם אני עושה את הדבר הנכון, ובאופן כללי חשוב לי למצוא את המשמעות הפנימית בכל דבר שאני עושה".


אתה כל הזמן מדבר על העוגן, בין אם זו הלהקה או פאולה.

"החיים לבד הם תמיד יותר מסובכים".

שום דבר לא שוחק

התוכנית "פאולה וליאון" רצה בקשת כבר ארבע שנים וחצי. במקביל, מגישים בני הזוג פודקאסט זוגי בשם "יחסינו לאן", שעוסק בכל מה שרציתם לדעת על יחסים שבינו לבינה ולא העזתם לשאול. בלי מילה אחת על חינוך או ילדים. פעמים רבות נמתחת ביקורת על המוחצנות שלהם, אבל רוזנברג מסביר שחשיפה אישית היא חלק מהאג'נדה. "הבנתי שבושה ואשמה הן שני הכוחות ההרסניים ביותר שיש", הוא אומר. "ההיפך מבושה ואשמה זה לדבר על דברים. ככל שאדבר על דברים לא רק שאגאל מתחושת הבאסה או הבדידות, גם אראה לאחרים שהכל בסדר, שאצל כולם זה אותו דבר. אפשר לנרמל את התחושות הלא מדוברות הללו".


זה בטח טיפול זוגי מעולה.

"הפודקאסט הוא טיפול זוגי מעולה, אבל זו לא המטרה שלו. רוב הזוגות יושבים במפגשים חברתיים ולא באמת מדברים על סיטואציות שמכניסות תסכול ליחסים שלהם ועל משקעים שלפעמים מפרקים זוגות. אנחנו מדברים על זה לא כי אנחנו נהנים מהחשיפה, אלא כדי שאחרים יראו שטוב לדבר על הדברים האלו ויבינו שדרך נגיעה במקומות נסתרים וחשוכים אפשר למצוא את האור".


עד כמה העבודה המשותפת שוחקת את הזוגיות?

"שום דבר לא שוחק. פאולה ואני דואגים כל הזמן להתפתח. פאולה לא הפסיקה ללמוד מאז שאני מכיר אותה. היא למדה נטורופתיה ופסיכותרפיה ועכשיו היא לומדת פילוסופיה לתואר שני והיא דוחפת אותי. אני חי עם בן אדם שהוא טורבו. היא מחזיקה קליניקה, מעבירה סדנאות, עושה הרצאות, מנחה תוכנית טלוויזיה. היא מנוע מאוד חשוב בתוכנית. אני סיימתי לימודי קואצ'ינג והנחיית מעגלי גברים והתחלתי קורס בניהול משא ומתן. אז בכל בוקר אנחנו קמים לתוכנית אחרת, ומערכת היחסים שלנו נעה בציר משתנה, כמו אצל כולם".


אתם רבים על אייטמים?

"לא, אם כי לפעמים יש לנו חילוקי דעות לגבי צורת הראיון. אנחנו בסך הכל זוג לא רע בכלל. יש לנו אג'נדה דומה, ולפעמים יש אי־הסכמות וזה מתבטא בהנחת יד אגרסיבית על הירך שלי. היא תופסת לי את הירך כשהיא יודעת ששאלתי שאלה לא במקום. אבל העיקרון שלנו הוא שאנחנו מביאים את הזוגיות שלנו למסך, מתוך הבנה שהיא משקפת מה שקורה בכל בית בישראל: אי־הסכמה בין זוגות, מצבים שבהם לא מדברים או כשאנחנו לא נמצאים במצב הכי מלהיב שלנו ועדיין צריכים להמשיך לשתף פעולה. יש לנו תוכנית אבל גם לאנשים אחרים יש דברים משותפים, ויש ילדים ועבודה ויש חשבון בנק, אז אנחנו מביאים גם את הריבים האלה למסך כי זה חלק מהעניין. זו טלוויזיה חדשה - אנחנו לא יכולים להיות פלסטיים ולקרוא מהפרומפטר".

ועכשיו, אם היית צריך לוותר על הכל לטובת משהו: היית בוחר במוזיקה?

"ממש לא. המשאלות שלי מתרכזות בבריאות ושמחה של המשפחה שלי, זה הדבר הכי חשוב עבורי".


זו תובנה ממרומי גיל 46?

"התובנה העיקרית היא שאני רוצה לעשות דברים שאני אוהב. התוכנית שאנחנו עושים היא הכי משמעותית שעשיתי: היא מרבה את הטוב, מרבה ידע, מאווררת רעיונות חדשים של מחשבה, מביאה למידה של הורות והתרגשות והכרת האחר ועצמנו. 'שמונים ומשהו' מזינה את הנפש שלי בדרכים אחרות".

כאמור, הלהקה מופיעה לא מעט (ההופעות הקרובות: 20.12 בזאפה הרצליה, 8.1 במועדון הגריי ביהוד ו־13.1 בברלה בלהבות חביבה) ורוזנברג מעיד כי מדובר בחוויה מרגשת מבחינתו. "כשאני רואה את זאפה מפוצץ באנשים עם חיוך, וכשבסוף הופעה ניגש אליי מישהו ומספר שהוא לא יצא מהבית במשך חודשיים בגלל תאונה, ושההופעה החזירה לו את שמחת החיים - זה משהו שגורם לי לדמעות", הוא מספר. "הרגע המשמעותי עבורי בהופעות הוא שמישהו חוזר לילדות שלו, מתחבר למעגלים של שמחה, לדברים שהוא שכח - וזו המטרה של המסע של הלהקה: לחזור לילדות, לחזור לאין־ביקורת, לאין טלפונים, לחזור לזה שהיינו מדברים אחד עם השני, קוראים את המילים על נייר ומקשיבים לאלבום מהתחלה עד הסוף".


איך שתי הבנות שלכם מגיבות למוזיקה שלכם?

"הן אוהבות לראות את אבא עושה פדיחות. אני מקבל את זה. עם כל הכבוד לאבא, גפן ברקאי יותר חתיך וזה בסדר. אבל אני יודע שהן גם רואות שאבא עושה מה שהוא אוהב וזה שיעור חשוב לחיים".