בעוד שתעשיית המוזיקה הבינלאומית עוסקת בשירי הכריסמס המסורתיים, בישראל נושבת הרוח המוזיקלית לכיוון הבלדות החורפיות החותמות את שנת 2019 ומקבלות את פניה של שנת 2020, כשמיטב האמנים הבולטים דוגלים בניסיון לרגש ולחמם את הלב.
עפיה, שהחל את הקריירה שלו בשנות ה-90 כזמר שירי נשמה (דהיינו דיכאון) מזרחיים, עבר במרוצת השנים לכיוון הפופ הקליל, סגנון שדבק גם בבלדות הנוגות שלו, ובשיר החדש די נחשפתי לעפיה ההוא עם הניצוץ בעיניים והכנות שהרגישות שבה - לא משאירה את האוזן והלב אדישים.
בדקה הראשונה השיר נשמע כמו שיר סטנדרטי של אברהם, בלדה אישית וסנטימנטלית מאוד הטבולה בקולו המיוחד.
עם זאת, פתאום הוא מרביץ קטע היפ הופ אישי ובועט שמורגש שיוצא מדם ליבו ומבטנו ומצליח לפקוח לי את העיניים (והאוזניים) ולהישאר פעור פה מההפתעה הזו לכל אורך השיר שמתגלה בעיניי כאקספרימנט מוצלח של טל עם המאזינים, והרצון הבלתי נלאה שלו להמשיך להתקדם ולהפתיע מוזיקלית.
בשיר החדש What Am I השניים ממשיכים לספק היטב את הסחורה הזו שטבולה בטביעת חותמם הייחודית שלא זזה מאזור הנוחות שלהם, אך למי אכפת? זה שיר כיפי, נעים ומשאיר טעם של עוד.
גם בשיר החדש "התגעגעתי" לא מצאתי שום עניין למעט בכי, בכי ועוד קצת דמעות. הלחן די פשוט ולא תופס את האוזן מי יודע מה, הטקסט בנאלי ומשעמם והביצוע בינוני ומטה. לא שיר שהייתי ממליץ לטורח ולהאזין לו שוב וחבל, כי אם היא רוצה, פדלון יכולה להאזין לעצמה, להשתפר ולפרוח כמו שהיא ראויה.
ההפקה המוזיקלית עם השיק הבינלאומי, השליטה והמשחק של זהבי בקולה (בטון הגבוה והנמוך) וההבנה והכוונה האמיתית למילים שיוצאות מפיה – מוכיחים שיש פה זמרת נהדרת.
ספק אם השיר יתפוס או ייזכר ושיר עדיין יהלום שצריך עוד קצת ללטש, אבל בתור יריית פתיחה, אין ספק שיש לה את זה בגדול.
כמו תמיד, בילי אייליש אוהבת מאוד אלימות ובקליפ החדש לשירה – Xanny מאלבומה הראשון שדוגל במלנכוליה האיילישית הידועה, הכוכבת שרה כשאת פניה מכסה עשן סיגריות עד כי מישהו מגיע ומכבה לה סיגריות על הפנים ומחורר את פניה היפות.
מלבד העובדה שהשיר מתרומם רק באמצעו (ועד אז הוא די חלש ומקרטע), אייליש ביימה את הקליפ האוונגרדי והמזוכיסטי בעצמה ומה יותר סקסי משיר הלל לתרופת הקסנקס?
התרעות פיקוד העורף