עובד טובי ("ברווזים"): "לא רוצה שיזכרו אותי בגלל שיר הומוריסטי"

השיר הבלתי נשכח הזה, שמספק ליוצרו תמלוגי השמעות נאים, כולל את המילים "ברווזים ברווזים, בואו הביתה! לא רוצים. בואו לאכול! לא רוצים. בואו לשתות! לא רוצים. טוב, הזאב יטרוף אתכם. לא פוחדים, לא פוחדים".

להיט הדגל של טובי יצא בשנת 1983 באלבום הבכורה שלו - "גגות אדומים", הוביל את יוצרו להיות אחת מההבטחות הגדולות של הרוק הישראלי בתחילת שנות ה־80, אך למרבה הצער טובי לא מימש את ההבטחה. מאז, למעט ניסיון לחזור לתמונה עם אלבום נוסף, נעלמו עקבותיו, בדומה למרבית האומנים של להיט אחד שהיו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי. אבל להבדיל מהם, היה קשה עד בלתי אפשרי לאתר אותו. המשימה הלא פשוטה לקחה לי כשבע שנים.

אולם בחודש ספטמבר, בשיחה מקרית עם אדם שאינני מכיר, התחלנו איכשהו לדבר על טובי. אמרתי לו את שידוע לי עליו, אך אותו אדם סיפר שהמידע שהגיע אליי לא נכון. מיד הוא נחלץ לעזרתי והחל במסכת של טלפונים. אחרי שיחות עם שלושה אנשים שונים הוא הצליח לאתר את מספר הטלפון של אשתו. למרבה השמחה היא הודיעה שאין לשמועות שחר, בעלה חי ונושם בביתו אשר בחולון.

אלא שהשמחה הייתה מוקדמת. טובי לא הסכים לפתוח בפני התקשורת את ביתו. אחרי 12 שנים שבהן הוא לא התראיין לאף כלי תקשורת וגם דחה על הסף הצעות שקיבל להופיע בתוכניות שיוחדו לזמרים של להיט אחד - הוא לא התכוון לשבור את השתיקה. לא ויתרתי. לאחר חלופת הודעות ארוכה קיבלתי הזמנה להגיע לביתו.

טובי פתח את הדלת כשהוא עוטה טלית ומקפל תפילין. להשלמת המראה יש כיפה שמונחת על ראשו וזקן שמעטר לו את הלחיים. קירות ביתו מעוטרים בתמונות רבות של רבנים שונים, כולל תמונה אחת גדולה במיוחד של הרב עובדיה יוסף. במרכז הסלון ניצב שולחן ועליו קלידים ומולו מיקרופון, כמיני אולפן ביתי וכעדות לכך שהמוזיקה היא עדיין חלק בלתי נפרד מהחיים שלו.

"אני יודע שכמעט בלתי אפשרי למצוא אותי", הוא אמר לי כשסיפרתי לו על התלאות שעברתי כדי לאתר אותו. "מי שבאמת רוצה - צריך לדעת איך לחפש". בדיעבד, מתברר כי אחת הסיבות לכך שהיה קשה לאתרו היא כי בחר לוותר על שם הבמה ולחזור לשמו המקורי: עובדיה טוב.

טובי יודע למה באתי, והוא מוכן לשתף אותי. כך, עוד לפני ששאלתי את השאלה הראשונה כבר פרץ ממנו הזיכרון על התקופה שבה נולד הלהיט שמזוהה עמו. "זה בכלל היה שיר שכתבתי ושרתי לבן הקטן שלי כדי להרגיע אותו", הוא מספר. "בשנת 1982, כשעבדתי על השירים הראשונים שלי והשמעתי אותם לדורי בן זאב שהגיע לביתי כדי לשמוע אותם - הוא לא כל כך התלהב מהחומרים. כשהשיחה בינינו המשיכה, החלטתי לצחוק קצת על השיר שלו 'למון טרי' ושרתי בשביל הדאחקה את 'ברווזים'. דורי נפל מהכיסא. 'זה הלהיט שלך', הוא אמר לי בהתלהבות. 'את זה אני רוצה לשדר!'".

טובי החליט לזרום עם בן זאב. "חבר שלי, הצייר יורם לוקוב, ששידך בין דורי לביני, שאל אותו כמה יעלה לו להפיק את השיר", הוא משחזר. "דורי אמר ש־2,000 דולר. הבאתי ליורם את הכסף כדי שיעשה את ההפקה. יורם הביא את קובי רכט לעבד את השיר ואת הנגנים הכי קליברים: משה לוי, שהיה אז בתחילת הדרך שלו, המתופף ז'אן פול זימבריס, הגיטריסט ארז נץ והבסיסט מיקי שביב. תוך עשר שעות השיר כבר היה מוכן".

מיד אחרי ההקלטות חזר טובי למסעדה שניהל בכרם התימנים. עוד לא הספיק להחנות את הרכב, וכבר הוא שמע ברדיו את השיר שזה עתה סיים להקליט. "הייתי בשוק", הוא מודה. "עוד לא סיימנו להקליט וכבר כל המדינה שמעה את השיר. הוא התנגן שוב ושוב. לא הבנתי איך זה קרה, אבל השיר היה להיט ענק".

בעוד השיר שיצר לבן שלו הכה גלים ועשה דרכו אל לב המיינסטרים, טובי ביקש ממשה לוי להפיק את אלבומו הראשון. "לא עניין אותי ש'ברווזים' היה להיט", הוא אומר. "התעסקתי במוזיקה הרצינית שלי, כי עם כל הכבוד לשיר המשעשע שתפס, הייתה לי מוזיקה יותר כבדה ורצינית. אז משה ואני עבדנו נון־סטופ באולפני 'סיגמא' בתל אביב".