כמעט 60 שנה אחרי שלהקת התרנגולים האגדית נולדה, מעלה תזמורת המהפכה, בניהולם המוזיקלי של רועי אופנהיים וזהר שרון, את "התרנגולים – הרמיקס": קונצרט מיוחד שייערך הערב (17 בדצמבר ב-20:30) בבית האופרה בתל אביב, ויציג פרשנות חדשנית לשירים הבלתי נשכחים של להקת־העל. זאת, אגב, מול עיניה הבוחנות של נעמי פולני (92), האמא של התרנגולים האורגינליים, שאמורה להגיע למופע מביתה במושבה כנרת. התרנגולים של אופנהיים והמהפכה עשויים להיות ב-28 החודש אטרקציה מרכזית בפסטיבל "צלילים במדבר", בשדה בוקר.
"המנדט של תזמורת המהפכה הוא ביצוע מוזיקה ישראלית, בשילוב אמנויות במה אחרות כמו מחול, אנימציה ועוד עירובי סגנונות", הוא אומר. "אנחנו מתחילים את העונה עם שירי התרנגולים, ונסיים אותה בצלילים אלקטרוניים, עם דגש על הצליל הישראלי".
עצם אזכור השם "המהפכה" בהקשר לתרנגולים, עלול לגרום רעד בפופיק. זה לא כמו לגעת בקודש הקודשים?
"זהר (שרון) ואני לא רק מוזיקאים, אלא גם אנשי חינוך. ככאלה, למרות שם התזמורת, אנחנו לא מאמינים במהפכות, אלא בתהליכי שינוי אטיים וקטנים. זה מה שמנחה אותנו מאז הקמת התזמורת לפני 15 שנה. אנחנו תזמורת שלא מנגנת רפרטואר, אלא יוצרת לעצמה את החומרים, תוך התבססות על מה שנעשה בעבר. עצם החדשנות לא כל כך מעניינת אותי, כמו המקוריות. ומה יכול להיות יותר מקורי מהלחנים המדהימים של סשה ארגוב והטקסטים המופלאים של חיים חפר? זאת, כשברקע קטעי הווידיאו של התרנגולים מהופעתם בבלגיה ב־1963. אצלנו הם ישתלבו כחלק מההופעה הזאת ולא יהיו רק תיעוד למשהו שבוצע בעבר. אנחנו עובדים עם החומרים שלהם ויוצרים איתם משהו חדש. לדוגמה, לנגינת האקורדיון המשתפכת של תובל פטר, אנחנו מצרפים את נגינת האקורדיון העכשווית של סלעית להב בשיר 'ערב במסחה'".
לצד תזמורת המהפכה תופיע מקהלת העפרוני בניצוח שלי ברלינסקי ושבעה זמרים-שחקנים: עדי כהן, אימרי זיו, יפתח מזרחי, הילה מערבי, תום חודורוב, נעמה נחום ורני אלון. "חיפשנו אנשים שיכולים להשתלב, הן מבחינה קולית והן מבחינה תנועתית", אומר אופנהיים. "מוריה זרחי, מעצבת התנועה של המופע, מתכתבת עם עיצוב התנועה המקורי של נעמי פולני".
מה תפקידו בכוח של המוזיקאי אמיר לקנר המוצג כמלחין? אל תגיד לי שאתם מתכוונים להלחין מחדש את שירי התרנגולים.
(בחיוך) "לא. מה פתאום. פה זה טריקי. אמיר, שעבד עם נעמי פולני והוא 'תרנגולוג' מושבע, לא התכוון לשנות את המוזיקה של סשה ארגוב, אלא להוסיף פה ושם קטעים מולחנים משלו למשל, בשילוב 'יוסי ילד שלי מוצלח' ו'אליפלט', או 'שיר השכונה' ו'שיר השוק'. לצדם יהיה קטע שבו הכנסנו את כל הטקסטים השוביניסטיים, שלא חסרים בשירי התרנגולים, והפכנו אותם ליצירה אחת".
אופנהיים (44), הוא מוזיקאי קלאסי ביסודו שמנגן על פסנתר מגיל 6. בנעוריו אימץ את הסקסופון, ובהמשך את החצוצרה "בכעין סוג של מרד קטן". שלמה גרוניך, מתי כספי ויוני רכטר הם המלחינים שעל ברכי שיריהם גדל. אחרי שירות צבאי בחיל האוויר כמפקד יחידת סיור מוטסת בדרגת רב־סרן, למד ב"רימון", כמבוא ללימודיו באקדמיה למוזיקה במגמת תיאוריה וקומפוזיציה. את הדוקטורט המוזיקלי שלו עשה בבית הספר לחינוך.
במקביל לתזמורת המהפכה, אופנהיים משמש כמנהל האמנותי בפועל של התזמורת הסימפונית חיפה והוא מנצח על חלק נכבד מהקונצרטים שלה. בניגוד ללא מעט מוזיקאים מוכשרים אחרים, מתברר שהוא לא נושא את עיניו לקריירה בחו"ל. "המולדת שלי היא העברית", הוא מצהיר. "פה אני מתנהל ופה אני יוצר. ברור לי שגיחות לחו"ל נותנות פרספקטיבה והמון ידע, אבל כאן אני רוצה להתפתח וליצור".
והתרנגולים?
"התרנגולים הם אלה שמסמלים בעיניי את העבריות, וגם את הקבוצתיות של הביחד, שלמרבה הצער נעלמה. כמוזיקאי, אני רואה את מה שהם הביאו בתקופתם כסוג של מגדלור".
פסטיבל "צלילים במדבר" ה-22, בניהולו האמנותי של מייסדו, המלחין חבר קיבוץ שדה בוקר, פרופ' מיכאל וולפה, יארח לצד הגרסה המהפכנית של התרנגולים שלל מופעים מסקרנים: ביניהם מופע מיוחד לפסטיבל של מיטב להיטי הזמר הים תיכוני בביצוע שרית חדד ותזמורת "מזרח-מערב"; מופעי מחווה לנעמי שמר, לעוזי חיטמן ולמאיר בנאי; מופע אקוסטי חדש של דודו טסה; הופעת בכורה של מיכה שטרית עם אנסמבל "מיתר" וביצועי בכורה לשלוש יצירות של וולפה.
"התרנגולים – הרמיקס", 17 בדצמבר, שלישי, 20:30, בית האופרה תל אביב, פסטיבל "צלילים במדבר" ייפתח ב-25 החודש.