הטקסט המלנכולי על אהבה שהייתה ואיננה וזמר מיוסר ששר על שיברון ליבו הוא אמנם די בנאלי ובשיר הספציפי ללא גירוי טקסטואלי מקורי מדי, אך הלחן קליט ולוי מבצע אותו במלוא נשמתו והופך את השיר לכזה שאולי לא יהפוך ללהיט שייזכר בעתיד, אך נכון לכאן ולעכשיו – מספק את הסחורה.
הוא משלב רוק, בלוז ונגיעות קלאסיות ופריטת פסנתר מטרפת חושים. אני מודה, אני לא מחסידיו הגדולים של גפן ולא אוהב את כל שיריו (עניין של טעם אישי) אבל אין שום ספק לכך שהוא מוכשר ולמרות שמוציא שירים בתדירות לא גבוהה, כשהוא טורח להוציא - זה לא פחות מיצירה מושלמת.
בשירה "בוער בי השינוי" היא מתחילה לסחוף את המאזין מהרגע הראשון עם לחן קליט, הפקה מוזיקלית מורכבת ובלתי שגרתית ויציאה מהמסגרת הצפויה והשבלונית שאפיינה פה ושם את שיריה הלועזיים.
אני מאוד אוהב את המארינה הזו, כי היא לא שמה קצוץ על טרנדים או על הציפיות ממנה ומגישה לנו את הלב שלה בלי שום דאווינים או הצגות. על ההפקה המוזיקלית, אגב, אמונים שלושה קליברים: תומר בירן, גיא מנטש (בעלה ואב ילדיה) ויהל דורון.
החיבור הווקאלי בין השניים מעניין, השימוש בפופ ורוק בסגנון "אתניקסי" (של הניינטיז) די מתאים לשניים ונשמע טוב.
אני מודה שבהתחלה הבתים פחות קליטות מבחינה מוזיקלית, אבל הפזמון השובה והטקסט האיכותי לצד המעטפת המוזיקלית ההדוקה מחפים על כך ויוצרים דואט מצוין.