מצד אחד קירל שרה טקסט שברוחו דומה ל"In My Life" של הביטלס: "סתם ערימה של זכרונות, של רגעים שלמים צרובים בתוך תמונות, מחולקות אצלי בלב לפי תקופות, חלקן טובות, חלקן טיפה פחות". מצד שני, אחרי הבגרות הזו, מגיע הטוויסט הטינאייג'רי: "איך כל פעם וטואה פה פה פעם, אתה הולך, אתה חותך, מה הטעם וואה טה טה טעם, אתה חוזר ומצטער".
הקומבינציה הזו בין איכות לסלנג צעיר משתלבת בצורה מוצלחת ללחן שלקח לי מספר האזנות בכדי לעכלו ולנסות ולהבינו. קירל יודעת היטב מה הקהל שלה מצפה ממנה, מספקת לו את זה בדרכה הידועה והייחודית ועם זאת מנסה בטיזינג הטקסטואלי והמלודי להביא גם את האישיות הפנימית שלה והאמירה שלה.
התרעות פיקוד העורף