ניסים גרמה חוגג 70 ומדבר על האחות מילדי תימן החטופים, העוני והפוליטיקה

הזמר בעל רעמת התלתלים המפורסמת חוגג תאריך עגול, כשהוא מרוצה מהקריירה ומהחיים, עד שמדברים איתו על המצב: "הכל בולשיט של פוליטיקאים שמנסים לגרד קולות"

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
נסים גרמה
נסים גרמה | צילום: אריאל בשור
5
גלריה
נסים גרמה, שמעון פרס, 1986. צלם : נאור רהב
נסים גרמה, שמעון פרס, 1986. צלם : נאור רהב

ההערצה וההערכה של גרמה לפרס, שכדבריו היו הדדיות, החלו בזמן המהפך הפוליטי של 1977. פרס, שאז קיבל לידיו מיצחק רבין את ראשות מפלגת העבודה, נכח בהופעה של גרמה בפתח תקווה. "הוא הגיע אל מאחורי הקלעים, פרגן לי על ההופעה והזמין אותי ללשכתו", משחזר גרמה, "זה היה די מוזר בהתחלה, כי כל ראש העין היו ליכודניקים. ישבתי אצל שמעון במשרד, אכלנו ושתינו. באותה תקופה, בכל חודש כמעט הייתי מוזמן לאיזה אירוע שקשור למפלגה, ונוצרה ידידות ואז חברות באמת מדהימה, חברות שהכתה גלים בעולם. עשיתי לו לפחות עשר פעמים ימי הולדת על חשבוני. הוא גמל לי בכך שכשיצא לי אלבום בזמן שהוא היה שר החוץ, הוא הזמין את אנריקו מסיאס למסיבה שעשה לי אצלו בבית".

סגן יו"ר ההיפוכונדרים

גרמה, האיש והתלתלים הנצחיים, עדיין מדבר ומתנועע כמו ילד על הבמה אך הוא כבר בן 70. "הזקנה מאוד מפחידה אותי", הוא מודה, "ולא רק הזקנה, גם המוות מאוד מפחיד אותי. אני מפחד למות, וכשאני נכנס למחשבות על זה, אני בסטרס".

נסים גרמה. צלם : רמי זרנגר
נסים גרמה. צלם : רמי זרנגר

אני מראש העין

הוא נולד בראש העין במחנה א' למשפחה דלת אמצעים, שעלתה לישראל מתימן. "גדלנו שישה אנשים בדירת חדר וחצי של 'עמידר'", הוא מספר. "בנעוריי אבי נפטר ושנתיים אחריו גיסי נפל במלחמת ששת הימים, אז הילדים שלו באו לגור איתנו. בשלב מסוים היינו 12 אנשים בדירת חדר וחצי. אומנם לא היה לנו עושר, אבל היה לנו אושר".

על אף המגורים בצפיפות וחיי העמל, זו לא הייתה העננה השחורה שהעיבה על חיי משפחת גרמה. "אחותי שושי היא אחת מילדי תימן החטופים, וזו צלקת שליוותה ומלווה את המשפחה שלי ואותי עד היום", הוא אומר. "אחרי שחטפו את אחותי, ההורים פחדו שיחטפו גם אותי, אז כשהייתי חולה הם סירבו לקחת אותי לטיפול. בגלל שלא טופלתי המצב שלי הידרדר ואושפזתי בבית החולים, שם עמדו לצדי ההורים, האחים והדודים עם אלות ביד ולא עזבו אותי לרגע, כמו שומרים של עולם תחתון. ההורים אמרו לי שבגלל שהייתי ילד יפה, כל הזמן חיפשו אותי. יש דברים בגו וכל מה שנאמר בתקשורת בנושא הזה הוא קשקוש".

גרמה מעיד כי עוד בילדותו נהג לשיר: "כל השכונה שלנו הייתה מוזיקלית. בשעות הערב היה אפשר לשמוע מהבתים שירים בכל הסגנונות. כילד הייתה לי ולחברים שלי להקה, שבמסגרתה היינו שרים ומנגנים על זמבורות ברחוב עד שהשכנים היו צועקים עלינו".

בגיל 15, לדבריו, זכה להופעה הרשמית הראשונה שלו. "עמדתי על הבמה של בית הנוער בראש העין ושרתי סולו ראשון".

בנעוריו רקד ושר בלהקת ריקוד וזמר מקומית בפתח תקווה, שבה הופיע עם שירים בתימנית ובעברית. "אחרי אחת ההופעות ניגש אליי מישהו ואמר שיש אודישנים ללהקת ענבל, להקת המחול והזמר התימנית בניהולה של שרה לוי־תנאי", הוא מספר. "די היססתי, כי היה לי נוח בלהקה בפתח תקווה. אבל אותו בחור התעקש ואסף אותי על הקטנוע שלו לאודישנים שהתקיימו בשדרות נורדאו בצפון תל אביב. לא התייחסתי לזה ברצינות בהתחלה, אבל כשהגענו לשם חטפתי הלם: ראיתי מאות אנשים מחכים לעשות אודישן. אני באתי מהפריפריה ולא ידעתי מה זה, אפילו לא שמתי לב שקראו בשמי. נכנסתי לחדר של שרה לוי־תנאי, שהייתה אישה קשוחה. היא הצביעה עליי ואמרה: 'את הבחור הזה חיפשתי'. היא ביקשה ממני לרקוד, לשיר ולשחק. עשיתי את זה. מתוך אלף אנשים שניסו מזלם באודישן, היא בחרה דווקא אותי. שרה שאלה אם יש לי טייטס. שאלתי אותה: 'מה זה טייטס?'. היא קראה למישהו ואמרה לו לקנות לי בגדים. ככה זה התחיל. אחרי שמונה חודשים כבר טסתי איתם לסיבוב הופעות בחו"ל. זה היה חלום, הייתי הגאווה של השכונה".

אני המיינסטרים

הרומן של גרמה עם להקת ענבל המיתולוגית נמשך שש שנים, שבמהלכן השתתף במקביל בהצגת הילדים "בת המלך" (1973) של תיאטרון אורנה פורת ואף התגלגל לסרט המוזיקלי הבינלאומי "ישו כוכב עליון" (1973) בבימויו של נורמן ג'ואיסון. "הייתה סוכנת בשם לביאה שהכירה אותי מלהקת ענבל", הוא מספר. "כשהייתי בהופעה באילת היא צלצלה אליי וביקשה שאבוא לתל אביב לאודישנים. כשהגעתי ראיתי במאי אמריקאי. לא הבנתי מה הוא אומר. לביאה אמרה לי שכשהוא ראה אותי, הוא אמר לה: 'זה הבחור שאני מחפש. הוא יגלם את תומאס'".

ב־1977, לאחר שעזב את להקת ענבל, פנה גרמה לקריירת הסולו והופיע יחד עם עליזה עזיקרי על במת פסטיבל הזמר המזרחי השביעי, בשיר "כי רב להושיע", שהלחין בעצמו ושקטף את המקום השני. "החלוקה המקורית בשיר הייתה שאני אשיר חצי מהשיר, ועליזה חצי", סיפר לי בעבר. "מה שלא ידעתי זה שהסאונדמנים השתיקו את המיקרופון שלי ורק בפזמון הגבירו, כך יצא שלא שומעים אותי שר את הבתים. לאחר הביצוע ירדתי גאה כמו תרנגול מהבמה ורק אחרי זה התברר לי שבכלל לא שמעו אותי שר. זה הכניס אותי לטראומה בזמנו".

בעקבות הצלחת השיר, הוא התפנה לעבוד על אלבום סולו ראשון. "ברגע שראו אותי ואת עליזה עם 'כי רב להושיע' בערוץ הראשון, שהיה הערוץ היחיד עם מאה אחוז רייטינג בזמנו, נפתחו לי דלתות. אומנים חיזרו אחריי כדי לכתוב לי שירים לאלבום. צביקה פיק, שהיה אז בשיאו, כתב לי שני שירים במתנה".

האלבום "היית שלי" יצא בשנת 1978, ומתוכו הצליחו שיר הנושא שיצר עוזי חיטמן ו"שולה" שמירית שם אור וצביקה פיק כתבו. לאחר צאתו הופיע גרמה בתוכניות טלוויזיה ורדיו וכיכב גם בשערי מגזינים. "האלבום הרים אותי לשמיים! זה היה טירוף, התחלתי להופיע ערב ערב".

נסים גרמה. צלם : רמי זרנגר
נסים גרמה. צלם : רמי זרנגר

ב־1982 רשם גרמה הצלחה נוספת, כשהשתתף בתפקיד ראשי בהצגה המוזיקלית "ילדי הכרך" מאת דן אלמגור, שתיארה את קשיי ההתאקלמות של בני העלייה התימנית בישראל. באותה הצגה ביצע שני שירים שהפכו ללהיטים גדולים: "מלך הקסטות" ו"נולדתי בראש העין".

"השיר 'מלך הקסטות' לא באמת תיאר אותי כנסים גרמה, כי אותי הרדיו חיבק וגיבור השיר מלין על כך שלא משמיעים אותו", מסביר גרמה. "הרעיון לשיר היה של דן אלמגור ויעקב אגמון. באותה תקופה על שיר כזה היו מפרקים אותם, אבל בגלל שזה בא מהצגה בבית לסין, השיר התקבל איכשהו והפך לשלאגר. אני זוכר שהוא הושמע בגלי צה"ל משהו כמו 15 פעמים ביום. גם 'נולדתי בראש העין' זכה להצלחה".

שלום אמר "זה חרא"

לאורך השנים הוציא גרמה עשרה אלבומים והקליט להיטים כ"לנו יש פלאפל" ("אגב, 20 שנה אני לא אוכל פלאפל"), "ילד תימני", "חולף לו עם הזמן" ו"ציונה", שכתב עבורו מאיר אריאל.

"מאיר צלצל אליי ואמר לי: 'נסים יקירי, עלה לי רעיון להקליט איתך אלבום משותף'. אמרתי: 'מי זה?', הוא ענה: 'מאיר אריאל'. השבתי: 'אתה עובד עליי!'. ניתקתי לו את הטלפון בפרצוף", סיפר לי גרמה בעבר. "הוא צלצל שוב, ושוב ניתקתי. צלצל פעם שלישית ונתן לי סימנים שזה הוא. הגעתי לביתו ברחוב הירקון 110 בתל אביב. היו לו שם שני כלבים בגובה שני מטר, ואני פוחד מכלבים. אז הוא יצא החוצה ובחצר ישבו שלום חנוך, יהודה עדר וכל החבורה שלו. מאיר אמר לי שהוא הציע ל־CBS להקליט איתי אלבום ושנתחיל לעבוד על זה, אמרתי לו: 'זו זכות גדולה לעבוד איתך'. בשלב מסוים הפרויקט ירד. זו הייתה התקופה שמאיר יצר לכל האומנים הגדולים. בחלוף חודשיים הוא צלצל אליי שוב, ואמר לי: 'אני מרגיש חובה מוסרית לתת לך שיר בשם 'ציונה', שכתבתי לפני הרבה הרבה שנים'. עוד פעם הגעתי אליו והוא נתן לי שיר בן שלושה דפים וסקיצה בת 15 דקות. הבעיה הייתה שאשתו תרצה שמרה עליו ואסור היה לגעת או לשנות שום אות".

הולך נגד הזרם

לאורך השנים התנסה גרמה בכל: הוא הגיש תוכניות רדיו אישיות בגלי צה"ל ("ציפורי לילה" למשך שבע שנים), ברדיוס 100FM ובקול ישראל; הגיש תוכנית אירוח בערוץ הראשון ("נסים גרמה מארח"); השתתף ב"פרפר נחמד", בסדרה "שמש" ובדרמת הפשע "ניו יורק" ולא חסך מעצמו גם השתתפות בריאליטי "בוליווד". "במבט לאחור היה לי מזל וראייה קצת אחרת של עולם הבידור, לכן בכל מה שנגעתי הצלחתי בלי עין הרע", מסכם.

אלבומו האחרון, "חדש ומחודש", שכלל שירים חדשים לצד חידוש שירים מוכרים, יצא לזכרה של אהבת חייו, אם שלושת ילדיו (שירה, ליהי והזמר צדוק גרמה) שושנה שרעבי ז"ל, שנפטרה בערב יום כיפור 2012.

“נסים גרמה מארח“. צילום מסך
“נסים גרמה מארח“. צילום מסך

ב־20 השנים האחרונות, לאחר אפיזודות מגורים בגבעתיים, תל אביב ופתח תקווה, חזר גרמה להתגורר בעיר הולדתו. יש לו יחידת דיור במה שנקרא "בית גרמה". "זה מרכז קטן ששייך למשפחה עם חנויות ודירות", הוא אומר. "אני מת על העיר הזו".

תגיות:
שמעון פרס
/
נסים גרמה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף