"זאת אחת התפילות המפורסמות והיפות שיש במקורותינו. לא שמעתי לחן מיוחד שלה בעבר. זה כמו שהלחנתי לפני שלוש שנים את 'ברכת כוהנים', שגם לה אין לחן מוכר. זה במטרה לשמור על העמודים שעליהם עומדת זכותנו על ארץ ישראל ולהיות לעם. כולנו נטועים עמוק במקורות, בין אם נרצה ובין אם לא נרצה. בין אם נתעלם, או לא נתעלם. אין לנו שום קושאן אחר על הארץ הזאת, חוץ מהתנ"ך. זה ספר ההיסטוריה שלנו".
"לא, מה פתאום. אני בכלל לא פוליטי. אני פטריוט ישראלי. לא משנה לי איזו מפלגה תעשה טוב לישראל. אם היא תעשה טוב, אני בעדה. אם היא תעשה רע, אני נגדה. מה שמעניין אותי זה ישראל".
"יש 'שבחי ירושלים', 'לבד יושבת', 'בן אדם', 'ברכנו'. יש לי ארבעה לחנים בבתי הכנסת - אשכנזיים וספרדיים".
"לך תדע אם העם היהודי יהיה קיים. היום יש נגיף סיני. נראה לי שזה כבר לא נגיף. זאת מגיפה".
"כן, אבל גם כשאנחנו אומרים 'נעבור את פרעה', אנחנו מקווים, אנחנו לא בטוחים".
"אני לא חושב שיש זמר מזרחי. למה לא קוראים לזמר המערבי זמר מערבי? אבל עדיין קוראים לזה עד היום זמר מזרחי. איך תקרא לזה, אם לא אפליה, או דחיקה?".
"לא יעזור להם. זה עניינים שקשורים לנשמה. אי אפשר להחליף דברים כאלה. אין כאלה שמחליפים. יש הרבה בינינו שעזבו את המוזיקה הישראלית־ים־תיכונית, והחליפו את טעמם כדי למצוא חן ולהתקדם בחיים. הם הבינו שזה כדאי. אבל כדאייניקים תמיד היו לאורך כל הדרך".
"בכל מה שקשור בקהל, אף פעם לא הייתה לנו בעיה. הבעיה שלנו הייתה עם הממסד התקשורתי. אני לא צריך את ההכרה שלהם. זאת זכות שלי. לקפח אותי זה צעד אנטי דמוקרטי. האפליה הזאת ממשיכה גם היום. עזוב אותך. בוא לתאגיד ותראה איך מתייחסים למוזיקה הזאת".
"הכול נשאר אותו דבר. הקהל והמפרסם הם שקובעים את מי לשמוע. המפרסם לא יפרסם בתוכניות שאין להן מאזינים רבים. ואיפה יש מאזינים רבים? בעמך ישראל. הרוב הם כאלה שאוהבים את הזמרים של הדור החדש. והם 70% מהקהל. אם המפרסם שם עשרת אלפים דולר, הוא צריך להיות בטוח שזה מגיע למסה של כוח קנייה. רוב העם היה פעם יוצאי ארצות האסלאם, כך שגם לא הייתה לנו בעיה להתפרנס. התפרנסנו נהדר".
"נראה לי שהקהל כופה על התקשורת את טעמו. התקשורת לא השתנתה, אבל התקשורת חיה מהפרסום. והקהל אוהב את הסוג הזה של השירים, את הסוג הזה של הכוכבים, אז המפרסם דורש את הדברים האלה, וגופי השידור צריכים להרוויח כסף. הם לא רוצים את זה, אבל מישהו כפה עליהם את הטעם הזה. הם לא נולדו עם הטעם הזה. בן גוריון אמר בשעתו, כשהוא ראה את העולים מארצות האסלאם: 'את דור ההורים לא נצליח לשנות, אבל את הדור הבא, הילדים שלהם, אנחנו נחנך'. בסוף מתברר שהילדים חונכו - לפחות מבחינה מוזיקלית - לפי מה שהולך בשוק. אף אחד לא מחייב אותם לאהוב את מוצרט. הם אוהבים את עומר אדם וזהר ארגוב. זה הטעם שלהם, וזה מרצונם החופשי. אף אחד לא כפה את זה עליהם. זה לא שהם שמעו את זה בלי סוף בתקשורת. נהפוך הוא. התקשורת התעלמה מזה. אבל העם רוצה לשמוע את מה שהוא אוהב באמת, לא מה שכופים עליו, והוא בחר בז'אנר הזה".
"אני לא רואה את זה כמלחמה נגד צד מסוים במדינת ישראל. אני רואה בזה מלחמה לטובת עם ישראל. זה לא ניצחון שלי. זה ניצחון של כולם. זה משהו שגם חובב המוזיקה המערבית - יכול ליהנות ממנו. רציתי שלכל אזרחי המדינה תהיה הרגשת שייכות אמיתית. ככה נהיה עם הרבה יותר מלוכד וחזק".
"נכון. אני כל הזמן מסתכל איפה דפוק. איפה מעוות. ושם אני רוצה לתקן. הראייה שלי ארוכת טווח. לא מתחת לאף. כשאני מסתכל על העיוות החדש, אני רואה שאנחנו עדיין בצרות".
"כי הם עדיין מתייחסים לזמר הזה כאל משהו שהם צריכים לשלם עליו מס. גם היום אנחנו רק %16%־15 בייצוג של תאגיד השידור. אם התאגיד היה צריך לשדר לפי הכמות שלנו בעם, היה צריך להיות 50% ייצוג שלנו. ואנחנו לא. התאגיד לא משרת בנאמנות את העם. לאחד שהוא לטעמו, הוא נותן שירות. מהשני - שהוא לא לטעמו - הוא מתעלם".
"אחרי שמנצחים במלחמה, שמים שומרים בגבול שיצפו אם יש חריגה, כרסום, התקדמות, או נסיגה. צריך כל הזמן להישאר ערניים למצב. לא להיכנס אף פעם לשאננות".
התרעות פיקוד העורף