ירדנה ארזי: "במלחמת לבנון חוויתי טראומה, חוויה קשה ומטלטלת"

בתחילת שנות ה־80 ירדנה ארזי הייתה שם מוכר בכל בית בישראל, ולמרות זאת אלבומה הראשון נכשל וגם השני לא הצליח להתרומם. הטראומה שחוותה במלחמת לבנון הראשונה והמפגש עם המנהל האומנותי גברי מזור שינו את מסלול הקריירה שלה והולידו את "אתה לי ארץ", אלבומה המופתי, שהפך להצלחה אדירה

עיצומה של מלחמת לבנון הראשונה מצאה את עצמה ירדנה ארזי בלב התופת והאש. כשנסעה יחד עם גברי מזור, המנהל האומנותי שלה, להופיע בפני חיילי צה"ל במוצבים הצפוניים, נקלעה לכמה תקריות שבהן נשקפה סכנה ממשית לחייה. "חוויתי חוויות קשות ומטלטלות", היא אומרת.  "ברקע שמענו על עוד ועוד הרוגים לכוחותינו. זו הייתה טראומה עבורי".

כשחזרה לארץ שיתפה את אהוד מנור בחוויות שעברו עליה מעבר לגבול, והוא עיבד את התחושות לשיר "הביתה", שהלחין יאיר קלינגר. "השיר ביטא את התחושה שבערה בנו באותו הזמן", היא אומרת. "ההופעות בלבנון השפיעו על הבחירות המוזיקליות שלי מאז ועד היום. כאזרח שאכפת לו מהמדינה, כשאני מחפשת חומרים חדשים אני קודם כל בוחנת את הטקסטים ומחפשת בהם חשבון נפש כלשהו או אמירה משמעותית. רק אחר כך אני מתעסקת במנגינה ובמעטפת המוזיקלית".

אף על פי שחלפו 37 שנה מאז אותה מלחמה עקובה מדם, ולמרות הדרך הארוכה והקריירה הענפה של ארזי ומזור, נראה שהם לא מסוגלים לשכוח את אותה חוויה, וגם שיחה שעוסקת באותה נקודת זמן גורמת להם לתחושה קשה.

גרטה גרבו של הקיבוץ

בשנת 1982 ארזי בת ה־31 הייתה מוכרת בכל בית בישראל: מי שכנערה זימרה במקהלת בית רוטשילד, בניהולו המוזיקלי של אפי נצר, הפכה בתחילת שנות ה־70 לסולניתה של להקת הנח"ל בימי הזוהר האחרונים שלה. בהמשך הייתה חברה, עם רותי הולצמן ולאה לופטין, באחת השלישיות המצליחות והמשפיעות ביותר באותו עשור - ובכלל - שוקולד מנטה מסטיק. השלוש ייצגו את ישראל באירוויזיון 1976 והוציאו ארבעה אלבומים.

את העיניים הבינלאומיות משכה ארזי ב־1979, כשהנחתה בצרפתית מושלמת לצדו של דניאל פאר ז"ל את תחרות האירוויזיון שהתקיימה באותה שנה בארץ. הצלחתה שם הובילה אותה לסיבוב הופעות באירופה ולהקלטת כמה שירים בגרמנית במסגרת חברת התקליטים הגרמנית אריולה אריסטה. ב־1981 כיכבה בתפקיד ראשי במחזמר המצליח זוכה פרס כינור דוד - "ברנשים וחלומות".

כל אלה יצרו ציפיות אדירות מאלבום הסולו הראשון שלה - "ירדנה ארזי", שיצא ב־1982. האלבום, שאותו הפיק מוזיקלית אריק רודיך, היה פורץ דרך בשל העובדה שיצא בהפקה עצמאית בחברת ההפקות NTE שהקים בעלה של ארזי, המהנדס נתן תומר. בכך הייתה ארזי לזמרת האינדי הראשונה בישראל. "שמע, היה צריך לזה אומץ", היא אומרת במבט לאחור. "היה בצעד הזה גם סיכון כלכלי רב. בגלל שמדובר בעידן שאינו דיגיטלי, כל מיקס לשיר ארך בערך 24 שעות והייתה גם עלות שעות אולפן, נגנים מרובים ולהקת ליווי. בעלי נתן תומר, ייאמר לזכותו, הלך איתנו עד הסוף וספג גם את ההצלחה וגם את הכישלון".

אלבומה הראשון, שנטה לכיוון רוק־פופ קשוח יחסית, נחל כישלון מסחרי. מלבד השירים "מוזיקה נשארת", שאותו שרה בקדם אירוויזיון, והגיע למקום השני, ו"אני לא גרטה גרבו", הוא לא הותיר חותם בפסקול המקומי. עם זאת, הוא תרם בעקיפין לתחילת קשרי העבודה שלה עם מזור. "עבדתי בחברת התקליטים ישראדיסק, שכבר לא קיימת. ניהלתי אומנותית את להקת סקסטה, שהייתה חתומה אצלנו, ועשיתי את יחסי הציבור לפסטיבל שירי הילדים שהופק על ידי החברה", משחזר מזור. "בפסטיבל השתתפה גם ירדנה".

"במהלך העבודה על הפסטיבל גברי בא עם רעיונות ליחסי ציבור, שהיה להם גם ערך אנושי ומוסרי", מתארת ארזי. "אחד הרעיונות היה שבין ההופעות של הפסטיבל, האומנים יופיעו בבתי חולים. מתי שגברי אמר לי לנסוע נסעתי. יום אחד כשגידי גוב לא יכול היה להופיע, גברי שאל אם אוכל להחליף אותו. אמרתי לו: 'בטח!', והוא אמר לי בפרצוף: 'אז למה לא סבלתי אותך עד עכשיו?'. התפקעתי מצחוק. הוא חשב שאני סנובית ודיווה. מאז הפכנו לחברים טובים".

במסגרת יחסי החברות הביאה ארזי למזור את אלבומה הראשון. "אחרי ששמעתי אותו, צלצלתי אליה ואמרתי לה שאני רוצה לפגוש אותה", הוא מתאר וזוכר במדויק את מקום הפגישה: "קפה אפרופו", ליד היכל התרבות בתל אביב. "הוא פתח עליי פה ג'ורה", נזכרת ארזי. "גברי ירד עליי רצח בפגישה הזאת. 'מה את עושה?', הוא אמר, 'את השתגעת? התחלקת על השכל? מה זה רוק'נרול? נולדת בקיבוץ, היית בצופים ובלהקת הנח"ל, על מה את שרה? על גרטה גרבו?'".

לא נעלבת?

"בשום פנים ואופן לא, להפך. עד הרגע הזה אני מעריכה את מה שהוא אמר לי. אלו דברים נכונים, שרק בן אדם חכם עם ראייה מרחבית אומר לך, אדם שבאמת בעדך. כשאני נתקלת בדברים כאלה, אני מיד חוטפת אותם. רציתי לשעוט קדימה ולהסיק מסקנות ולהצליח. ואם יש נכס כמו גברי שמסתכל לך בלבן של העיניים ואומר לך דברים אמיתיים - הייתי חייבת לקחת אותם. להשתמש בהם. גברי אמר דברים שיש בהם היגיון, שפיות ואמת. הוא אמר לי דברים נכונים וגרם לי להתחבר לעצמי, בלי תסביכים. אתה לא יכול להיבנות רק ממחמאות, אלא מאנשים שאומרים לך את האמת".

בטונים נמוכים

העבודה המשותפת הראשונה של השניים הייתה, כאמור, על השיר "הביתה". לאחריו המשיכו ללקט חומרים לאלבומה השני של ארזי, "מה נשמע", שיצא ב־1984 בהפקתו המוזיקלית של המוזיקאי ירוסלב יעקובוביץ', מהמעבדים המוזיקליים המובילים והמשפיעים של התקופה.

במהלך העבודה על האלבום החלה ארזי לשנות לא רק את סגנונה המוזיקלי, אלא גם את סגנון שירתה. לצורך כך הלכה ללמוד פיתוח קול אצל המורה המיתולוגית רחל הוכמן. "עד אז השתמשו המפיקים המוזיקליים בקול הגבוה שלי, גם בלהקת הנח"ל, גם בשוקולד מנטה מסטיק וגם באלבום הראשון", היא מתארת. "הושפעתי מהשירה הקלאסית ועשיתי תמיד את האפקטים הגבוהים שבהרמוניות, הקול שלי היה מונח בטון הגבוה. זה גרם לי להצטרד מאוד. באחד הפסטיבלים הבנתי שאני מפעילה לא נכון את הגרון, אז הלכתי ללמוד פיתוח קול אצל רחל המעלפת. היא שאלה אותי: 'איזו זמרת את רוצה להיות?'. עניתי לה שאני רוצה להיות זמרת להיטים שמושמעת ברדיו. אז היא אמרה לי: 'בואי נעבור לקול הבסיסי שבו מונחת העברית', שזה שירה בטונים נמוכים. עבדנו הרבה, ובזכותה השירה שלי הגיעה למקום אחר. אחרי העבודה עם רחל גיליתי את ארץ ישראל שנמצאת בקול שלי".

האלבום "מה נשמע" שנע לכיוון רך יותר ועדין, זכה להצלחה רבה. מלבד "הביתה" הוא כלל את השירים "שוק הכרמל" ו"חפץ חיים ברוח הגוברת", שהצליחו במצעדי הפזמונים.

מזור וארזי לא עצרו. באותה שנה הם סיימו לעבוד על אלבומה השלישי - "אתה לי ארץ" והפיצו אותו. בדומה לקודמו, גם הוא הושפע מאוד, לדבריה, ממלחמת לבנון. "בכל הטקסטים בתקליט יש מרירות, סוג של חשבון נפש ועצב", היא אומרת.

באלבום נכללו כמה מהלהיטים הגדולים של ארזי, בראשם שיר הנושא שהוזמן על ידי רשת ג'. "רשת ג' פנו אליי וביקשו שירדנה תקליט שיר שילווה את משדר יום העצמאות שהיה עתיד להימשך במשך כל אותו היום", משחזר מזור. "כשחשבתי מי המוזיקאית שיכולה לייצג הכי טוב את ארץ ישראל בשיר, היה ברור לי שנורית הירש היא הכתובת".

השיר שכתבה הירש שהה במשך שבועיים במקום הראשון במצעד הפזמונים של רשת ג' והגיע למקום ה־11 במצעד השנתי. אין ספק שהוא היה אחד הגורמים שהביאו לזכייתה של ארזי לראשונה בתואר "זמרת השנה" במצעדים של רשת ג' וגלי צה"ל, תואר שבו תזכה לאורך הקריירה עוד חמש פעמים. לא כולל את התואר "זמרת העשור של שנות ה־80".

אחרי שנבחרה לזמרת השנה, קיבל מזור פנייה נוספת מרשת ג'. "הם ביקשו שיר שילווה את הזכייה של ירדנה", הוא מספר. "פניתי לאהוד מנור, והוא כתב לה את השיר 'ההצגה הגדולה', שהלחין ירוסלב יעקובוביץ'.

אהוד מנור וגם יורם טהרלב, יאיר רוזנבלום, אבי טולדנו ויובל דור היו בין המוזיקאים המוכרים שכתבו לארזי שירים לאלבומה השלישי. את הלהיט שעד היום ארזי פותחת עמו את הופעותיה, "יש ונדמה", יצרו שני מוזיקאים אלמוניים: מוטי לוי ומשה דניאל.

מזור מתאר את הדרך הפתלתלה שבה הגיע השיר הזה לארזי: "הייתי מיודד עם גידי קורן מלהקת האחים והאחיות", הוא מתחיל לספר. "גידי ביקש ממני להצטרף לאודישנים שקיים במועדון 'צוותא' בתל אביב ולעזור לו לבחור זמר ללהקה. כשהגעתי למועדון ראיתי בחור צעיר שיושב על הרצפה עם גיטרה ומתכונן לאודישן עם שיר שלא הכרתי. שמעתי את המנגינה מרחוק ונדלקתי. ניגשתי אליו, שאלתי אותו מי הלחין את השיר. 'אני וחבר שלי', הוא אמר. 'ומי כתב את המילים?', שאלתי. הוא אמר שהמשוררת רחל. אמרתי לו שאני רוצה את השיר לירדנה. הבחור, משה דניאל, הסכים. אגב, הוא התקבל ללהקת האחים והאחיות והיה שם תקופה קצרה".

על השיר "איש בודד, איש נודד", שכתב והלחין שמוליק צ'יזיק, מספרת ארזי: "התחברתי לשמוליק עם העצב הגדול שאפף אותו. הוא נגע לי ללב, העצבות שלו נגעה בי. הוא ביקש להיפגש איתנו במשרד של נתן בשדרות בן־גוריון והשמיע לנו את השיר. מיד החלטתי שאני רוצה להקליט אותו".

כמו שחקנים במחזה

החרטה היחידה שיש למזור וארזי מאותו אלבום היא הקלטת הקאבר לשיר "אוריאנה", שהיה מזוהה בסוף שנות ה־60 עם הזמרת רבקה זהר. "השיר מקסים והביצוע של רבקה זהר אלמותי בעיניי, אבל כשאתה עושה כל כך הרבה דברים במסות גדולות, לפעמים אתה טועה ומפקשש. במקרה הזה העיבוד פשוט לא היה טוב", מצרה ארזי. "ירוסלב יעקובוביץ' עשה עיבודים מדהימים באלבום, אבל בהקשר של 'אוריאנה' זה פחות עבד".

בדיעבד, היית משמיטה אותו מהאלבום?

"חד־משמעית כן".

איך האלבום התקבל בזמן אמת?

ארזי: "יש באלבום, שהושפע ממלחמת לבנון, טקסטים קשים מאוד, שירים עצובים. למשל השיר 'לילה טוב לך, ארצי', שחותם את האלבום, הוא כאילו שיר ערש אבל לא, הוא שיר מחאה. 'ההצגה הגדולה' הוא שיר שמראה כמה אנחנו קטנים אל מול היקום וכמה אנחנו כמו שחקנים בתוך מחזה. מבחינה מסחרית הוא מאוד הצליח. מבחינה אומנותית הוא התאים להלך הרוח ששרר בי אז, אחרי המלחמה".

נשמע שבאלבום ביקשת להיות זמרת ששרה טקסטים משמעותיים יותר מאשר זמרת להיטים.

"זה היה ממש ככה. זו נקודת המוצא שלי עד היום: קודם הטקסטים ואז הלחנים. היו פעמים שפקששתי בגלל זה. למשל הציעו לי את 'חי' שעפרה (חזה - ד"פ) שרה ולא יכולתי לשיר אותו, כי באותו זמן לא התחברתי למשהו שמח. במקומו לקחתי את 'שירו שיר אמן'. ב'עוד נגיע' יכולתי להתחבר לטקסט של תקווה וחשבון נפש, לכן בחרתי לבצע אותו. אפילו 'היא רוקדת' ו'בן אדם', שאיתו ייצגתי את ישראל באירוויזיון, הם שירי תפילות. 'בן אדם' זו תפילה של יום כיפור, אבל בגלל המעטפת המוזיקלית לא שמו לב לכך. נקודת המוצא שלי כאומן מבצע באלבום 'אתה לי ארץ', מה שהניע אותי בעשייתו, היה העצב. יש באלבום כמה חומרים קשים לעיכול".

"אתה לי ארץ" היה אלבום הזהב הראשון של ארזי. תוך זמן קצר הוא נמכר ביותר מ־20 אלף עותקים. הצלחת האלבום והיבחרה כזמרת השנה סייעו גם להעלאת המכירות של האלבום השני, "מה נשמע", שהגיע גם הוא למעמד של אלבום זהב.

ב־1985 השתתפה ארזי בקדם האירוויזיון עם השיר "עוד נגיע", והעפילה למקום השלישי. הצלחת השיר דחפה אותה להוציא מהדורה שנייה של התקליט "אתה לי ארץ", ולשנות במקצת את רשימת השירים שבו. "עוד נגיע" נכנס במקומו של השיר "זריחה". "השינוי הזניק את המכירות", היא מגלה.

איך הספקת להוציא שני אלבומים בשנה אחת? זה טירוף!

"זה לא טירוף למי שקם בבוקר כדי לעבוד. הייתה בי חדוות יצירה, והשילוב עם גברי הניב ביחד סוג של פצצה יצירתית. הייתה לנו תמיכה מנתן, בעלי, שבעצם היה חברת התקליטים שלנו. זו הייתה אחת הסיבות שגברי ואני יכולנו גם לחלום וגם לבצע. היה לנו חופש יצירתי ואומנותי לעשות כל מה שחלמנו עליו, בלי שחברת תקליטים תכתיב לנו מה לעשות. הפרץ של היצירתיות שגברי הביא איתו יצר מקצוע שעד אז לא היה. הוא המציא את מקצוע היועץ האומנותי והיווה השראה לדור הבא. באלבום יש לו תודה מיוחדת, אבל זו בעצם יצירה משותפת שלנו".

ועדיין, להוצאת שני אלבומים בשנה אחת היה מחיר, ואותו שילם הקול של ארזי: "אפשר לשמוע בכמה הקלטות משנות ה־80 שהקול שלי עייף בגלל עומס העבודה, בעיקר בשיר 'עוד יום אחד' שהקלטתי ב־1988. אבל זה בסדר, חלק מהעניין".

אפשר לומר שהאלבום "אתה לי ארץ" היה החותמת הסופית להצלחה שלך כזמרת סולו?

ארזי: "ההצלחה לא הייתה בבום אלא עלייה הדרגתית. כבר בלהקת הנח"ל התפרסמתי כ'זאת עם הצמות'. עשיתי המון דברים אז ידעו מי אני, אין פסטיבל שלא השתתפתי בו, ופעמים רבות זכיתי במקומות הראשונים. הנחיתי אירוויזיון. כל אלה תרמו בסופו של דבר להצלחה".

מזור: "בזמנו לתואר 'זמרת השנה' היה ערך עצום. אני חושב שהבחירה בירדנה כזמרת השנה יחד עם הצלחת האלבום הזה נתנו את החותמת שאתה מדבר עליה".

הרגשת כוכבת?

ארזי: "כשאתה עושה 40 הופעות בחודש וקם בבוקר להקלטות ועובד נון־סטופ, אתה לא מרגיש כוכב. אתה מסתכל במראה ורואה פועל".

מזור: "ירדנה אף פעם לא הרגישה שהיא כוכבת. היינו בבוקר רצים לפגישות, משם לצילומים ואז להקלטות ובערב היו לנו הופעות. לא היה זמן לנוח וגם לא ליהנות מההצלחה".

את מאזינה לאלבום "אתה לי ארץ" לפעמים?

"אני אומנם שרה את שירי האלבום בהופעות, אבל לא יצא לי לחזור אחורה ולהקשיב באמת לכל החומרים כי אני כל כך עסוקה וכל הזמן רצה קדימה. לא מזמן אמרתי לנתן שאני רוצה לשבת בלי שאף אחד יפריע לי ולהקשיב לחומרים המוקדמים. זה חסר לי. כשקבענו לערוך את הראיון הזה הקשבתי שוב לכל שירי האלבום 'אתה לי ארץ' ברצף. פתאום התכווץ לי הלב. הבנתי כמה לב וכמה אהבה השקענו בו. רציתי לחבק את האלבום הזה".

לומדת את השוק

באלבום הרביעי, "דרישת שלום", שיצא ב־1985 והגיע למעמד אלבום זהב, נכללו הלהיטים "שהשמש תעבור עליי", "שוב בתמונה" ו"תפילה". ארזי שינתה בו את צוות הנגנים ובחרה במשה לוי כמנהל מוזיקלי במקום ירוסלב יעקובוביץ'. היא חזרה ליעקובוביץ' רק ב־1995, כשבחרה בו לתפקיד המעבד והמנהל המוזיקלי של אלבומה "מתוך שאהבתי".

"רצינו להתקדם, לחדש ולגוון", היא מסבירה את הבחירה בלוי. "זה הלוקסוס שיש לאדם שהוא לא יוצר. כשאתה לא יוצר, אתה יכול להקיף את עצמך באנשים מוכשרים ולבחור את המנהל המוזיקלי, את הנגנים, את המלחינים. זה היה יתרון מאוד גדול עבורי, כזמרת אינדי".

את חושבת שאפשר לייצר כיום קלאסיקות מוזיקליות כפי שהיה בעבר?

"יש כיום בעיה שלא קשורה לשירים או למבצעים. הבעיה היא במדיה. אין מיקוד, אין מדורת שבט. פעם היה ערוץ אחד וכמה תחנות רדיו. כשהופעתי בתוכנית הטלוויזיה של יום שישי בערב, 'סיבה למסיבה', היו לי 90% רייטינג ויכול היה להיווצר שיר לאומי. כיום עם ריבוי הערוצים והמדיומים זה כמעט בלתי אפשרי. אם אתה לא מושמע בכל המדיות במקביל, יש לך בעיה, כי השיר לא יהפוך לנחלת כולם. למזלי, הרבה שירים שלי יצאו בתקופה שבה מבחינת החשיפה אפשר היה להגיע לחתך רחב יותר של הציבור. קח למשל את השיר 'שבט אחים ואחיות' של עידן רייכל, שבו השתתפתי יחד עם שלל אומנים מדהימים. אם השיר לא היה מחבר את כל הכוחות שחברו אליו, הוא לא היה מצליח. אם הוא לא היה מקבל תמיכה דיגיטלית, לא היה הופך ללהיט כזה גדול. אם שיר יוצא כיום בלי תמיכה של תחנות רדיו, חברות תקליטים ויחצנים, לא חשוב כמה הוא יהיה טוב, לא בטוח שהוא יצליח".

אילו אומנים את אוהבת לשמוע היום?

"ישי ריבו, יובל דיין, A־WA, אסתר רדא. אלו קולות רעננים ונחמדים".

עשור עבר מאז שהוצאת אלבום חדש. יש משהו בקנה?

"הקלטתי המון סינגלים בשנים האחרונות, אבל לא איחדתי אותם לאלבום, כי אנשים כבר לא קונים אלבומים. בינתיים החומרים שלי נמצאים בכל הפלטפורמות השונות. אנחנו מתכננים תוכניות לעוד כמה פרויקטים חדשים, ולומדים עכשיו את השוק".

מזור וארזי עדיין עובדים ביחד. "אני מרגישה שאני צריכה את השכל הישר של גברי, את הטעם שלו ואת האינטואיציות האומנותיות החייתיות שלו", היא אומרת. "מי שעובד איתו בורך".

"מה שאני אוהב בירדנה זו החריצות שלה, כי גם אני אדם חרוץ. זה כמו פינג פונג, אנחנו משלימים טוב אחד את השנייה", אומר מזור. "זכיתי". u

ירדנה ארזי תופיע ב־13.3 בשעה 13:30 בהיכל התרבות בתל אביב ותארח את הגבעטרון ואת קרן פלס.