שמו של הנער בן ה־14, דקל וקנין, עלה לכותרות בשבוע האחרון בשל המסר שהעביר בנאיביות בברכה שהקליט למיכאל מור, בעבר ראש ארגון הפשע הנהרייני, לבקשתו של יריבו, העבריין שמוליק הרוש, וכך נקלע בעל כורחו לקרבות בין שני אנשי עולם תחתון.
אבל עוד לפני הכותרות האלה, וקנין, זמר מתחיל מהז’אנר הים־תיכוני, פרץ לתודעה בחסות הקורונה כ”מברך הלאומי”, כשגבה על ברכות בנות כמה שניות סכום של 250 שקלים לברכה, וכבר זכה אפילו לחיקוי ב"ארץ נהדרת".
בראיונות שנתן, הנער הטברייני סיפר כי הוא מקליט כמות נאה של 100־50 ברכות ביום. לדבריו, הוא גובה תשלום על סרטונים אישיים בכדי להגביל את כמות הברכות (שעד תקופת הקורונה היו בחינם) בשל הדרישה הגדולה.
עם זאת, באמצע חודש אפריל, שעות ספורות לאחר חתימתו כטאלנט בחברת “ליאם הפקות” בבעלותו של אייל גולן, הודיע וקנין בעמוד האינסטגרם שלו על הפסקת הקלטת הברכות בתמורה לכסף והסביר: “זה לא נראה טוב לקחת כסף מאנשים”.
אבל נדמה שווקנין הניע טרנד חדש: ברכות מסלבס בתשלום. ברכות מסלבס אינן דבר חדש, רק שעד כה לא היה נהוג לגבות עבורן תשלום: אם בעבר הייתם מסתפקים בלהצטלם עם ידוען או ידוענית אהובים או בלהשיג את חתימתם, הרי שבעידן הנוכחי ברכות מסלבס לימי הולדת, חתונות ושמחות אחרות הפכו פופולריות.
בעבר הסלבס גבו תשלום על ברכות בעיקר לצורך העברת הכסף לעמותות או ארגוני איכות הסביבה, ולא הכניסו את הכסף לכיסם הפרטי. הטרנד של סלבס שגובים תשלום (לכיסם הפרטי) על ברכות החל לתפוס תאוצה בארצות הברית עם ניצניה הראשונים של הקורונה, כשבאתרים כמו Cameo ניתן לבקש ברכות ממגוון סלבס בתמחור של בין עשרות דולרים לבין אלפי דולרים, לפי מידת ה”סלביות” של הטאלנט.כך למשל ברכה מקייטלין ג’נר תעלה לכם 2,500 דולר, ברכה מהמתאגרף לשעבר מייק טייסון תעלה לכם 500 דולר וברכה מצולמת מהזמר שון קינגסטון תעלה 200 דולר.
תוך זמן קצר התופעה הגיעה גם לישראל עם אתרים ואפליקציות כמו “מברוק” ו־Create שהחלו מנגישים את האופציה לשלם למפורסמים ומפורסמות תמורת ברכה. עם זאת, שיטוט קצר באותם אפליקציות ואתרים מראה שלא בהכרח כל מי שנמצא באותם מאגרים עונה להגדרה של “סלב”, וניתן למצוא שם מאמני כושר ופילאטיס, תזונאים ואנשי עסקים שגובים אף הם תשלום על ברכות, כדוגמת “ניסים פילאטיס” (מאמן פילאטיס לאנשים וכלבים, 20 שקלים), מאמנת הריצה אפרת כהן (50 שקלים) ומאמנת הכושר בר סולמי (60 שקלים).
תעריף מקומי
בגזרת היוטיוברים, כוכבי הפייסבוק, הטיקטוק ויוצרי התוכן באינסטגרם, המחיר הנמוך ביותר שתוכלו לשלם על ברכה הוא 15 שקלים ליוטיוברים ניקה ואיליה. מחיר הביניים הוא 70 שקלים מיוטיוברים כמו אייל רז. “אפי הנמר” (אפי חלסגי) גובה 75 שקלים על ברכה מבודחת. מי שגובים את המחיר הכי גבוה בקטגוריה זו הם דניס צ’רקוב (150 שקלים) וכוכב האינסטגרם רז ספני (180 שקלים) לברכה מצולמת.
בסצינת אנשי התקשורת, מותג הפרסומות ג’ יפית, כתבי הספורט שימי ריגר, אבי מלר ורון קופמן גובים 100 שקלים לסרטון אישי כל אחד. “האווירון”, כדורגלן העבר אלון מזרחי, גובה 150 שקלים לברכה, החזאי דני רופ 50 שקלים, כתב התרבות של רשת 13 פז רובינזון 35 שקלים, וכתב הטכנולוגיה של רשת 13 עמרי ברק גובה 25 שקלים בלבד לכל ברכה מצולמת.
בגזרת השחקנים ניתן לראות כי רק קומץ קטן מהשחקנים באמת גובה תשלום על ברכות, בהם השחקן אור אדרי (“תאג”ד”) שגובה 50 שקלים לברכה, בעוד שותפו לסדרה דין מירושניקוב גובה 150 שקלים. תמחורים נוספים: זוכה “האח הגדול VIP”, הזמר והשחקן אסף גורן, 50 שקלים, כוכב “ארץ נהדרת” ירון ברלד 75 שקלים, והשחקן קביה פורג’וד מייקל, בנו של השף ישראל אהרוני, 50 דולר.
בגזרת המוזיקה, הזמר ניסים גרמה גובה 105 שקלים; הזמרים דורון מירן ו”הצל” (יואב אליאסי) מסתפקים ב־100 שקלים לברכה; כוכב “פרפר נחמד” והזמר דודו זר 95 שקלים; הזמר קוקו מאילת (קוקו עובדיה) יגבה מכם רק 85 שקלים; וסרטון אישי מאת השחקן והזמר אבי ביטר יעלה 175 שקלים. בשביל לקבל ברכה מהזמר שימי תבורי עליכם להיפרד מ־120 שקלים (אגב, ברכה מרעייתו יהודית תעלה לכם 80 שקלים).
“הברכות בתשלום זה רעיון מאוד יפה”, אומר תבורי, “אני עושה את זה כחודש וחצי, ובתקופה שאין הכנסה מהופעות זה נותן לי מספיק כסף לשלם חשבונות חשמל וכו’. האתר עושה את כל יחסי הציבור, אני מקבל בוואטסאפ מהאתר את הברכה שרוצים שאקריא. אני מקריא וגם שר איזה שיר מהרפרטואר שלי לפי הבקשות. לרוב מדובר ב’לילה בלי כוכב’”.
אתה קבעת את המחיר?
“המחיר נקבע בהתייעצות עם מנהל האתר. האתר גובה ואני מקבל 100 שקלים. בחודש שעבר היו לי כמעט 20 ברכות. זה רעיון מבורך ומקסים. זה נותן לי כוח שאנשים בוחרים בי לברך אותם. אני עושה את זה מכל הלב”.
אם נגיד יפנו אליך, לא מהאתר, לברך, תגבה כסף?
“לא. אבל דרך האתר זה משהו אחר”.
בחזית הסלבס וכוכבי הריאליטי, ברכה מ”לירן חולצה אפורה” (לירן אלזסר) תעלה לכם רק 50 שקלים; אלכסיי מורוזוב מ”היפה והחנון” וכוכבת הרשת סבתא ימימה ונכדה יהל יעיש מסתפקים כל אחד בסכום של 70 שקלים. תמחורים נוספים: הפוליטיקאי לשעבר אורן חזן 97 שקלים, הירקן עבד “ינעל העולם” שקרא 90 שקלים, וברכה מבובת הרשת “סבא גרב” תעלה 35 שקלים.
“אני מקבל לפחות 70 בקשות לברכות ביום. כולם רוצים ברכות כאן ועכשיו”, טוען הזמר וכוכב הריאליטי דורון מירן. “אולי אני לא מסורק? אולי אני לא לבוש? אולי אני לא מגולח? אם אני לא שולח אז כועסים עליי ואם אני שולח, אז מבקשים בחזירות גם ברכה מהחברים שלי מ’גולסטאר’ ואם אני לא שולח, אז טוענים שאני מאכזב.
לפעמים זו חוצפה. אנשים גם שולחים טקסטים ארוכים להקריא להם. בן אדם קונה ‘סוני פלייסטיישן’ או קרטיב ורוצה שאברך אותו. המעריצים כבר עלו על זה שהאמנים מתביישים להגיד ‘לא’ אז הם מנצלים את זה. אחד שאמא שלו לא מרגישה טוב רוצה ברכה, מה אני רב? זה נהיה ‘קרחנה’. ברגע שהתחלתי להקליט ברכות דרך האתר זה מסודר, יש לי כמה ימים להקליט ברכה בזמן שנוח לי ואני מקבל את התשלום דרך ה’ביט’ באופן מיידי. זה פתרון נהדר”.
עם זאת, וחשוב לציין, שלא כל הנמצאים באתר גובים תשלום ויש כאלה שמחלקים את ברכותיהם בחינם באופן מוצהר. אחת מהם היא שחקנית הסדרה “תאג”ד” ומאמנת הכושר ליתן ויינברג, שמספרת כי פנו אליה להצטרף לרשימת המברכים של האתר “מברוק”. “בינואר פנו אליי מהאתר בשביל לברך אנשים, בעיקר בני נוער, ולחזק אותם”, מספרת ויינברג.
“נוער זה נושא שמאוד חשוב לי ובצבא הייתי מדריכת נוער. אני חושבת שחשוב להשפיע על הנוער ולעצב אותו כמו שצריך, וזה נשמע לי רעיון מעולה לברך אותם בחינם. בהתחלה הציעו לי לגבות תשלום שילך לתרומה לעמותות וזה קסם לי, אבל העדפתי קודם כל לברך בחינם. וכך עשיתי.
באחרונה, בגלל הקורונה, השוק הזה של הברכות המצולמות פחות מוצא חן בעיני. לדעתי יש הבדל בין הורה שבוחר להשקיע את הכסף שלו בלקנות ברכה מסלב לילד שלו לבין ילד שמזמין בעצמו ברכה. להורים יש שיקול דעת, ולכן לדעתי צריך להגביל זאת לשיקול ההורים. זה לא יפה לעשות כסף מ’התמכרויות’ זמניות של ילדים לסלבס.
יש הבדל גם בין לגבות תשלום על תוכן של הרצאה או טיפים מקצועיים לבין לגבות כסף על ברכה. אני חושבת שזה לא לעניין וזה עצוב לי שדווקא בתקופת הקורונה זה מה שקורה. אני לא מאמינה בלגבות כסף על כך”.
מירן לא מסכים עם האמירה הזו: “יש הרבה דיבורים על זה שאני גובה כסף על ברכה. מה רע בזה? זה לא לגיטימי? ברכה של 15 שניות כרוכה בהכנות ועבודה. אנחנו בתקופת קורונה וגם ככה אין פרנסה כי אין הופעות, ואני משקיע בברכות, אז למה שלא אקבל כסף? יש כאלה שגם רוצים שאשיר להם בברכה, מה אני מופיע בחינם? אני צריך להתפרנס. אני לא מוצא בכך שום דבר פסול”.
עניין של מיתוג
לא תמצאו בין בשמות המברכים באתר את שמות האמנים הכי חמים היום, על אף שלכאורה אילו היו משתפים פעולה, יכלו לגבות סכום יפה. האם יש לברכות בתשלום גם עניין מיתוגי?
“מצד אחד זו יוזמה מקסימה למברכים, להתפרנס מיצירת תוכן שכזה, אבל מצד שני, אמן שרוצה להתמתג כזמר או שחקן בצורה רצינית, לא יכול להרשות לעצמו להתמתג כמברך בתשלום", אומרת מנהלת יחסי הציבור בר רימוני. "זו הסיבה שדקל וקנין עזב את זה, כי הוא הבין את כללי המשחק. השמות הגדולים לא יעשו זאת מהסיבה שהם לא זקוקים לכסף בשביל זה, ואני מניחה שמנהליהם האישיים לא יאפשרו להם לעשות זאת גם אם ירצו, כי זה לא נכון כל כך מבחינה מיתוגית עבורם”.
“בנובמבר 2019 הוקם האתר ‘מברוק’ שמטרתו הייתה קודם כל לתמוך באמנים שאני אוהב, בין אם אלו כוכבי רשת ובין אם אלו זמרים, ולחבר בינם לבין הקהל שלהם”, אומר מנהל האתר, אורי מנהיים. “הפכתי להיות מעין ‘סוכן דיגיטלי’ שלהם. הלקוחות שמחים מהברכה והמברכים מקבלים תשלום. כולם מרוצים”.
ומה דעתך על הביקורת שיש סביב גביית תשלום על הברכות?
“אני יכול להבין את זה. אם כוכב ילדים נותן ברכה עם תוכן לא מעניין, אז זה לא משהו שצריך לשלם עליו. האנשים שנמצאים אצלנו באתר הם אנשים צבעוניים. כמו שאתה משלם ל־HOT על סדרה או סרט שאתה קונה, אז גם על ברכות אתה יכול לשלם. קודם כל אני פונה לקהל שיש בידיו את היכולת לשלם. אני לא פונה לאם חד־הורית קשת יום שיש לבת שלה בת מצווה, זה לא קהל שאני מוכן לקחת ממנו כסף. אני פונה לקהל שיש לו את האמצעי הכלכלי לשלם ולתמוך באמן שהוא אוהב”.
אתה בורר את הלקוחות שלך? אפרופו המקרה של דקל וקנין, שמוליק הרוש ומיכאל מור.
“אני מספק ברכות למי שיש ביכולתו לשלם. נוצרה קהילה של לקוחות חוזרים שמזמינים ברכות. זה התחיל דרך ברכות שהיינו מעבירים דרך הוואטסאפ ובאחרונה השתכללנו ואנחנו מספקים את הברכות דרך אפליקציית Create שיותר קלה לתפעול ללקוח ולאמן המברך. אנחנו מוודאים שהלקוח מבסוט ב־100%”.
איך אתם בוחרים את המחירים לכל אמן?
“האמן המברך קובע בעצמו את המחיר שהוא רוצה לקחת. אני רק מייעץ להם כמה לקחת לפי היצע וביקוש, כמו דקל וקנין שהתחיל במחיר של 80 שקלים ולאט לאט, עם הביקוש, הוא עלה ל־250 שקלים. אנחנו עושים חלוקה של אחוזים, האמנים ואני. את האמנים, אגב, אני בוחר לפי ההיצע שלהם בשוק, ומנסה לקלוע לאנשים שיש להם קהל מעריצים ברשתות החברתיות. אנחנו גם מתחילים להשיק פיצ’ר של הופעות לייב בתשלום כשהקהל משלם לאמן על כרטיס דיגיטלי להופעה. אנחנו מספקים פרנסה לאנשים שיוצרים תוכן. מה רע בזה?”.