בשנת 1978, באריך הנגן ה-24 של היוצרת והזמרת חוה אלברשטיין, נכלל "שיר תשרי" שכתבה רחל שפירא והלחין דני עמיהוד. השיר, שנחשב ללהיט למן הרגע הראשון, הפך תוך זמן קצר לחלק בלתי נפרד מפנתאון הזמר העברי ולאחד השירים המזוהים ביותר עם אלברשטיין, בקריירה הענפה שלה. 

עם זאת, הסיפור מאחורי השיר, חושף כמה פרטים לא ידועים על גלגולו ומקורו, שבמאמרי זה, אנסה לסדר קצת את הפרטים ההיסטוריים.

ראשית אני רוצה להתעמק ביוצר והזמר דני עמיהוד (יליד יוני, 1949), המתגורר זה שנים רבות בארצות הברית ועמו נפגשתי לפני כמה שנים במסגרת פרויקט תיעוד הזמר העברי שלי. עמיהוד החל את דרכו המוזיקלית עוד כנער בצמד "דני ויורם" (עם אחיו, יורם עמיהוד). באמצע שנות ה-60, ככל טינאייג'ר שגדל על שירי הביטלס, אלביס פרסלי וקליף ריצ'ארד והצלליות, הקים עמיהוד יחד עם חבריו להקת קצב בשם "המלאכים" שהופיעה בעיקר באזור תל אביב. סולנית הלהקה, אגב, הייתה השחקנית והזמרת המנוחה גליה ישי, ממנה נפרדנו בתחילת השנה.

הלהקה הקליטה בשנת 1965 את השיר "אפילו" (מילים ולחן: דני עמיהוד) שלחנו שימש בשנת 1970 את הזמר יגאל בשן בשירו "ילדות" (מילים: אברהם אורן) שביצע בשן בפסטיבל הזמר והפזמון באותה שנה (אבל זה כבר למאמר אחר). 

עם גיוסו לצבא, שירת עמיהוד בצוות הווי של הנח"ל ואחרי כן בלהקת פיקוד המרכז. עם שחרורו ניסה מזלו כיוצר וכזמר וקצר הצלחה בכך כשהלחין לאילנית את השיר "רק הירח" (מילים: שמרית אור) שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר 1971 ואף השתתף  באותה השנה במחזמר "אברהם אבינו נגד שרה אמנו" בו שיחק ושר לצד שלמה ארצי, שושנה דמארי ועדנה לב.

בסוף 1971, כשמתי כספי עזב את שלישית "לא אכפת להם" (בה היו חברים גם יעקב נוי וגדי אורון), הצטרף דני לשלישיה והלחין עבורה את הלהיט "חסמב"ה ונערי ההפקר" (מילים: אהוד מנור) ששימש כשיר הנושא בסרט באותו השם והלחין שיר נוסף בשם "מי יתפוס כוכב נופל" למילותיו של יורם טהר לב ועיבודו של מישה סגל.

"השיר 'מי יתפוס כוכב נופל' לא זכה להצלחה מיוחדת", נזכר עמיהוד. "אבל יום אחד חוה אלברשטיין שמעה את השיר ברדיו והחליטה שהיא לא אוהבת את המילים אבל אוהבת את הלחן, אז על דעת עצמה, בלי לשאול אותי ובלי לבקש אישור, היא פנתה לרחל שפירא ואמרה לה: 'אני אוהבת מאד את המנגינה ורוצה שתכתבי מילים אחרות'.

אני מודה שלא הייתי בדיוק מאושר מכך שחוה לא ביקשה ממני אישור, אני נותן לה קרדיט בגלל שהשיר הפך לקלאסיקה בזכותה וזכה להרבה גרסאות".

דודי פטימר ודני עמיהוד (צילום: דודי פטימר)דודי פטימר ודני עמיהוד (צילום: דודי פטימר)

אגב, זה לא השיר היחיד של עמיהוד שהקליטה אלברשטיין, ובין השירים שהלחין עבורה הם "שבע" (מילים: נורית זרחי, מתוך התקליט "חוה ועודד (תאומי) בארץ הקסמים", 1971, שבוצע מאוחר יותר גם על ידי הזמרת יעל לוי) ו"לפני שיחשיך" (מילים: רחל שפירא) שנכלל באלבומה "שיר במתנה" (1980) והוקלט לאחר שעשו "סולחה" כדבריו.

בכלל, לאורך שנות ה-70 וה-80 יצר עמיהוד שירים למיטב האמנים: לעפרה פוקס הלחין את "רולי רול" (מילים: שמרית אור) שביצעה פוקס על בימת פסטיבל שירי הילדים (1973), לשלישית פיקוד המרכז (דורית ראובני, גיא יפה ושלום קוולר) הלחין את "בלדה למטולה" מתכניתה של השלישיה "אחרי לצנחנים" (1971), לדורית ראובני את "געגוע" (מתוך אלבום הבכורה של ראובני "ציפור בגשם", 1973) וליגאל בשן את "קראי לי" (מתקליטו הראשון "לצפון באהבה" 1970).

בשנת 1972, לאחר פירוק "שלישית לא אכפת להם", החל עמיהוד להופיע ברחבי הארץ לבד עם גיטרה (באותו זמן היה לו להיט סולו בולט - "רוזלינדה" שביצע יחד עם הצמד "סוזן ופרן" (סוזן דבור ופרן אבני) ומאוחר יותר הוקלט גם על-ידי חוה אלברשטיין עצמה) ובנוסף הצטרף למופע "מישראל באהבה" שרץ בחו"ל ובו השתתפו מיטב יוצאי הלהקות הצבאיות. בזמן המופע, בעקבות הבשורה המרה על אסון מינכן, החליט להישאר בארה"ב וליצור משם.

בארצות הברית, אגב, החל עמיהוד להופיע במועדונים קטנים ומקומיים באזור פלורידה ובמקביל החל לשלוח לחנים לאמנים בישראל.

בשנת 1978 עבר להתגורר בלוס אנג'לס ובשנת 1986, לצד זה שהוא מופיע, החל לעבוד כמכוון פסנתרים לצורך פרנסה, ובשנת 1988 החליט לפרוש מהופעות והתמסר לכיוון הפסנתרים (מקצוע בו הוא עוסק עד היום).

רק בשנת 2007 החליט לחזור למוזיקה ולהקדיש עצמו להלחנת מחזות זמר ומוזיקת תיאטרון. "קיבלתי תיאבון לדחוף את עצמי עכשיו, לאחר שנים בהן לא עשיתי זאת, ואני צמא ליצור", כך בחר לסיים את הראיון.

אגב, למי שתהה, כדבריו של דני, הוא וחוה מיודדים ושמרו על קשר טוב גם לאחר צאת השיר.