בלגן של צלילים: השיר החדש של אלה לי להב מאכזב

הבוקר שחררה להב את שיר הבכורה שלה – "זוט עני" ("זאת אני" בשגיאה מכוונת) שממתג אותה היטב כממתק, או ליתר דיוק בובת פופ חדשנית מהסוג שלא רואים בנוף המוזיקלי המקומי.

מצד שני, השימוש בשם השיר ובפזמון "זוט עני" הוא עוול ענק לעברית, שממתג את הזמרת בצורה מטופשת. על אף שמדובר בסלנג ובכוונה תחילה, זה מוריד את קדושת השפה העברית לרמה אחרת.

נכון, הטקסט, מתיימר ללמד אותנו לקבל את האחר ואת השונה. הוא מנסה להגיד שזה בסדר שלכל אחד יש את השיגעון שלו, והוא רווי בסלנגים צעירים של דור ה-Z שפוגמים בתקניות התחבירית בטקסט, לצד חלקים ממנו חריזה מאולצת שלא מתאימה למבנה המוזיקלי של השיר.

בנוסף, הלחן המבולגן, שזוכה להפקה מוזיקלית הדוקה ועשירה, נשמע כמו קקופוניה מיותרת ומחרישת אוזניים שדי הורסת לאלה לי את הסיפתח במקום להוות יריית פתיחה אידיאלית עבורה. על אף שהיא מכוונת מלכתחילה לקהל הילדים והנוער (אך לדבר אליו נמוך רק מזלזל באינטליגנציה שלו), ציפיתי לאיכות – לא לשטות.