"זה מה שקורה אצלנו הרבה פעמים בישראל: כשיש שיר שמעורר קונוטציה כלשהי, הוא לא יצליח להשתחרר ממנה", אומרת שחר על "אהוב יקר", שיר על אהבה נכזבת במקור, שהפך לשיר על חיילים. "יש לי הרבה בלדות, הרבה שירים שמביעים רגשות. והשירים השקטים שלי לעתים מתחברים לעצב, אף על פי שאינם עוסקים בו בהכרח".
מלבד "אהוב יקר", שחר (50) חתומה על לא מעט להיטים בהם "תמיד זה בינתיים", "שלום לתמימות", "תירגעי עכשיו", "בשדה ירוק" (עם דני סנדרסון) ו"שלחי אותו". לדבריה, "מוזיקה היא לא חיידק שדבק בי אלא משהו שנולדתי איתו". מי שנולדה וגדלה בקריית ביאליק מספרת כי החלה לשיר עוד לפני שמלאו לה 3 ובגיל 10 כבר ניגנה בגיטרה והופיעה בטקסי בית הספר. "גם אז הופעתי סולו בשירה ובנגינה על גיטרה", היא אומרת. "הפורמט האינטימי הזה נשאר איתי עד היום".
להלחנה הגיעה מאוחר יותר. "בבית הספר היסודי התחלתי לכתוב שירה וחשבתי שזה מה שאני עושה: אני שרה, מנגנת וכותבת מילים", היא אומרת. "רק אחרי השירות הצבאי הבנתי שיש לי גם מנגינות למילים שהיד שלי כותבת. כששמתי לב לזה, הכל התחבר". את הופעותיה המקצועיות הראשונות עשתה זמן קצר לפני שירותה הצבאי. "עוד בזמן התיכון התחלתי להופיע במועדונים עם גרסאות כיסוי לשירים שאהבתי", היא מספרת. "בשלב הזה כבר הרגשתי שהדבר שאני רוצה להתמקד בו הוא העשייה המוזיקלית. כשהגיע הזמן להתגייס, היה ברור לי שאני חייבת להיות בלהקה צבאית. לא חשבתי על אופציה אחרת".
שחר הגיעה לאולפן ההקלטות. "כסוג של בחינה שרתי איזה ליין, קטע שירה", היא מספרת. "לא ידעתי שיהודה ושלמה הקליטו אותו. כעבור כמה ימים הוזמנתי לאולפן להקלטות הרשמיות והבנתי שאותו ליין שהוקלטתי בו מבלי שידעתי היה הליין שסיים את השיר 'תגידי'. מה ששומעים באלבום זה מאותה הבחינה".
לאחר שהסתיימו הקלטות אלבומו של ארצי, הצטרפה שחר כזמרת ליווי לסיבוב הופעותיו שנמשך כשלוש וחצי שנים. "בזכות ההופעות אנשים נחשפו אליי לראשונה", היא אומרת. "במקביל התחלתי לעבוד יחד עם יהודה על אלבום הבכורה שלי".
ב־1996 יצא לאוויר העולם "שלום לתמימות", אלבומה הראשון של שחר. היא כתבה והלחינה את כל השירים בו. לעיבודים ולהפקה המוזיקלית היה אחראי יהודה עדר. "בחרתי לקרוא לאלבום על שם השיר הזה, כי אני מאוד אוהבת אותו", היא מסבירה. "השם מביע את חוסר הוודאות שלי לגבי האופן שבו האלבום יתקבל".
הסינגל הראשון שיצא מתוכו היה "תמיד זה בינתיים". "הרדיו חיבק את השיר הזה", היא מספרת. "אני זוכרת את הפעם שבגלי צה"ל הוא הושמע פעמיים ברצף באותה תוכנית. זה היה מאוד מרגש". את השיר מכנה שחר "יומני היקר". "זה שיר שכתבתי לעצמי", היא אומרת. "אני זוכרת ששמעתי פרסומת ברדיו עם שני אקורדים והתלהבתי מהשילוב הזה. ניגשתי למילים ופתאום נולדה המנגינה".
הסינגל הבא, "אהוב יקר", התפוצץ על תחנות הרדיו והפך את שחר להבטחה גדולה. שירים נוספים שהצליחו מתוך האלבום היו "שלום לתמימות", "מרחק נגיעה" ו"אם היית לוקח". אף ש"שלום לתמימות" נחשב לאחד מהאלבומים המצליחים של שנות ה־90, שהגיע למעמד של אלבום פלטינה, שחר מציינת כי ההצלחה לא הייתה מיידית. "הוא צמח לאט־לאט", היא אומרת. "לקח לו זמן להתעכל".
שחר חוותה מספר טראומות באותה שנה שבה יצא האלבום. אביה, יוסי, נפטר ממחלת הסרטן, והיא עצמה ניצלה בנס מהפיגוע בדיזנגוף סנטר במרץ 1996. "אספתי את יהודה מהבית שלו ליד רחוב דיזנגוף והיינו בדרך לפגישה עם יחסי הציבור לגבי צילומים לאלבום", היא משחזרת. "בדיוק כשעברנו את הרמזור בפינת הרחוב ופניתי ימינה, שמענו בום. הפיצוץ קרה במעבר החצייה, באותו רמזור".
בתקופת הקורונה, בעוד הקולגות שלה דיווחו על הרבה זמן פנוי, שחר הייתה עסוקה. "הייתי באולפן בהקלטות שירים לאלבום שלי וגם עבדתי על עיבודים לשירים של אומנים אחרים", היא מספרת. "את סדנת היצירה האינטימית שלי העברתי דרך זום ובעיקר התגעגעתי להופעות מול הקהל, למרות שמופעי הלייב שהעברתי דרך הרשתות החברתיות היו מאתגרים, מוזרים ומהנים".
לאחרונה הוציאה סינגל ראשון מאלבום השביעי שבדרך - "ימי הביניים", שיר שאותו כתבה, הלחינה ועיבדה בעצמה להפקה מוזיקלית של אלון אוחנה, שותפה ליצירה בשנים האחרונות. "זה שיר שנכתב על נקודה בזמן בחיים של בן אדם", היא אומרת. "סוג של זווית הסתכלות אחרת על החיים ובכלל. זה לא על ימי הביניים בהיבט היסטורי אלא ימי ביניים מלשון 'בין לבין'".