עבדת עלינו עם ההודעה הדרמטית ההיא? – אני שואל אותו. למשמע השאלה זילבר פורץ בצחוק ומשיב מביתו במושב גיתית, שבבקעת הירדן: “לא עבדתי עליכם, אלא הקדוש־ברוך־הוא עבד עליי. ‘אם אתה פורש, כל העולם יפרוש’, הוא אמר ואז הביא את הקורונה. ‘אם כך, אני חוזר בי מהפרישה’, הודעתי. הספיקו לי ארבעה חודשים בלי הופעות בגלל הנגיף. דווקא בגלל שלא היה לי רע בתקופה הזאת, הבנתי שמספיק”.
בדרך אל חידוש ההופעות, אריאל זילבר רך ומפויס יותר מאי פעם בשיר “כוכב מהבהב”. המילים מאת יאיר מדינה הלוי, מי שבעבר כתב לאהובה עוזרי המנוחה את מילות הלהיט שלה, “צלצולי פעמונים”. הוא גם מחבר השירים “זירת חיי” ששר ישי לוי ו”ימי נעוריי”, ששר רון שובל. “השיר הוא בן חמש שנים”, מספר הלוי. “נתתי אותו לאריאל, אדם ענק לדעתי, כשהוא לבקר אותי לאחר שקרה לי אירוע מוחי בסוכות”. השיר “צלצולי פעמונים” הוא גולת הכותרת ביצירתו. “את אהובה עוזרי הכרתי מכרם התימנים”, הוא מספר. “עד השיר הזה החשיבו אותה כזמרת, ומהשיר שלי התחילו להעריך אותה גם כמלחינה”.
“אוחז שוב בידי את השרביט / מרגיש ומתנהג כמו בן של מלך”, זילבר שר בשיר החדש. “המלך הוא אלוהים וכולנו, כל עם ישראל בני מלכים”, זילבר מתייחס לשיר. “אומנם לא תמיד אנחנו הולכים בדרך הישר, לפעמים אנחנו הולכים הפוך. בסוף כולם חוזרים. תראה את אביב גפן”.
לדבריו, משפחת זילבר תישאר בכל מקרה בבקעה. רובה חיה בה, פרט לבנים. רועי, בנו הבכור מנישואיו הקודמים, מוזיקאי שהיה מעורב באלבומו האחרון של זילבר, חי בתל אביב. לאריאל ולרעייתו שושי, עורכת דין המנהלת את ענייניו, שלושה ילדים. בת־דרור עבדה עם נוער במצוקה וכעת עוברת לעסוק בחקלאות בבקעה. בן־עמי הוא מהנדס תוכנה וחי במזכרת בתיה. שלהבת היא סייענית בבית ספר וחיה בגיתית.
כשאני שואל את המוזיקאי הוותיק איך עוברת עליו תקופת הקורונה, הוא משיב שבשבילו זאת ברכה גדולה מאוד. “אם כי להיות בעיר בקורונה זאת קטסטרופה”, הוא מדגיש. “אם הייתי אמור להיות שם בתקופה הזאת, הייתי בורח”.
התרעות פיקוד העורף