צליל לא מכוון: לאחר כארבעה חודשים מאז ש“הוקפאה” תעשיית המוזיקה ובוטלו המופעים, הפסטיבלים והאירועים, ונאלצנו להסתפק בלראות את האמנים האהובים עלינו בעיקר דרך לייבים בפייסבוק ובאינסטגרם או במופעים בטלוויזיה, חזרה, לכאורה, תעשיית המוזיקה, בימים אלו לשגרה. מדוע לכאורה? כי לאחר שביתות רעב ומחאות חוזרות ונשנות שדרשו לאפשר לקיים מופעים עד 250 איש בדומה לקיום חתונות ואירועים, החלו מיטב האמנים לפרסם בכל רחבי המרשתת תאריכי מופעים חדשים, שיתופי פעולה מרעננים ופתיחת קופות, כשלצד זאת מצהירים הממשלה ומשרד התרבות על חזרת משרד התרבות לפעילות. זאת בעקבות החלטת קבינט הקורונה מלפני כשבוע להתיר אירועי תרבות בהשתתפות של עד 250 איש – החלטה שעדיין מעוררת מחלוקת. אלא שבפועל, לא כל האמנים, ההרכבים והמפיקים החלו לחזור לפעילות, לא כל האולמות וההיכלים, שיכולים לפתוח, פתחו את שעריהם. ומצד הקהל, לא כולו להוט ומרגיש בטוח לחזור ולצרוך תרבות.

“החזרה לשגרה זה קשקוש”, טוען מנהל האמנים פדי ייטב (“פדי גרופ”), “תעשיית המוזיקה חזרה לפעול רק בחמישה אחוזים, לא קוראים לזה ‘חזרה לשגרה’. זו הגדרה לשם ‘כיסוי תחת’, סליחה על הביטוי. המתווה הגיוני מבחינה בריאותית, אבל הוא לא ישים בפועל בשביל שאנשים ירימו את הכפפה ויקיימו אירועים ל־250 איש”.

ייטב מציג כמה בעיות הנוגעות ליישום המתווה הנוכחי: “בהקשר של עיריות, לרוב בקיץ הן מקיימות אירועים פתוחים לקהל בכניסה חינמית. נכון לעכשיו מותר לאפשר כניסה רק ל־250 איש שישבו בקפסולות ויזמינו כרטיסים מראש. אומנם יש לעיריות תקציב לקיים אירועים, אבל מעטות העיריות שבאמת רוצות לעשות זאת, כי איך אתה בוחר מתוך אלפים אילו 250 איש כן יוכלו להיות נוכחים במופע ואילו לא? מה, תעשה איפה ואיפה? כל המקדים להזמין כרטיס זוכה? זה יוצר בעייתיות”.

פדי ייטב (צילום: פרטי)פדי ייטב (צילום: פרטי)

עוד טוען ייטב כי קיום מופע ל־250 איש בלבד אינו רווחי כלכלית: “זה רווחי אולי לאקורדיוניסט שירה בציבור ומופע קטן, אבל לשכור אולם, כמו ‘זאפה’, ולפתוח קופות זה בעייתי. נניח שבקופה פתוחה אתה מרוויח בממוצע 25 אלף שקלים, אז חלק מזה הולך לאולם, חלק לנגנים, למפיקים, לטכנאי הסאונד ולתאורן, והאמן מקבל בין 1,000 ל־2,000 שקלים. חשוב לציין גם שאם אתה סוגר מראש אולם של 250 איש, בגלל בהלת הקורונה וההתרחשויות בחדשות, אנשים יכולים לחוש פחד וכך תישאר עם קהל של 150 איש, מה שיגרום לך להפסד כלכלי ולא רק להחזרת ההוצאות ללא רווח”.

שורת הרווח

“250 איש במופע לא מכסים עלויות בסיסיות, אפילו לא עלויות הפקה”, מסבירה חן מור, מפיקה ומנהלת אמנים בולטים. “יש כל כך הרבה עלויות שאנשים לא מודעים אליהן: הכסף מצוי בהופעות מכורות. פסטיבלים והופעות של קופות פתוחות מתחילים לייצר הכנסה בתחום שלי הרבה אחרי 250 כרטיסים”.

בבדיקה באתר של “זאפה” ניתן להבחין במספר הבדלים במחירי כרטיסים, בין אם בשל הקורונה ובין אם מסיבות אחרות: מחירי מופעים של אמנים, כמו מירי מסיקה, שירי מימון, אהוד בנאי, אמיר דדון, אביב גפן ואביתר בנאי נעים בין 150 ל־200 שקלים בממוצע, כשמופעים כמו של עידן רייכל (מופע פסנתר) ואיתי לוי יכולים להגיע ל־270 שקלים ויותר. “לשכור מקום ב’זאפה’ עולה ביום ‘רגיל’ כ־10 אלף שקלים או בהסכם של 30% למקום ו־70% לאמן ממכירות הכרטיסים”, טוען גורם הפקה בתעשייה. “כרגע, למרות שישנה הגבלה ל־250 איש בלבד, לא שינו את המדיניות על אף שהרווח פה הוא קטן הרבה יותר”. מזאפה בחרו שלא להגיב לטענה הזו.

אולי בשל חוסר הרווח הכלכלי, אמנים כמו עומר אדם, אייל גולן ועדן בן זקן, שהופעותיהם כרוכות בהפקות ענק יקרות, עדיין מחכים עם פתיחת הקופות, נכון למועד כתיבת שורות אלה. הדוגמה הבולטת היא שלמה ארצי שביטל השבוע את שתי הופעותיו בקיסריה ובהיכל התרבות. לצד זאת, אמנים כמו בניה ברבי, עידן רייכל ואמיר דדון בוחרים בתקופה זו במופעים אינטימיים שלא כרוכים במספר נגנים רב.

“על אף שאין רווח, חשוב לאמנים להופיע ולשמח את הקהל גם בשביל הנפש וגם בשביל הנגנים שיוכלו להתפרנס עד כמה שאפשר”, אומרת פזית שחר, מנהלת משרד יחסי ציבור ומנהלתו האישית של הזמר שלומי סרנגה. “אני רגילה לרוב להיות מוצפת בטלפונים להזמנת הופעות, אבל זה לא קורה היום כי רוב התעשייה די מושבתת”.

אז מה הפתרון לדעתך?
“צריך לקום בבוקר ולייצר וליזום דברים כי זה חשוב. ביטלנו פרויקטים גדולים בחו”ל שעבדנו עליהם שנה שלמה, ולמרות שאין רווח במופעים חשוב לי לדאוג לנגנים וללהקה ולא אצמצם את כמות הנגנים כי הם משפחה. אהיה כנה, חשבתי להעלות מחיר להופעה, אבל בעקבות הקורונה זה לא הגיוני לי להעלות מחירי כרטיסים או להוזיל אותם. לא אופציה מבחינתי כי גם ככה אין רווח בהופעה”.

שחר מספרת על בעיה נוספת: הופעות בפני חברות גדולות וועדי עובדים: “חברות לא מזמינות הופעות עכשיו כי לא משתלם להן וגם לא יכולות להזמין מופע רק ל־250 איש. אתה פשוט צריך לחכות שמישהו יזמין אותך להופעות שמוגבלות ל־250 איש ובקושי יש כאלה כרגע. גם בעניין החתונות, אנשים חושבים פעמיים אם להביא אמן”.

הקהל הוותיק חושש

“אמנים חיים ב’לה לה לנד’ ודורשים בשביל להופיע אצלנו באחד ההיכלים מחיר מלא על מופע של 250 איש בלבד”, מוסרת מנהלת תרבות מטעם עירייה במרכז הארץ. “זה לא משתלם לנו, אז למה שנשתף איתם פעולה? כרגע אנחנו מוכנים להיכנס עם אמנים רק לשותפות מסוימת באחוזים ממכירות הכרטיסים וחלוקה הוגנת שלא תגרום לנו לפשוט רגל, אבל מעטים האמנים שמסכימים לכך”.

“אולמות של עיריות ומתנ”סים עדיין לא מאפשרים קופות פתוחות, ובקרב הקהל הוותיק בוטלו מנויים למופעים כי אותו קהל, שנמצא באוכלוסיית הסיכון הגבוה, חושש להגיע”, מסבירה רונית לוי, מפיקת מופעים ומנהלתו של הזמר הוותיק לוליק לוי. “אמן ותיק גם ככה לא גובה יותר מדי כסף ועדיין מקומות פונים אלינו ורוצים ‘הנחת קורונה’, מה שיכול לגרום לאמן להיכנס לחובות יותר מאשר להתפרנס, זה מצב בלתי אפשרי, אז עדיף במקרה כזה לא להופיע, אלא אם כן המקום בא לקראתנו. אבל כרגע אין אופק לכך”.

מועדון ה''בארבי'' (צילום: Little Savage)מועדון ה''בארבי'' (צילום: Little Savage)

עוד מוסיפה לוי, שגם מופעים שכן נסגרים, עומדים בסימן שאלה. “חשוב לציין שכל המקומות שאנחנו מדברים איתם רק מתחילים להתארגן עכשיו וגם אם נקבע תאריך, לא בטוח שתהיה הופעה כי אנחנו תלויי בהגבלות. כולם רק מגששים. חשוב לציין שתעשיית המוזיקה לא חוזרת, ורבים מהאמנים הוותיקים קורסים. אותם אמנים שהם אבני היסוד של התרבות, המורשת וההיסטוריה שלנו לא מצליחים להתקיים. יש כמה מקומות כמו ה’זאפות’ וה’רידינג’ שמתחילים לחדש פעילות, אבל רק קומץ אמנים ותיקים מאושרים זוכה להופיע שם. גם אם נופיע, הבור הכספי יישאר כי כמות ההופעות שהיכלי התרבות והמתנ”סים לוקחים היא מאוד מוגבלת ואין באפשרותם לקחת כמות גדולה יותר של הופעות, בשל המצב”.

“המתווה שלכאורה הוחלט עליו הוא בעיניי פלסטר נקודתי על מנת להרגיע את הסיטואציה”, מסכמת מור. “בכדי שהתעשייה תחזור לעצמה, צריך זמן והתארגנות שלא יכולה לקרות ביום: תקציבים, פרסומים, מכירת כרטיסים ובעיקר הבאת קהל שיהיה מסוגל בכלל להגיע להופעה, זה משהו שלא יקרה ברגע. עד אז אין איך לממן את הצוות שאמור להרים את הפרויקטים האלה, וזה לפני שהתחלנו לדבר על ארבעת החודשים הכי חזקים שעליהם נשענים כלכלית רוב אנשי התעשייה - פורים, יום העצמאות, ימי הזיכרון ומופעי קיץ - חודשים שכבר לא ניתן יהיה להשיב”.