בכך חוזר גוטפריד אל דוכן המנצחים לאחר שלושה חודשי השבתה מאונס מאז הקונצרט האחרון שלו, שבו ניצח על התזמורת הסימפונית ירושלים ערב הסגר. "זה לא היה טראומטי בשבילי לא לנצח מאז בגלל שיש לי הרבה עיסוקים נוספים", הוא אומר. "כך יכולתי להתפנות להלחנה, עיסוק שאני בדרך כלל מחפש בנרות זמן פנוי כדי לעסוק בו".
כשגוטפריד, מזכיר ג'ז לצד המוזיקה הקלאסית שהוא מנצח עליה השבוע בפילהרמונית, זה צפוי ממנו כבנו של בכיר פסנתרני הג'ז בארץ, דני גוטפריד. במידה רבה הוא התפוח שנפל לא הרחק מהעץ. "בנטייה של ירון למוזיקה ניתן היה להבחין כבר בהיותו תינוק", מעיד גוטפריד האב. "אני זוכר אותו בן שנה על הידיים. כשהיו שרים לו שיר בסולם מאז'ורי, הוא היה מחייך וכשעברו למינור, הוא בוכה. וכשהיה בן שלוש וחצי, התחיל לקשקש בפסנתר ולנגן איתי".
הילד, שהוא בוגר האקדמיה למוזיקה למחול ותלמידם של נעם שריף ומנדי רודן, הוא כבר בן 52. הקשר שלו עם הפילהרמונית נמשך מאז היותו בן 25. "זה קרה כשזכיתי בפרס הראשון בתחרות לניצוח במסגרת 'שבוע האמן הצעיר' מטעם הפילהרמונית וקרן התרבות אמריקה-ישראל. הפרס היה לנצח על התזמורת בקונצרט חגיגי. אתה יודע מה זה היה לבחור צעיר כפי שאז הייתי לנצח על תזמורת הדגל של המדינה? - זאת באמת הייתה חוויה מלחיצה. הרגשתי שהנגנים, שעבדו עם מיטב אריות הניצוח, בחנו בשבע עיניים את הבחור הצעיר שבא להגיד להם איך-לעשות-מה. זה שהצלחתי שם, פתח לי הרבה דלתות".
גוטפריד, זכה לפני חמש שנים זכה לשבחי הביקורת כשנענה לאתגר להחליף ברגע האחרון את ולרי גרגייב בניצוח על הפילהרמונית בביצוע בכורה ישראלי על הסימפוניה הרביעית המורכבת של דימיטרי שוסטקוביץ'. מדובר ביצירה שדורשת על הבמה הרכב עצום של 105 נגנים, וגוטפריד הצליח להשתלט עליה במהירות. מאז התהדק הקשר שלו עם הפילהרמונית, כשהוא מנצח על נגניה גם בקונצרטים לא קלאסיים, כמו של מוזיקה מסרטים או ממחזות-זמר לצד הצדעות לזמר ישראלי, דוגמת קונצרט שהוקדש ליהורם גאון.
"זה מה שאני אוהב לעבור מדבר לדבר ולהיות מגוון ככל האפשר", מציין גוטפריד. "אני מקווה שהקשר שלי עם הפילהרמונית יימשך הרבה שנים".
התרעות פיקוד העורף