"אני לא נכנעת לייאוש וגם כשנורא קשה לי, תמיד אני בוחרת בעשייה, גם אם היא לא רווחית - וזאת אפילו בימי הקורונה", מצהירה סי היימן, מי שתזוהה תמיד עם הסיסמה שלה "לא עובדת בשביל אף אחד" ויוצאת עם שיר חדש, "למטה למעלה", שעשוי להימנות עם המנוני התקופה, אף אם מחברו, אלעד שודלר, שותפה המוזיקלי הצעיר של היימן, כתב אותו כבר לפני שנה.

"מדובר בשיר אישי - שהרגשתי שיתאים לאלבום העשירי שלי, 'מחשבת מסלול מחדש', האמור להופיע כשיתאפשר - ומבלי שנתכוון יצא מתאים להרגשה כעת של רבים מאיתנו", אומרת היימן. "התחלנו להקליט אותו ונאלצנו להפסיק בגלל הסגר. כשהשתחרר קצת, רצנו לאולפן וסגרנו את המיקס מתוך החלטה שזה יהיה שיר הקורונה שלי".

טבילת האש הפומבית של השיר תהיה במוצ"ש במופע "שירים וסיפורים מבית אבא", לציון מלאת ארבע שנים ללכתו של אביה הדגול, המלחין נחום היימן. את המופע, עם מירי אלוני כזמרת אורחת, תקיים היימן בחצר ביתה, בהדר יוסף, בצפון תל-אביב.

את מזמינה אלייך?
"אכן, מאז שפתחתי משרד הפקות עצמאי אני קובעת לעצמי היכן ומתי אני מופיעה. ויתרתי על שירותיהם של המפיקים ושאר הגורמים המתווכים, שמייקרים את עלויות המופעים. אני לא צריכה אותם, בלעדיהם לצד האולמות הרגילים והפסטיבלים שבהם אני ממשיכה להופיע מזה חמש שנים, אני מופיעה גם בחצרות ובסלונים של בתים, קרוב-קרוב לקהל שלי".

אם ניתן לחשוב שהחצר של היימן צמודה לווילה פרטית מרווחת, אז ממש ממש לא. לאחר גירושיה לפני חמש שנים מבעלה השני, עו"ד רועי שוחט, שכרה היימן דירת שיכון צנועה בסגנון של פעם שאליה צמודה חצר. זה מה שהיא יכולה להרשות לעצמה לאחר יותר מ-30 שנות קריירה. "מעלי גרים אסתר ואפרים, זוג ניצולי-שואה מעל גיל 90", היא מעירה. "כשיש הופעה בחצר, הם מסתכלים מלמעלה ומוחאים כפיים".

"המופעים אצלי בסופי שבוע הם סטארט-אפ, לאחר שסגרו לנו אפשרויות אחרות להופיע", היא מוסיפה. "אותי לא סוגרים. אם הכל נסגר, אני, שבין השאר יצאתי בשנים האחרונות להופיע בחצרות של הקהל שלי, הזמנתי אותו אליי. ברור שאני לא עובדת לשם שמיים. יש קופה ומי שבא, משלם 120 שקלים כדמי כניסה, אם כי יש נשמות טובות ששמים הרבה יותר. הזמרים שמתארחים אצלי יודעים שמתוך המעט מתחלקים כולנו".

סי היימן ואלעד שודלר בסלון (צילום: נמי כרמי)סי היימן ואלעד שודלר בסלון (צילום: נמי כרמי)

אגב, אצל היימן יש סדר. מה ששלה, שלה, כדברי ידוענית אחת. כשמתקיימת הופעה בחצר, דירתה נעולה. "מאוד חשובה לי הפרטיות שלי", מציינת הזמרת ילידת קיבוץ בית-אלפא. "לא צריך להיכנס כשלקהל מצפים יין, בירה ומאפים, הכלולים בכרטיס והוא נהנה במציאות הלא פשוטה שאנחנו עוברים מאסקפיזם מושלם עם מיטב הזמרים".

לא סתם "מיטב", אלא הקרם-דה-לה-קרם. אם הזכרנו את מירי אלוני, שתופיע מחר, בשני סופי השבוע הבאים צפויות להופיע בזו אחר זו דנה ברגר ורונית שחר. עוד ברשימה המשובחת לאה שבת, אביבה אבידן, עינת שרוף, דודי לוי ועוד. "עכשיו פנויים, כולם באים בכיף, הגם שמקבלים פיצקלע של כסף", מספרת היימן.

אינני רוצה לקלקל לה את מצב הרוח, אבל אני לא יכול שלא לשאול את היימן כיצד תפסה אותה הקורונה. "אל תשאל", היא מגיבה. "כל הכרטיסים נמכרו להופעה שלי באולם האוניברסיטה הפתוחה, אבל ככל שהתקרבנו לסגר, היו עוד ועוד ביטולים. ערב ההופעה התקשרה אליי המארגנת ואמרה שנשארו 20 איש, האם אבוא? - בטח שבאתי. המעטים שהגיעו ישבו במסכות ואני שרתי להם".

סי היימן מופיעה בחצר ביתה (צילום: נמי כרמי)סי היימן מופיעה בחצר ביתה (צילום: נמי כרמי)

כך גם אצלך בחצר?
"איזו שאלה. הכל לפי התקנות. מסכות, אלכוג'ל, מד-חום, טפסים של הצהרת בריאות. קניתי כיסאות פלסטיק ומחצלות ולא יושבים צמוד-צמוד".

ואחרי ההופעה שסיפרת עליה?
"הלם מוחלט. רק במרץ התבטלו לי 21 הופעות. זה החודש הכי חזק שלי, סביב יום האשה ופורים. הכל קרס כמו מגדל קלפים. בהתחלה זה הכניס אותי לסוג של דיכאון עד שפרסמתי בפייסבוק מחאה נגד איך שהשאירו מאחור אותנו, האמנים שמתנדבים להופיע במלחמות ובמבצעים. קראתי להזמין אותנו לכל מקום שבו נוכל להשמיע את המוזיקה שלנו. תוך זמן קצר הוזמנתי להופיע בסיבובי מרפסות, שבהם אני ואלעד (שודלר) עברנו על-גבי גרר משכונה לשכונה".

"אמרתי תודה על כל הופעה כזאת, כמובן לא בהתנדבות, כשכל מה שקיבלתי בחודשים האלה מהמדינה כעצמאית מסתכם ב-2,460 שקל. זה מה שקיבלתי, אבל אני הולכת בראש מורם וגאה בעצמי על שאני מוצאת דרכים להתקיים. כך צריך להיות ולא להרגיש שהקרקע נשמטת מתחת רגלינו". 

מדהים איך שסוגי ההופעה השתנו.
"באמת מדהים. ב-11 באוגוסט אני אמורה להופיע בדרייב-אין קטן באשקלון מול 20 מכוניות. אני חרדה לגבי מה שעלול לקרות אם לא יפתחו את האולמות שהרי בחורף לא נוכל להופיע בחוץ".

לכל הצרות נוספה הבדידות. בניה, מוזיקאים צעירים, לא תמיד בבית. היימן היא אם יחידנית. "קשה לי בלי תא משפחתי צמוד והיו ימים על גבי ימים שבהם מצאתי את עצמי לבד", היא משתפת. "בגלל שיש להם מחלות-רקע, לא יכולתי להתראות עם הבנים שלי מחשש שבטעות אדביק אותם. נוצר מצב אבסורדי שבו ראיתי את הנגנים שלי יותר מאשר את ילדיי".

ביניהם, כאמור, הזמר אלעד שודלר, הצעיר ב-22 שנה מהיימן בת ה-59. "שיתוף הפעולה בינינו התחיל לפני כחמש שנים, כשהוא כתב לי שיר שנקרא 'אין צדק'", היא מעידה. "עברתי אז תקופה קשה לפני מותו של אבי והייתי בחוסר יכולת מוחלט לכתוב. בעקבות השיר החלטנו לצאת להופעות. אם כזמרת רוק, הייתי רגילה להופיע עם הרבה רעש, אלעד הוריד אותי מזה ואמר שמספיק שנשיר עם גיטרה. אם גם יהיה פסנתר, מה טוב".

עם המרץ שבו התברכה היימן מצטיירת כאופטימיסטית נצחית, אם כי לא בטוח שגם כעת היא כזאת. "אמנם לגבי התרבות אני ממשיכה להיות אופטימית, כי אני ממשיכה ליצור בה כל הזמן ורואה איך הקהל מקבל בחום את היוזמות שלי", היא אומרת. "אבל לא כך לגבי הכאוס מסביב, כשאני חוששת שהמדינה על סף תהום. יד ימין לא רואה את יד שמאל. אנחנו באנדרלמוסיה נוראית, אולי אפילו רגע לפני אנרכיה".

סי היימן (צילום: רותי עדי)סי היימן (צילום: רותי עדי)