טבילת האש הפומבית של השיר תהיה במוצ"ש במופע "שירים וסיפורים מבית אבא", לציון מלאת ארבע שנים ללכתו של אביה הדגול, המלחין נחום היימן. את המופע, עם מירי אלוני כזמרת אורחת, תקיים היימן בחצר ביתה, בהדר יוסף, בצפון תל-אביב.
אם ניתן לחשוב שהחצר של היימן צמודה לווילה פרטית מרווחת, אז ממש ממש לא. לאחר גירושיה לפני חמש שנים מבעלה השני, עו"ד רועי שוחט, שכרה היימן דירת שיכון צנועה בסגנון של פעם שאליה צמודה חצר. זה מה שהיא יכולה להרשות לעצמה לאחר יותר מ-30 שנות קריירה. "מעלי גרים אסתר ואפרים, זוג ניצולי-שואה מעל גיל 90", היא מעירה. "כשיש הופעה בחצר, הם מסתכלים מלמעלה ומוחאים כפיים".
"המופעים אצלי בסופי שבוע הם סטארט-אפ, לאחר שסגרו לנו אפשרויות אחרות להופיע", היא מוסיפה. "אותי לא סוגרים. אם הכל נסגר, אני, שבין השאר יצאתי בשנים האחרונות להופיע בחצרות של הקהל שלי, הזמנתי אותו אליי. ברור שאני לא עובדת לשם שמיים. יש קופה ומי שבא, משלם 120 שקלים כדמי כניסה, אם כי יש נשמות טובות ששמים הרבה יותר. הזמרים שמתארחים אצלי יודעים שמתוך המעט מתחלקים כולנו".
אגב, אצל היימן יש סדר. מה ששלה, שלה, כדברי ידוענית אחת. כשמתקיימת הופעה בחצר, דירתה נעולה. "מאוד חשובה לי הפרטיות שלי", מציינת הזמרת ילידת קיבוץ בית-אלפא. "לא צריך להיכנס כשלקהל מצפים יין, בירה ומאפים, הכלולים בכרטיס והוא נהנה במציאות הלא פשוטה שאנחנו עוברים מאסקפיזם מושלם עם מיטב הזמרים".
אינני רוצה לקלקל לה את מצב הרוח, אבל אני לא יכול שלא לשאול את היימן כיצד תפסה אותה הקורונה. "אל תשאל", היא מגיבה. "כל הכרטיסים נמכרו להופעה שלי באולם האוניברסיטה הפתוחה, אבל ככל שהתקרבנו לסגר, היו עוד ועוד ביטולים. ערב ההופעה התקשרה אליי המארגנת ואמרה שנשארו 20 איש, האם אבוא? - בטח שבאתי. המעטים שהגיעו ישבו במסכות ואני שרתי להם".
"אמרתי תודה על כל הופעה כזאת, כמובן לא בהתנדבות, כשכל מה שקיבלתי בחודשים האלה מהמדינה כעצמאית מסתכם ב-2,460 שקל. זה מה שקיבלתי, אבל אני הולכת בראש מורם וגאה בעצמי על שאני מוצאת דרכים להתקיים. כך צריך להיות ולא להרגיש שהקרקע נשמטת מתחת רגלינו".
לכל הצרות נוספה הבדידות. בניה, מוזיקאים צעירים, לא תמיד בבית. היימן היא אם יחידנית. "קשה לי בלי תא משפחתי צמוד והיו ימים על גבי ימים שבהם מצאתי את עצמי לבד", היא משתפת. "בגלל שיש להם מחלות-רקע, לא יכולתי להתראות עם הבנים שלי מחשש שבטעות אדביק אותם. נוצר מצב אבסורדי שבו ראיתי את הנגנים שלי יותר מאשר את ילדיי".
ביניהם, כאמור, הזמר אלעד שודלר, הצעיר ב-22 שנה מהיימן בת ה-59. "שיתוף הפעולה בינינו התחיל לפני כחמש שנים, כשהוא כתב לי שיר שנקרא 'אין צדק'", היא מעידה. "עברתי אז תקופה קשה לפני מותו של אבי והייתי בחוסר יכולת מוחלט לכתוב. בעקבות השיר החלטנו לצאת להופעות. אם כזמרת רוק, הייתי רגילה להופיע עם הרבה רעש, אלעד הוריד אותי מזה ואמר שמספיק שנשיר עם גיטרה. אם גם יהיה פסנתר, מה טוב".
עם המרץ שבו התברכה היימן מצטיירת כאופטימיסטית נצחית, אם כי לא בטוח שגם כעת היא כזאת. "אמנם לגבי התרבות אני ממשיכה להיות אופטימית, כי אני ממשיכה ליצור בה כל הזמן ורואה איך הקהל מקבל בחום את היוזמות שלי", היא אומרת. "אבל לא כך לגבי הכאוס מסביב, כשאני חוששת שהמדינה על סף תהום. יד ימין לא רואה את יד שמאל. אנחנו באנדרלמוסיה נוראית, אולי אפילו רגע לפני אנרכיה".
התרעות פיקוד העורף