הפסיקו לחכות: הסינגל החדש של זוג המוזיקאים זהר ויוני סער

"עדיין מחכה" הוא השיר הראשון, ה"יונה עם עלה הזית", אותו בחרו לשגר לעולם בני הזוג החוזרים בתשובה מתוך תיבת הנוח הפרטית שלהם בדרך לאלבום הבכורה

יעקב בר-און צילום: ללא
זהר ויוני סער
זהר ויוני סער | צילום: איגור חייקין

"אבא, זכרונו לברכה, היה אמור לנגן לאלבום, שהעבודה עליו נמשכה שנים", מספרת זהר כשדוק של עצב שזור בדבריה. "עברנו איתו על כל השירים ומביניהם היו ארבעה-חמישה שירים, שהבחנו שיתאימו לשילוב של צלילי אקורדיון. לא שיערנו שלא נגיע אליהם. הקלטנו לאט ושכבות-שכבות. שבועיים לפני שהגיע מועד ההקלטה שלו באולפן דום לב לקח אותו לפתע מאיתנו בפברואר 2015".

סיפורה של זהר (44) סער לבית פטר, כיום חוזרת בתשובה, הינו סיפור של נדודים וטלטלות. זהר נולדה לאביה ולאמה המנוחה בניו-יורק, שם הם למדו ואביה היה על סף דוקטורט בהיסטוריה רוסית. לאמה אלה היו נישואין שניים לאחר שבעלה הראשון נפל במלחמת ששת הימים בקרב על גבעת התחמושת. בשהייתה בארה"ב השתלבה אמה בתעשיית הקולנוע שם.

זהר באה עם הוריה ארצה בהיותה תינוקת. לדבריה, המחול היה בילדותה אהבתה הגדולה. באותן שנים היא היטלטלה בין היותה בישראל לצד אביה לבין היותה בארהב לצד אמה, שם סיימה בית-ספר למחול.

בשיאה של האינתיפדה השנייה, ב-2003, הייתה זהר בין נפגעי הפיגוע במועדון מייק'ס פלייס, בטיילת של חוף תל-אביב, שם אהבה לבלות, "מקום עם מוזיקה וריקודים קרוב לבית". "מעוצמת הפיצוץ עפתי בין שתי מכוניות וראיתי משהו בוער", היא נזכרת באימה. "נפצעתי בעורק מרכזי בברך. בסיעתא דשמיא הובהלתי לאיכילוב, שם הצילו אותי".

היא ויוני, בעלה, אז נגן גיטרה באירועים, הכירו ב-2008 . "יומיים לפני שהכרנו היית אמור ללכת להופעה של אבא ב'לבונטין 7'", היא מזכירה לו. "אכן, אני תמיד עם הגיטרה, אבל גם נמשכתי  לצלילי האקורדיון", הוא ממשיך את דבריה.

יוני, בן 41, הוא מנעוריו מוזיקאי שבמקביל נתן יד בעסק משפחתי ותיק בענף חומרי הבניין. יוני חזר בתשובה בעקבות זהר ולדבריו הוא חב לה תודה על כך. שניהם פיתחו טעם מוזיקלי משותף, הנוהה אל הפולק האמריקאי ואל הג'ז הישן והטוב.

הם חוזרים בתשובה "לייט", כפי שזה נקרא. "ככל שנמשכתי ליהדות, כן פחדתי מהחרדיות", מספרת זהר. "שנינו בדעה, שחוץ משמירת המצוות, כשחוזרים בתשובה, זה לא מחייב אותנו להשתנות ממה שאנחנו ולהיות משהו שאנחנו לא, או לעקור למקום אחר".

בין יוני לבין חותנו המוזיקלי נרקם קשר מיוחד. "מהרגע הראשון היה בינינו חיבור אישי ומוזיקלי", הוא מספר. "יוני מצטנע", זהר מתקנת אותו. "אבא שלי התאהב בו  מהרגע הראשון".

הוא הצר על ירידת קרנו של האקורדיון במוזיקה הישראלית, הכלי שזמן רב היה בה נותן הטון. "האקורדיון היה הכלי האהוב בארץ וטובי המלחינים כתבו לו עד שהתחילה נגדו ריאקציה עם עליית הרוק'נ'רול, פוגי וכל השאר", הוא הלין ועם זאת הצביע על שיבה מסוימת לכלי של חייו.

שנים הם פעלו על אש קטנה. עתה יודעים זהר ויוני שעם הופעת אלבומם, יהיה עליהם לצאת בהופעות עם שיריהם ואגב כך להיזכר בהופעותיו ממיסות הלב של תובל פטר, האב והחותן.

"אנחנו מחכים להסרת מגבלות הקורונה כדי לצאת סוף-סוף עם השירים שלנו לקהל", מבשרת זהר. "זאת, כמובן בתנאי שנמצא ...בייבי-סיטר", יוני חותם בהומור.

תגיות:
מוזיקה ישראלית
/
מוזיקה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף