כשהגיע אלי על כנפי הלינקטון השיר החדש "עולים ויורדים", הוקסמתי הן מהרוגע שהוא נוסך בשומעיו, מצרך מבוקש בימים טרופים אלה, הן משירתו היפה של מבצעו האלמוני. מבט אל שמו, טל שבח, הטיס אותי אל הטלפון. צלצול לחולון - וחשדי התאמת. לפנינו עוד מקרה של תפוח שנפל לא הרחק מהעץ. אכן, טל שבח הוא צעיר בניו של אורי שבח, מנסיכי הזמר של שנות ה-70.

גם אם החמיץ את תקופת הזוהר של אביו, שהתחזק באמונתו והתחרד, קול פנימי כיוון אותו ללכת    בעקבותיו, אם כי במסלול שונה. בעקבות שירותו במקהלת הרבנות הצבאית, החליף בלהקת האירועים "קולות" זמר שהקהל הרחב עדיין לא הכיר אותו ומאז האכיל את כולנו הרבה תותים - חנן בן-ארי.

יש חתונות? 
"במידה מסוימת. זה קורה מעט, כשאנשים מוצאים פתרונות יצירתיים. כזמר שאמור להרקיד את באי השמחה, אני רואה את הבלבול בפנים שלהם, כשהם רוצים לתת יד זה לזה ולרקוד במעגלים, אך לא יודעים איך לעשות את זה, כי לפי הוראות הקורונה אסור לגעת. וזה פוגע בשמחה של האירוע".

אורי שבח (צילום: צילום פרטי)אורי שבח (צילום: צילום פרטי)

אם כמעט לא מתפרנסים, איך מתקיימים?
"זה לא פשוט. יש עליות וירידות. אשתי, סטודנטית לחינוך מיוחד, לא עובדת. נעזרים קצת בהורים. עושה עבודות מזדמנות, כמו שליח בסופר, או מכירות פה ושם. מה שמציעים, לוקח. זאת המציאות".

הפגנות?
"הייתי רוצה להשתתף בהן, אבל קצת מפחיד אותי כל האלימות והקיצוניות שקורות שם. כמי שאיננו מהמתלהמים, אני מתרחק מקיצוניות כמה שאפשר". 

שבח הבן נולד ב-90' וגדל על סיפורים אודות ימי התהילה של אביו: "אני יותר זוכר את אבא לומד בישיבה ובכולל מאשר מופיע. כשהיה מופיע, לא פעם היה משתף אותי בהופעות שלו, כמו את האחים שלי".

בילדותו בחולון כונה אורי, אביו של טל, בנו של מתווך דירות יוצא תימן, חוזליטו, בשל קול הסופרן היפהפה שלו, שעמו ריגש את שומעיו. גם כשהצליח בתחרות לכשרונות צעירים, עדיין לא היה בטוח שצפוי לו עתיד של זמר, ולמד במגמת מכניקה בבית-ספר מקצועי. כשהתגייס, שירת תחילה במקצועו ובשעות הפנאי בידר את חיילי הבסיס. הופעתו בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות", כוכב נולד של אז, הביאה אותו לצוות ההווי של פיקוד המרכז ולאחר מכן של הצנחנים, שם שירתו עמו דודו זכאי ואברהם זיגמן, מחבר "אלעד ירד אל הירדן".

הקהל הרחב גילה אותו ב"למנצח שיר מזמור", פסטיבל הזמר המזרחי השני, ב-71', שם הקסים בביצוע השיר "עונג שבת" של חברו, אביהו מדינה, אבל לא זכה בשום פרס. כעבור שנה כבר לקח את כל הקופה עם "עיר כלה", שירו המשתפך של המנצח, החלילן והמלחין עמוס מלר. בעוד שזמרי הפסטיבל האחרים נרתעו מלהתמודד עם השיר המורכב, שבח הרים את הכפפה. 

"לקחתי את השיר בגלל המילים היפות שלו, שהוקדשו לירושלים", הוא מסביר. "בעצם, לא הייתה לי ברירה. אם הייתי דוחה אותו, הייתי נשאר בחוץ. מי בכלל חשב על זכייה". אורי שבח נהיה בבת אחת יקיר הפסטיבל הזה, אם כי בינתיים המשיך בעבודתו כטכנאי בדואר. "העבודה לפני הכל", כך שינן לו אביו. "אל תסתמך על הזמרה. אם תצליח בה, זה יהיה כמו מפעל הפיס".

שבח המשיך בזכיותיו בפסטיבל. ב-73' זכה במקום השלישי עם "שיר שמח", שכתב אביהו מדינה. כעבור שנה הגיעה שעתו הגדולה, כשחגג זכייה שנייה בפסטיבל עם "ארץ אהובה", גם כן מאת חברו מדינה. אני זוכר את התשואות הרועמות ב"בנייני האומה" עם הכתרתו כמנצח לפני בנות "שוקולד מנטה מסטיק", ששרו את השיר הנשכח "המשיח" ואחריהן הדהימה עפרה חזה בת ה-17 בביצועה ל"שבת המלכה".

אורח הכבוד של אותו פסטיבל, מאנוס חאג'ידקיס, המלחין היווני הנערץ של "איילת אהבים", לא הסתפק במחמאות לאורי שבח, אלא גם שיגר אליו הזמנה לבוא אליו, ליוון. שבח לא הגיע לשם מעולם. "קריירה בינלאומית אף פעם לא הייתה מה שחיפשתי בחיים", הוא מסביר. "כבר אז ראיתי בהקמת משפחה ערך עליון והבנתי שאם אסע לאתונה ואתחיל לעבוד עם חאג'ידאקיס, לא אצליח להגשים את עצמי כפי שרציתי. הכל מלמעלה. אני לא מתחרט לרגע על שלא נעניתי לו".

טל שבח (צילום: אורלי אייל-לוי)טל שבח (צילום: אורלי אייל-לוי)

אכן, שבח החל מתחזק באמונתו ובעודו משקיע את עצמו באוהלה של תורה, פינה את הזירה לזמרים אחרים, פרט לגיחת-אורח שלו בפסטיבל של 80', שם השיר "שובי השולמית" העניק לו את הפרס השלישי. מאז ריכז את הופעותיו בקרב הקהל האמוני. "במקום לעבוד את עצמי, עברתי לעבוד את הקדוש ברוך הוא", שבח מעיד על עצמו. "לימוד התורה מעניק לי עושר רוחני והרבה אושר. זה מהדברים שלא מופיעים בתקשורת, המבליטה את הרע ואת השלילי ועושה לאנשים שחור על הנשמה".

שותפתו המלאה של שבח בתהליך המרתק שעבר היא אורה, אשת החיל שלו, גם היא בת למשפחה יוצאת תימן. להם ארבע בנות וארבעה בנים. עם כל תעסוקתה המשפחתית - "הפסקנו לספור את הנכדים" - אורה לקחה את העניינים לידיים. היא מסיעה את אורי להופעותיו ומסייעת בהפעלת הציוד הטכני.

כל צאצאיהם מיטיבי שיר ומגלים נטיות אמנותיות שונות. "מבין הבנים שלי הכי הרבה אומץ ללכת על קריירה יש לטל, אם כי אני מזכיר לו לא פעם שהוא נכנס לתחום שיש בו עליות וירידות", אומר אורי. "אין ספק שהוא מאוד כשרוני, לא רק בשירה, אלא גם בכתיבת השירים שלו. עם זאת, אני לא מבסוט מכך שהוא בלהקת חתונות, הגם שהיא דתית, כי יש חשש שהופעה בה תשחק את הקול. זאת ממש עבודה קשה לשלהב קהל בשמחה".

זקנו של אורי, הזמר בעל פני הילד דאז, שחגג החורף 70, הולך ומכסיף. ואני שואל אם הוא מדריך את טל.
"טל מעדיף לעשות הכל לבד", משיב שבח האב. "אם היה מתייעץ איתי, הייתה לו דרך הרבה יותר קלה. אבל אני נותן לו לשחות לפי השרירים שלו. בסופו של דבר, הוא יבוא להתייעץ איתי, אני יודע את זה ובעזרת השם הוא יצליח בגדול".

היה ברור לך, טל, שתמשיך את אבא?
"לא, דווקא התלבטתי. בעקבות השירות הצבאי במקהלה - בין השאר עם ישי ריבו - ידעתי במה זה כרוך. אבל כשהגיעה ההצעה מ'קולות', הפסקתי להתלבט. אנחנו חבר'ה דתיים, אבל מופיעים גם בפני קהל מעורב והרפרטואר בהתאם, כולל שירים של עומר אדם וסטטיק ובן-אל. כשראיתי איך ישי וחנן הצליחו, זה עודד אותי להתקדם עם המוזיקה שלי".

נסיים עם השיר החדש?
"קדימה! 'עולים ויורדים' הוא הסינגל השני לקראת אלבום הבכורה שלי. השיר נכתב כמחווה לסיפור  התנ"כי על סולם יעקב, מתוך ההבנה שכמו יעקב במדבר כולנו חווים עליות וירידות במסע אל תוך עצמנו ואל האני פנימי שלנו. המסר בשיר, שאותו הפיק מוזיקלית חיים ויס, הוא כמובן להאמין בעצמנו ולמרות שלחלום זה טוב, הגיע הזמן להתעורר ולממש את החלומות שלנו מתוך אמונה עצמית חזקה".