"מסכות או לא להיות/ הגבלות או לא לחיות/ הווירוס עף לו ברחובות/ הוא מחלק לנו דוחות/ מחפש לתפוס אותך/ אל תוריד ת'מסכה/ כי ינסו לנגוס בך/ הממשלה, המשטרה, העירייה, ההנהלה, ההבהלה, לללה, לללה..."
חטפתם דוח בגין אי עטיית מסכה? צרת רבים חצי נחמה. אם איש איש ותגובתו ל"מכה", אצל הזמרת ללה תמר, כפי שהיא קוראת לעצמה, זה הצית, איך לא, את "שירת המסכות" הראשונה בציון, שלטובתה נטלה אפילו פסק-זמן מהחכתייה, הניב המרוקאי של הלדינו, כדי להקליט בעברית.
"זה תפס אותי בשפת הים של יפו", היא מגוללת את סיפורה. "הסתובבתי שם עם חבר, כשלמען האמת אצל כל אחד מאיתנו המסכה הייתה בכיס. חשבנו שלא מוכרחים לעטות אותה באוויר הפתוח. אז ניגשה אלינו פקחית מלווה בשני שוטרים ודרשה תעודות-זהות לפני שהסבירה מה העניין, משהו מנוכר ותלוש מהמציאות. מצאה את מי לקנוס, לאחר שבגלל נזקי הקורונה עזבתי את הדירה השכורה שלי ועברתי לאמא".
אם כבר מדברים אמת, אז ניתן לגלות ששמה האמיתי של חביבתנו הוא...תמר בלוך. והללה? - "שם הבמה שלי במובן של ליידי".
סיפורה של תמר בת ה-30 מסקרן מכל כיוון. מסתבר, שבנעוריה היא החלה את הקריירה בסגנון...אופראי. "בגיל 18 הבנתי שזה לא בשבילי והפסקתי לשיר עד גיל 24, כשנקלעתי להופעה של הפייטן ר' חיים לוק", היא מעידה. "שם קיבלתי את ההשראה ללמוד את שירת החכתייה אצל הזמרת זיוה עטר ואצל אלעד לוי".
תמר, כנראה צוענייה בנשמתה, הגיעה אליהם לאחר נדודים בעולם: "התנדבתי לעבודה בכל מיני חוות אקולוגיות באיטליה, בשווייץ ובצרפת. בצרתי ענבים, קטפתי תותים ואפילו ניקיתי רפתות עד שעברתי לעבוד על ספינה שאיתה הגעתי עד איי סיישל. אז עוד לא חשבתי שאהיה זמרת. בהמשך חרשתי את הודו ושם התחלתי ל...רקוד, מה שהביא אותי לשתף פעולה בהמשך עם הכוריאוגרפית אורלי פורטל. כל החיים רציתי לרקוד והתביישתי עד שנפתחתי לכך בהודו".
התרעות פיקוד העורף