16 שנה לאחר תקופת הזוהר: דני שושן הוא אחד מזמרי הרוק הטובים, המשובחים והמוכשרים שיש במוזיקה הישראלית, החל משנות ה-60 וה-70 בהן שימש סולנן של כמה מלהקות הקצב המובילות בישראל: "הנסיכים", "האריות" ו-"הצ'רצ'ילים", שגם זכתה להצלחה רבה באנגליה בתחילת הסבנטיז תחת השם Jericho Jones . 

במובן מסוים, שושן הוא פספוס לטעמי. זמר עם קול אדיר שיכל בקלות להצליח בחו"ל, ואף ניסה מזלו באירופה (בעיקר בהולנד שם גם הקליט לא מעט ושימש כמפיק מצליח) אך הגעגועים לישראל הובילו אותו לארץ בזמנים שהמוזיקה המזרחית הייתה IN וזמרי רוק כמותו נחשבו OUT (למעט קהל מצומצם, יחסית) שזה בעצם גם מה שקרה לאחיו הצעיר, גבי שושן ז"ל שלא הצליח לשחזר אף הוא את ההצלחה הגדולה מהסבנטיז ומצא מותו בנסיבות טרגיות בשנת 2016. 

דני שושן קופץ עם הקהל בהופעה עם האריות 1965 (צילום: ללא)
דני שושן קופץ עם הקהל בהופעה עם האריות 1965 (צילום: ללא)

עם זאת, בניגוד לאחיו שהתקשה אולי להתמודד עם חוסר החיבוק התקשורתי, לזכותו של דני ייאמר שהוא לא מוכן לוותר ולא מוכן להתרפק על העבר ולהישאר שם: מאז חזרתו לארץ השכיל מיד להתמקד בהופעות, בין אם זה באיחודי הצ'רצ'ילים, בין אם זה עם להקת "שליחי הבלוז", להקת "השחקים" ואולי להקת "אפטר מידנייט" עמה מופיע המון בשנים האחרונות לצד המתופף ה"בנזיני" אלי חדד, הגיטריסט משה דוידסון והקלידן כפיר צעירי כשדני עצמו על הבס (הכלי העיקרי שלו) והשירה. 

דני בן ה-75 (כשהוא שר הוא נשמע כמו מקסימום 35) מעולם לא "נכנע" לתכתיבי האופנה והמיינסטרים והקליט לא מעט אלבומים מצוינים ("מלך אבוד", "חיי כמו סרט") שאמנם לא זכו להערכה הראויה (שלא בצדק) אך סימלו את התמדתו ואת היותו רוקר אמיתי שלא מוותר אף פעם וכן, כמו הקלישאה : "אף פעם לא מבוגר בשביל רוקנרול".

אחרי בערך 16 שנה דני הוציא בימים אלה שיר סולו חדש – Risin’ Up שיש בו מן רמיזה לימיו עם הצ'רצ'ילים באנגליה אך לא רק: "התאהבתי בנושא הזה של לשיר על Jericho (יריחו) כי מדובר בנווה מדבר נהדר וקסום רווי מעיינות ונחלים, זה היה מרכז יהדות די גדול לפני מאות שנים שכולם רצו להיות שם, וגם השם שלנו, ה'צר'צילים' באנגליה היה Jericho כי זה לא היה לעניין להיקרא על שם ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל אז יחד עם חברת ההפקה החלטנו לשנות את השם. 

דני שושן (צילום: אריאל בשור)
דני שושן (צילום: אריאל בשור)

כשישבתי על השיר היה לי ריף רוקי שפשוט התלבש לי לטקסט ולסיפור על יריחו, זה קצת רועש וקצת יש בו כמובן תבלינים של רוק וגם עדנה מסוימת. השיר מדבר על לבנות את החומות של יריחו וזה מרמז גם על עצמנו, לבנות את עצמנו בתקופה הזו, בני האדם בנויים כמו חומה ועל זה השיר. 

הלכתי לאולפן הביתי של חברי הוותיק יהודה קולטון, ואז בא חיים רומנו חברי מלהקת הצ'רצ'ילים והקליט קטעי גיטרה ושלחנו את ההקלטה למתופף אשר פדי שנמצא בלוס אנג'לס והקליט אצלו קטעי תופים ובעזרת רוב האקסלי, חברי גם מלהקת הצ'רצ'ילים שייעץ וסייע לנו, השיר יצא וזה מרגש אותי מאד".

מדוע חיכית כל כך הרבה זמן להקליט את השיר?
"הרבה זמן רציתי לשבת וליצור שירים חדשים אבל פשוט לא היה לי הזמן, בין אם זה בגלל הופעות או פרויקטים או ענייני פרנסה. ואז באה הקורונה ומצאתי את עצמי סגור בבית בין הקירות. התחלתי להשתגע משעמום אז החלטתי לנצל את הזמן כדי ליצור, היה לי זמן פשוט להסתגר כמה שעות בכל יום ולהתעסק רק במוזיקה בלי שום מחויבויות כי כל המדינה הושבתה. ליצירה אין באמת זמן, זה היה הרגע שהיצירה פרצה מתוכי. זה כמו לידה. בתקופה הזו יצרתי כמה שירים שיתווספו לאלבום".

אתה עוד מאמין באלבומים? זה פאסה קצת, לא?
"כשאני אומר אלבום אני מתכוון לקונספט אבל אם להוציא את זה דיגיטלי או פיזי וכו' זה לא חשבתי על כך עוד. אלבום זו אסופת שירים שקשורים זה לזה. לגבי הפורמט שבו זה ייצא אני אדע אחר כך, קודם שאקליט את עשרת השירים המתוכננים. הקלטתי שלושה שירים כבר".

למה דווקא בלועזית?
"יש בי רצון לדבר בלועזית כי אני רוצה אולי להוציא את זה בחו"ל, אבל כמובן גם כתבתי, הלחנתי והקלטתי בעברית. יצירה זה פאזל אחד גדול, אתה פשוט זורם עם זה".

חזרת לשגרה? 
"אני הולך עם מסיכה, שוטף ידיים ומשתדל לא להתקרב לאנשים, אפילו שיש פה ושם הופעות אני משתדל לא להתקרב יותר מדי לאנשים. אני לא שאנן מהמצב הזה, אני מאד מפחד. זה דבר רציני, הקורונה זו מחלה שיכולה להיות קטלנית. כרגע אני מופיע עם 'אפטר מידנייט' בלבד כי שאר ההופעות עם ההרכבים השונים כמו עם אנדי ווטס בוטלו בגלל המצב".

מתחבר לקונספט האינטימי?
"פחות אוהב את זה כי אין הרבה קהל וזה קצת מבאס את ה'פיל', אבל אני תמיד נותן את המיטב בהופעות. בהופעות אתה רואה אנשים עסוקים עם הזום וכמה עם פון, זה מרגיש לי 'קר' להופיע ככה. זה חשמל בלי זרם, אבל אין ברירה כמובן ואני זורם עם המצב".

גבי ודני שושן ''אתה אחי'' (צילום: צילום מסך)
גבי ודני שושן ''אתה אחי'' (צילום: צילום מסך)

איך אתה מסתדר כלכלית עם צמצום ההופעות?
"מסתפקים במועט, מצטמצמים, הממשלה עוזרת קצת כי בגילי בכל אופן אני מקבל קצבה, זה לא קל אבל כולם באותה סירה".

אתה אופטימי?
"אני תמיד משתדל להיות אופטימי אבל נראה לי שהמצב הזה יימשך עוד הרבה זמן, נקווה שדברים לאט לאט יסתדרו".